החוזים המנצחים ששלחו את קרן כלל סחורות לראש הדירוג

הקרנות הענפיות המשקיעות בשוק הסחורות אינן זוכות לפופולריות רבה אצל המשקיע הישראלי - פחות מעשירית האחוז של הכסף הישראלי הזורם לתעשיית הקרנות בישראל מושקע בשלוש הקרנות המשקיעות בשוק הסחורות. אך שתיים מהן - של כלל ושל מיטב - עקפו את יתר הקרנות הענפיות בדירוג מורנינגסטאר־"כלכליסט" והשיגו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה וחצי האחרונות.

הילה אקזוטית לסחורות

המובילה בקרנות הענפיות, ואחת הגדולות והיקרות בקטגוריה, היא כלל חשיפה לסחורות (המנהלת נכסים בהיקף של 89 מיליון שקל וגובה 3% דמי ניהול. הקרן השיגה תשואה של 37% ב־18 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2011, הגבוהה בהרבה ממדד הייחוס - מדד CRB - שעלה ב־23% בתקופה זו. ב־2011 ירדה הקרן רק ב־0.47, לעומת מדד הייחוס שירד ב־8.1% (ירידה של 13.6% במונחים שקליים). 75% לפחות מהשווי הנקי של נכסי הקרן, בניהולו של אורי בירמן, חשופים לסחורות או למדדי סחורות. הקרן חשופה גם לאג"ח מדינה של אוסטרליה וארה"ב.

שנייה לה היא מיטב סחורות, קרן לא גדולה שגובה דמי ניהול ממוצעים בקטגוריה. הקרן המנהלת 19 מיליון שקל השיגה תשואה של 27.6% ב־18 החודשים האחרונים, טוב יותר ממדד הייחוס שעלה ב־23%. ב־2011 השיגה הקרן תשואה של 5.5%.

אייל לייזרוביץ, מנהל הקרן, השכיל לנווט את נכסי הקרן בהתאם להתרחשויות האחרונות: "הגדלתי את החשיפה לנפט וזהב על חשבון משקל חסר בסחורות החקלאיות. ובנוסף, בניגוד למדד ש'מסתכל' על החוזים לחודש הקרוב, הגדלתי את החשיפה לחוזי סחורות ארוכי טווח יותר".

בניגוד לקרנות מנייתיות או אג"חיות, לא ניתן לדעת מתיקי ההשקעות של הקרנות עד כמה ואיך בדיוק חשופות קרנות הסחורות לסחורות השונות, שכן אלו משקיעות בחוזים עתידיים ובאופציות על הסחורות. חישוב החשיפה האמיתית שנובעת מפרטי החוזים קשה עד בלתי אפשרי. ההילה האקזוטית של שוקי הסחורות מקבלת גם נופך מסתורי לנוכח חוסר השקיפות, אף שמנהלי הקרנות מצדם מוכנים לנפק את המידע הזה לכל דורש.

לפי התשקיף, חשיפת הקרן של מיטב לסחורות היא לפחות 50% משווי הנכסים. החשיפה האמיתית של הקרן לסחורות ב־2011 עמדה על 106%. בצעד מושכל הפחיתה הקרן את ההשקעה בסחורות חקלאיות ל־28%, והשקיעה 44% באנרגיה, 30% במתכות ו־4% בבקר - סחורות שעלו בשנה זו.

לצד סחורות, הקרן רוכשת גם אג"ח מדינות (אוסטרליה, קנדה, צרפת, ספרד, צ'ילה, אוקראינה, ישראל, פולין ועוד) וגם אג"ח קונצרניות דוגמת סיטיגרופ ומורגן סטנלי. לייזרוביץ מסביר כי "במסגרת דרישות רשות ני"ע, הקרן לא יכולה להיות עם יותר מ־25% מזומן בבנק אחד. לכן אני רוכש אג"ח מסוגים שונים הנקובות במטבעות שונים. ההשפעה של חשיפת האג"ח על השיערוך קטנה ביחס להשפעת השינוי במחירי הסחורות על השיערוך".

הביומד הישראלי חלש

השלישית בדירוג הקרנות הענפיות היא אי.בי.אי ביוטכנולוגיה, המנהלת 11 מיליון שקל ומבקשת דמי ניהול צנועים יחסית של 2.5%. למרות הצלחתה הנראית לעין, הקרן מפגרת אחרי מדד הייחוס - נאסד"ק ביוטכנולוגיה. התשואה שלה ב־18 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2011 עמדה על 21.52%, לעומת מדד הייחוס שעשה 37% דולרית (27% שקלית). מנהלי הקרן משקיעים בחברות פארמה בינלאומיות כמו אוניקס, ביומארין, ביוג'ן, נובו, מרק, נוברטיס, פייזר ועוד.

לעומתה, קרן ביוטכנולוגית אחרת, כלל נבחרת ביומד המשקיעה בעיקר בחברות ביומד ישראליות, בולטת בחולשתה. הקרן השיגה תשואה שלילית של 25% ב־18 החודשים האחרונים, וירידה חדה אף יותר של 31% ב־2011.

IFO היא מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל