אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרוש איש עסקים שירים את הכפפה צילום: אוראל כהן

דרוש איש עסקים שירים את הכפפה

האם ליגת אמנויות לחימה ישראלית יכולה לתפקד כגוף כלכלי רווחי? העוסקים בדבר בטוחים שכן, ומחכים לספונסר הראשי הראשון שיבין את הפוטנציאל האדיר בתחום

16.01.2012, 10:08 | מורן פריאל

בשקט בשקט, בתהליך הדרגתי וכמעט מבלי ששמנו לב, חבר נוסף במשפחת העמים עשה עלייה לארץ הקודש במהלך העשור האחרון. הפעם לא היה מדובר במבצע חשאי של המוסד וגם לא במאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים של הסוכנות היהודית. הפעם אחראית לכך קבוצת ישראלים עם שרירים גדולים, יכולות לחימה קטלניות ותחושת שליחות חינוכית, כמעט דתית, באדיקותה. במהלך העשור הקודם החליטה אותה קבוצה לעשות מעשה ולהביא את בשורת "אמנויות הלחימה המשולבות" (Mixed Martial Arts) לישראל: בהתחלה כשדרוג טכני וספורטיבי מתבקש של ענף אמנויות הלחימה המסורתיות אשר נלמדות במחוזותינו, וכעת גם כגוף כלכלי רווחי ומתפתח בדמות ליגת אמנויות לחימה לגיטימית וכחברת הפקות של ערבי קרבות - מעין גרסה מקומית ומיניאטורית של ארגון ה־UFC האמריקאי.

ה־Israel Warrior Challenge יקיים ביום שלישי הקרוב את אירוע אמנויות הלחימה ה־11 מאז היווסדו - והגדול ביותר שהתקיים בישראל עד כה. בתוכנית האמנותית של הערב: לוחמים אורחים ממדינות מזרח אירופה כמו רוסיה ורפובליקת דאגסטן נגד שורת לוחמים קשוחים תוצרת הארץ, במפגן לחימה מרהיב המשלב אגרופים, בעיטות, היאבקות חופשית ונעילות חנק מוחצות, על פי מיטב מסורת ה־MMA הבלתי מתפשרת.

לוחמי UFC. ה־Israel Warrior Challenge יקיים ביום שלישי הקרוב את אירוע אמנויות הלחימה ה־11 מאז היווסדו , צילום: איי פי לוחמי UFC. ה־Israel Warrior Challenge יקיים ביום שלישי הקרוב את אירוע אמנויות הלחימה ה־11 מאז היווסדו | צילום: איי פי לוחמי UFC. ה־Israel Warrior Challenge יקיים ביום שלישי הקרוב את אירוע אמנויות הלחימה ה־11 מאז היווסדו , צילום: איי פי

המשוגעים לדבר לא משוגעים

אותה המסורת, אשר החלה כספורט אולימפי ביוון העתיקה, היא סינתזה בין אמנויות הלחימה ה"עומדות" (כגון קראטה ואגרוף תאילנדי) לבין אמנויות ה"קרקע" (כגון היאבקות וג'יו־ג'יטסו ברזילאי) - עד הבסתו של היריב בנוק־אאוט או בכניעה. בכך היא מהווה אתגר תחרותי ואתלטי עילאי מחד, ואירוע ספורטיבי בידורי מרגש ביותר לצפייה מאידך.

בראש קבוצת ההפקה של הליגה הכה ייחודית למדינה שבה אמנויות הלחימה אינן מהוות שפת אם, עומדת קבוצת אנשים הרואים עצמם כמחנכים ורק לאחר מכן אנשי עסקים. הקבוצה, שהקדישה את רוב חייה הבוגרים להטמעת הערכים והתרבות העומדים בבסיס שיטות הלחימה השונות, מונה שלושה מבכירי מאמני אמנויות הלחימה המשולבות בארץ, עם ותק מצטבר של עשרות שנים בתחום: אלי פופלינגר, מאמן אגרוף תאילנדי ומדריך קרב מגע ותיק בקרב היחידות המובחרות של צה"ל; איציק פרנקו, מאמן קראטה בכיר ומוערך; ומושיק קידר, אמן לחימה עם ניסיון בינלאומי, מאמן נבחרת ישראל בקיקבוקס ואחת הדמויות הצבעוניות והמסקרנות ביותר בעולם אמנויות הלחימה הישראלי ("משהו בין אבא'לה לסרג'נט עצבני בצבא האמריקאי", לפי אחד מתלמידיו הוותיקים).

