אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הפרויקט שעוקף את הטליבאן: ככה עושים אינטרנט מזבל

אפגניסטן היא מדינה נחשלת עם אחוז חיבור נמוך לאינטרנט, אבל הסטודנטים במדינה מצאו דרך יצירתית להתחבר לעולם: בעזרת פסולת מתכתית שנאספת ברחוב הם יצרו רשת חלופית, שמתגברת על הצנזורה

16.01.2012, 11:54 | הראל עילם

המציאות באפגניסטן לא מאירה פנים לאלו שרוצים להתחבר אל הקדמה. בין המלחמות הבלתי פוסקות והקנאות הדתית, נוצר מצב שבו מתי מעט זוכים להתחבר לרשת, ולרוב יכולים לעשות זאת רק במוסדות שונים, למשל באמצעות האוניברסיטה שבה הם לומדים.

הנחשלות הטכנולוגית לא נוגעת רק לרשת האינטרנט אלא מתחילה בנקודה בסיסית יותר: ל-30 מיליון תושבי הרפובליקה האסלאמית יש 100 אלף קווי טלפון יבשתיים בלבד, ומספר בעלי חיבור לרשת נמוך אף הוא ועומד על פחות מ־4% מהתושבים. בתוך מציאות זו, ומתוך הצורך של הסטודנטים להתחבר לרשת גם מביתם, נולד פרויקט טכנולוגי מסקרן במיוחד: FabFi, רשת אלחוטית המבוססת על פסולת מתכתית שנאספת ברחוב, וטווח הכיסוי שלה כולל עיר שלמה.

מחוברים לרדיו

 

חיבור האינטרנט באפגניסטן הוא מהאטיים בעולם ובנוסף לכך, סובל ממיעוט באתרים מקומיים ורמה גבוהה של צנזורה. הממשל האפגני, בדומה לסין, שואף לצנזר בלוגים ורשתות חברתיות, אבל חסר את המשאבים להפעלת אמצעי אכיפה מתקדמים כדי ליישם זאת.

במדינה פועלות לא פחות מ־46 ספקיות אינטרנט, רובן חברות אמריקאיות וסיניות, המספקות בעיקר אינטרנט לווייני יקר שמיועד לתושבי הערים הגדולות. כך למשל, ברחבי הבירה קאבול מפוזרים קרוב לאלף קיוסקים של אינטרנט, המשלבים חנויות לממכר מזון, נקודת מכירה לזמן אוויר בסלולר ו"נקודות חמות" לאינטרנט בתשלום.

אך מחוץ לערים הגדולות הגישה לרשת היא כמעט בלתי אפשרית: רק 23% מהאוכלוסייה חיה בערים, ומחוץ להן לא תמיד יש חשמל, שלא לדבר על גישה לאינטרנט או תקשורת סלולרית. הרדיו, שהולך ומאבד מחשיבותו ברוב העולם, הוא עדיין הכלי שבאמצעותו מתעדכנים רוב האפגנים במתרחש סביבם.

בג'לאלאבד, עיר הנמצאת קרוב לגבול עם סין, המצב אינו שונה. לרוב התושבים בה לא היתה גישה לרשת, אך יוזמה בינלאומית מפתיעה תרמה לכך שהעיר בת 200 אלף התושבים כוסתה כולה ברשת WiFi מתוצרת עצמית.

בין התורמים ליוזמת הרשת נמצאת גם אוניברסיטת MIT, ובראיון ל"כלכליסט" מספרת איימי סאן, דוקטורנטית במוסד, איך נולד הרעיון: "המעבדה שבה נולדה יוזמת FabFi המקומית קמה באוניברסיטה בפרברי העיר, שם אין חשמל או כיסוי סלולר, ופשוט ענתה על הצורך של הסטודנטים להתחבר גם מהבית".

סאן משתמשת כמתאמת הקשרים הבינלאומיים של הקבוצה והיוזמת של פרויקט להבאת טכנולוגיית FabFi ליעדים נוספים בעולם, בהם אפריקה. היא מעורבת בהקמת FabLabs זה עשר שנים, ולכן גם לא חוששת מההתמודדות עם המשטר העוין: "אתה שומע איך המורדים והממשלה הורסים אנטנות ואיך לא קל לתקן אותן, אבל בעצם הן ניתנות לתיקון די בקלות. בבסיס הפעולה שלנו הרעיון לעשות בעצמך מה שהממשלה נכשלה לעשות".

ככה עוקפים את הצנזורה של הטליבאן ככה עוקפים את הצנזורה של הטליבאן ככה עוקפים את הצנזורה של הטליבאן

צלחות שידור מזבל

 

צלחות השידור של פרויקט FabFi מתבססות על פסולת שנאספת על ידי פעילי הפרויקט ומשמשת לשידור והגברה של האות המשודר. בעזרת צלחות זבל כאלו, שידור WiFi שמיועד לכמה עשרות מטרים מסוגל לשדר גם במרחק של 6 ק"מ, ולעתים קרובות גם בתנאי חום קשים של יותר מ־55 מעלות, ערפיח ועצים.

הקישור לרשת עצמו יוצא מבית החולים המקומי וממעבדת FabFi. "הפעילים בג'לאלאבד בהחלט הפתיעו אותנו". אומרת סאן. "הם הראו כיצד הם יכולים להקים רפלקטור מחומרים יומיומיים. תמיד אומרים שחינוך בעולם השלישי רק מספק יכולות בסיסיות, אבל הם הראו כיצד הם יכולים ליצור משהו חדש ומדהים".

העלות הפיננסית של הקמת נקודה כזאת, מלבד איסוף הפסולת, כוללת רכישת נתב WiFi פשוט בפחות מ־60 דולר, שאותו ניתן להשיג בכל חנות אלקטרוניקה - אפילו באפגניסטן. עם זאת, 60 דולר הוא עדיין סכום גבוה במדינה שבה המשכורת החודשית היא פחות מ־30 דולר, כך שלעתים קרובות, כל רחוב ושכונה מתכנסים יחד כדי לרכוש את הנתב.

ואכן, מדובר במאמץ קהילתי - כבלי רשת זולים מחברים את הנתב לעשרות מחשבים זולים בשכונה. התוכנה שפיתחה המעבדה המקומית מחברת כל נקודה לכמה נקודות אחרות, כך שמידע עובר מנקודה לנקודה עד שהוא מגיע ליעדו. יש היום 45 נתבים המכסים את כל העיר, ובגלל האופי המבוזר שלה אי אפשר להפיל או לצנזר אותה.

ללמוד בחו"ל בלי ויזה

 

מאחר שבסיסה סטודנטיאלי, מעודדת המעבדה העברת מידע כמו סיכומי שיעורים, וכן טיפים ליזמים ולבתי עסק מקומיים. בנוסף, בזכות FabFi, נחנכה תוכנית לימודים מרחוק בשיתוף פעולה עם סקייפ וכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. סאן מספרת על שיתוף פעולה בין קבוצת רופאים בסן דייגו והרופאים בבית החולים המרכזי בג'לאלאבד.

"מלבד לשימוש האקדמי", אומרת סאן, "לא מעט תושבים כבר סיפרו לנו שבזכות הרשת האלחוטית הצליחו לשחזר את הקשרים שלהם עם קרובי משפחה בכל רחבי העולם. סטודנט מהעיר סיפר לי שקיבל 11 הצעות למלגה באוניברסיטאות מובילות, אבל אף פעם לא הצליח לקבל ויזה. עכשיו הוא כבר יכול ללמוד היכן שירצה, דרך האינטרנט - הוא פשוט צריך לטפס ולהדביק אנטנה בכל מקום שיבחר, ואז יהיה לו ולשכניו חיבור אינטרנט. הוא וחבר טוב בדיוק הקימו חברה שמספקת שירותי IT לארגונים ללא מטרות רווח במדינה".

אבל לא הכל ורוד, וסאן אומרת כי הפרויקט נתקל לא פעם בהתנגדויות מצד גורמים בקהילה. "הבעיה הגדולה ביותר היתה להתמודד עם התפיסה המוטעית שאנחנו גונבים אינטרנט. היו יריבויות ומלחמות סביב הנתבים והאנטנות שהקמנו, בין היתר כי חשבו שמדובר בחומר יקר. בגלל הדרך בה הרשת עובדת, גם אם תגנוב את הנתב במקום אחד, היא עדיין תעבוד. אבל זה הופך את כל הנתבים לחשובים לכל הקהילה, וזה משהו שלא ממש מסתדר עם התפיסה הרווחת באזור על רכוש וקניין".

האם טכנולוגיה כמו FabFi יכולה להביא את האביב הערבי לאפגניסטן?

"במובן מסוים כן, כי אי אפשר לשכוח את מה שכבר למדת. בכל מקום שבו תהיה, אתה תמיד תדע איך רשתות עובדות ותמיד תוכל להקים רשת בכל מקום ולהביא ידע לאנשים. עם FabFi לעולם לא ניתן יהיה לנתק אותך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
ה אל חוטי מאשר לעולם השלישי קפיצת דרך טכנולוגית
לו הנוער באפגניסטאן היה צריך להמתין למתיחת קווי חשמל, לפריסת סיבים אופטיים וכדומה, הם היו זוכים בקידמה רק בעוד כמה עשרות שנים, אך היום, התקשורת חזרה להיות כמו בתחילת האבולוציה של האדם- אל חוטית, מתקשרים ללא נוכחות חוטים, כפי שהיה כשהאדם הקדמון תקשר על ידי מבטים, הבעת קול ותנועות גוף. עתה זה אפשרי גם בתקשורת ה IT וזה נפלא עבור צעירי העולם השלישי. בזכות ה אל חוטי הקידמה כבר שם.
צבי סבר , תל אביב איחוד  |  17.01.12
14.
למה אביב? אצלם כבר האסלאם שולט במדינה
כפי שראינו במצריים ובשאר המדינות, מי שמתחיל את המהפיכה הם אנשים צעירים ליבראליים בדעותיהם שרוצים דמוקרטיה וחופש אבל בסופו של דבר מי שנכנס לשלטון הן מפלגות אסלאמיות שמטבע הדברים דמוקרטיה וחופש אינן בלקסיקון שלכן. לכן בשביל מה הם צריכים מהפיכה, את האסלם הקיצוני כבר יש להם.
אליהו , תל אביב  |  16.01.12
לכל התגובות