כאשר הליגה הוקמה בשנת 2006 תחת השם "Dogfight" (כינוי לקרבות אוויר), היה זה כחלק מהמגמה האמריקאית והעולמית של צמיחת הספורט האלים והקיצוני - דאז נחלתם של מעטים המוגדרים "משוגעים לדבר" - לכדי ממדים תקשורתיים וכלכליים עצומים מגובים בקהל צופים חוצה גיל ומין, אשר מוערך כיום ב־500 מיליון אנשים ברחבי העולם. בהיעדר גופים מאורגנים בארץ שמסוגלים לתת מענה ראוי הן למתאמנים והן לחובבים של הספורט העולה, הליגה נוצרה על ידי המאמנים כגוף ללא מטרות רווח אשר נועד להוות קרקע פורייה שעליה יוכלו הלוחמים הצעירים בני הארץ לצבור ניסיון קרבי מעשי. אותו הניסיון נחשב לקריטי עבור המשך התפתחותם של הלוחמים כספורטאים מקצועיים.

מושיק קידר (מימין) באימון. "יותר חינוך מעסק", צילום: אוראל כהן מושיק קידר (מימין) באימון. "יותר חינוך מעסק" | צילום: אוראל כהן מושיק קידר (מימין) באימון. "יותר חינוך מעסק", צילום: אוראל כהן

 

חסות לפייט קלאב

"בהתחלה היינו מארגנים ערבי קרבות בסגנון 'אינטר־קלאב', שהם ערבי קרבות ללא הכרעה, ללא מנצחים ומפסידים", מספר קידר. "זאת זירה שנועדה עבור הלוחמים, מקום לצבור בו ניסיון כדי שיוכלו להמשיך להתפתח ולצבור ניסיון מעשי. על הלוחמים שמתאמנים תחתינו לערוך לפחות ארבעה קרבות שכאלה לפני שיוכלו לעלות ולהילחם בזירה אמיתית, כשהם יותר מוכנים ובשלים". מסוף שנת 2009 ולאחר חמש הפקות מוצלחות אל מול קהל נלהב של כמה מאות אנשים, הפקות אשר זכו לחשיפה תקשורתית מוגבלת בערוצי נישה ישראליים כגון ערוץ אגו טוטאל, השתנה ההרכב האנושי של העומדים בראש הארגון, והוא החל לתפקד כגוף עסקי למטרות רווח. כצעד ראשון ומתבקש בכיוון העסקי החדש חברה הליגה לנותני חסות מתחומים שונים אשר מתכתבים עם קהל היעד: מיבואנית ציוד הצילום Camera Mia ועד משווקת ציוד הלחימה הוותיקה איצ'יבן. שיתופי הפעולה היוו נקודת פתיחה מוצלחת ואף הכרחית להתנעת המערכת הלוגיסטית של הליגה, אשר כוללת צורך בפרסום רשמי, יחסי ציבור ועלויות הפקה רבות ושונות.

האירוע הקרוב, אשר יתקיים באולם מטרווסט ברעננה וצפוי למשוך אליו כ־2,000 רוכשי כרטיסים, כולל מתן חסות מחברות נישה נוספות כגון Fightwear ו־TradeOne, כהמשך של אותה המגמה שבה התחיל הארגון.

בביטחון מלא שהם עוסקים בתחום אשר תופס נפח קהל וסיקור תקשורתי גדל והולך בהתמדה - עבור האירועים הבאים מכוונים קברניטי הליגה גבוה יותר, בתקווה שחברות מסחריות גדולות ותאגידים ייענו לצו השעה וירימו את כפפת האגרוף, כצעד משתלם לשני הצדדים. "אין לי טיפת ספק שהספורט הזה יתפוס בארץ חזק וימשיך לגדול", ממשיך להסביר קידר בהתלהבות. "מעבר לקטע הכלכלי חשוב מאוד שהספונסרים יידעו על מה מדובר: יש כאן ערך חינוכי עליון. הקהל שלנו זה קהל מאוד יפה, לא כמו שרואים בכדורגל. הלוחמים הם אנשים מקצועיים, אינטליגנטים. אנשי משפחה, סטודנטים. וחוץ מזה יש לנו בקבוצות השונות ערבים, עולים מרוסיה, ותיקים, בנות - הכל. כולם מתאמנים יחד וזה לצד זה. כמו אגרוף".

ג'ימבורי עם מכות

מספיק ביקור קצר במרכז האימונים של קידר בחולון כדי להבין את מידת הרצינות התהומית שבה לוקחים המאמנים והמתאמנים את הספורט שבו הם עוסקים. החל מילדים בני 5–6 הלוקחים חלק בשיטת "ג'ימבו־קיק" החדשנית - שמשלבת אמנויות לחימה בגישה חינוכית שנועדה לתת מענה לילדים עם קשיים שונים כגון בעיות קשב וריכוז וקשיים מוטוריים - וכלה בקבוצות הבוגרים, אשר חלקם אף עולים להילחם בזירת החבלים ביום שני.

מיוזעים ועייפים, אחרי יום אימונים נוסף על המזרן שבמכון, הם מנתחים מהלכים מקרבות ומחליפים טיפים לגבי טכניקות שונות. אחד מהם, יונתן ריגאי, עולה להילחם בשלישי בערב בפעם השנייה בחייו המקצועיים, כחצי שנה לאחר שרשם לזכותו ניצחון מהיר ומרשים על מי שהוגדר כ"יריב קשוח ומאתגר". מי שציפה לשמוע אמירות אלימות וקרביות מהסטודנט הלוחם בן ה־24, צפוי להתאכזב: "אמנות הלחימה היא קודם כל דרך חיים עבורי. דלק פיזי ומנטלי. הספורט אמנם אלים למראה, אך אפשר לראות שישר אחרי הקרב קמים, לוחצים ידיים ומתחבקים. אין שום זלזול ושום דבר אישי. הכלל נעשה תוך כבוד הדדי רב ובמקצוענות".

לקידר ולשותפיו אין ספק שהם בדרך הנכונה מכל בחינה אפשרית. בציפייה גדולה לאירוע הקרוב ולאירועים הבאים העתידים לבוא כבר בחודשים הבאים של שנת 2012, הם ממשיכים לאסוף תחת הגג הארגוני שהקימו לוחמים מקצועיים מהארץ ומהעולם וקהל הולך ומתעצם של צופים.

אין ספק שהחיבור הנכון עם הגופים הנכונים עתיד להצמיח בישראל ענף חדש, המתקשר באופן ישיר לטרנד הספורט העולמי הלוהט ביותר בעשור וחצי האחרונים. "איש העסקים הראשון שיבין את הפוטנציאל האדיר שיש פה ירוויח", אומר קידר בביטחון מופגן. "זה דורש סבלנות, פתיחות ונכונות להתנסות במשהו חדש. אפשר לאבד הכל בחיים: כסף, נשים... הכל. כל מה שיש לנו זה אמונה. ואני מאמין שככל שיותר אנשים ייכנסו לספורט הזה וילמדו להכיר אותו, כך נוכל למגר מהר יותר את האלימות ברחובות הארץ הזאת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
לתגובה 4
הספורט של MMA תתפלא או לא אינו אלימות. הספורט הוא אמנם מכות ולא ריקוד בלט אך הוא אינו כה אלים ואף יותר אומנות מאשר אלימות. קרב רחוב זה אומנות. לא סתם קוראים לזה אומנויות לחימה משולבות. מאחורי הספורט ישנם לוחמים עם המון כבוד, משמעת ותאמין או לא (אבל זו עובדה) הם פחות אלימים מאדם ממוצע ואני מבטיח לך זאת. לוחם מפרגן ומכבד את יריבו ללא קשר לתוצאות הקרב והשופטים המנוסים עוצרים את הקרב ברגע שצריך וכלן הספורט בטוח. אני בן 12 ומתאמן באומנויות הלחימה כמה שנים (ביניהם קראטה, אגרוף תאילנדי וג'יו ג'יטסו ברזילאי) ומאז שהתחלתי להתאמן נעשיתי פחות אלים ופחות רוצה לריב. תבין שזהו ספורט המשלב אומנות, מכות וכבוד ולכן, הוא לא אלים. אם תתחיל להתאמן אתה תבין שהספורט פחות אלים ממש שאתה חושב והרבה יותר אומנותי.
בן  |  17.01.12
לכל התגובות