צילום: איי אף פי
ג'ורדי, תראה איזה משקפיים מגניבים המציאו
בסוף השבוע שעבר התפרסמה התחרות העולמית ליצירת "טְרִיקוֹדֶר", גלאי המחלות הידני מסדרת המדע הבדיוני המיתולוגית "מסע בין כוכבים". אלא שהטריקודר הוא האחרון ברשימת פנטזיות טכנולוגיות שרק לפני שנים מעטות כיכבו בסרטים עתידניים, ומתקרבות במהירות מפתיעה לפס הייצור. מטנקים בלתי נראים ועד קרן גרירה חללית - כך המדע העכשווי עולה על כל בדיון
וייזור - משקפיים לעיוורים
החזון: משקפיים שמאפשרים לעיוורים לראות, כמו בסדרה "מסע בין כוכבים".
המציאות: שבבי ראייה לעיוורים עברו בהצלחה ניסויים קליניים.
ה־Visor, המשקפיים המיוחדים שאפשרו למהנדס האנטרפרייז העיוור ג'ורדי לה־פורג' לראות, הפכו עם השנים לאחד מסמלי הסדרה. המשקפיים ההם תרגמו לתמונה גם גלי אור שאינם נקלטים בעין, ואפשרו לג'ורדי לראות דברים שאנשים מהשורה אינם יכולים לראות.
משקפיים כאלה עדיין אין, אבל שתלים תוך־עיניים שמשיבים לעיוורים חלק ממאור עיניהם פותחו, ובקרוב יחל שיווקם.
חלוצת התחום היא חברת רטינה אימפלנט הגרמנית, שלפני כשנה סיימה בהצלחה כמה ניתוחי השתלה שאפשרו לכמה עיוורים לשוב לראות. תמונות אפורות וגסות, מפוקסלות ומעורפלות, אבל לראות. החברה, כמו גם חברה מתחרה בשם סקנד סייט, קיבלה באחרונה את אישור מועצת התקנים האירופית להתחיל לשווק את הטכנולוגיה שלה.
עם החברות האחרות שמפתחות שבבים דומים נמנות Argus II, שמפתחת משקפי מצלמה שמשדרים את התמונות לשבב התוך־עיני, וגם הסטארט־אפ הישראלי ננו־רטינה של הממציא הישראלי יוסי גרוס, שבראיון ל"מוסף כלכליסט" טען שהשבב שלו יעניק את התמונות החדות ביותר - ובצבע.
ק'ת'נגה - חלליות נעלמות
החזון: כלי משחית בלתי נראים, בהשראת חלליות אימפריית קלינגון מ"מסע בין כוכבים".
המציאות: הטנק הבלתי נראה הראשון נחשף בתערוכת הנשק בלונדון.
בקלאסיקת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים" צוות ספינת החלל אנטרפרייז נאבק בחלליות תקיפה ירוקות שהופיעו באוויר משום מקום, רגע לפני שתקפו. החלליות האלה, שנקראות בעולם הסדרה ק'ת'נגה, הגיעו מאימפריית הקלינגונים המרושעת, שנחשבה מתקדמת במיוחד בעיני אנשי האנטרפרייז, בני המאה ה־23.
אלא שהמציאות זריזה יותר. בספטמבר האחרון נערכה תצוגת תכלית ראשונה של כלי משחית נעלם. אמנם הכלי הוא טנק ולא חללית, אבל יכולותיו מתקרבות מאוד לאלה של חללית הקלינגונים. הטנק קמיליון (זיקית) של ענקית הנשק הבריטית BAE סיסטמס הוצג בכנס טכנולוגיות הביטחון DSEi בלונדון, ושם הפגין יכולת להיעלם לחלוטין ממכשירי מכ"ם, גלאי חום ומצלמות אינפרה־אדום. גם כשהללו סורקים ומצלמים את הסביבה שבה הטנק נמצא, הם קולטים את כל פני השטח בלעדיו - כאילו לא היה בהם. הוא נעלם בזכות מצלמות וחיישני חום שמותקנים בטנק ומנתחים את פני השטח שסביבו ואת קרינת החום שנפלטת מהם. טכנולוגיה חדשנית הופכת את ציפוי הטנק למעין מסך שמקרין לכל עבר את הטמפרטורה והאותות שהיו מתקבלים מפני השטח אם הטנק לא היה שם. אם בצד אחד שלו דולקת מדורה, מצלמות אינפרה־אדום שנמצאות בצדו השני "יראו" אותה בבירור, בלי לדעת שהקרינה והאותות שמתארים אותה ואת האדמה, הצמחייה והאוויר סביבה מוקרנים, למעשה, מעל ציפוי הטנק. לפי החברה מכירת הקמיליון תחל בעוד שנתיים, וגרסת הדור הבא שלו כבר תקרין דרך השריון תמונות של ממש, ש"יעלימו" אותו גם מעין בלתי מזוינת.
כעבור חודש צוות חוקרים מאוניברסיטת דאלאס הציג אב־טיפוס של מכשיר שיוצר קיר דקיק של חום עז שמסוגל לעקם את קרני האור כפי שקורה באשליות "פטה מורגנה", שנוצרות בטבע בחום גבוה. המכשיר, שאופן פעולתו תואר בגיליון אוקטובר של כתב העת המדעי "Nanotechnology", פועל באמצעות רצועות פחמן, והעיוות העז שהוא יוצר מעלים עצמים מאחורי קיר החום שלו. למפגש עם הקלינגונים כנראה נגיע מוכנים.
טריקודר - רופא כיס
החזון: סורק ידני שמאבחן מחלות בלי לגעת במטופל, כפי שהופיע בסדרה "מסע בין כוכבים".
המציאות: המירוץ לפיתוח טריקודר מציאותי נפתח רשמית. אפליקציות לסמארטפונים כבר עושות חלק מהעבודה.
מעריצי "מסע בין כוכבים" זוכרים את ה"טריקוֹדר", המכשיר שנראה כמו טלפון סלולרי שמנמן ומיושן ושבעזרתו ד"ר "בונז" מקוי מהאנטרפרייז אבחן כל מחלה ביקום. אבחנה רפואית מדויקת ללא כל מגע בגוף נחשבה מדע בדיוני מאז שהוצגה לראשונה בסדרה. עד יוני האחרון. קרן X-Prize שעורכת תחרויות נושאות פרסים לפיצוח אתגרים טכנולוגיים, ובהם פיתוח החללית האזרחית הראשונה, הכריזה ביוני שעבר על פרס בגובה 10 מיליון דולר לחברה הראשונה שתייצר טריקודר אמיתי, שיאבחן מחלות כשמעבירים אותו מעל גוף המטופל. בשבוע שעבר הקרן פרסמה את התנאים המדויקים לזכייה: על המכשיר לזהות בתוך שלושה ימים 15 מחלות שונות ב־30 חולים, ללא טעות.
אבל יש מי שלא חיכו לפירוט התנאים כדי להתחיל במירוץ. בנובמבר סטארט־אפ רפואי צעיר בשם Scanadu גייס את 2 מיליון הדולרים הראשונים שלו לשם פיתוח מכשיר כזה בדיוק, שגם ייקרא טריקודר, כמחווה לסדרה.
במקביל, סמארטפונים חדשים הולכים ומצטיידים ביכולות בסיסיות לבצע סריקות גופניות ולנתח את הממצאים. דגמים חדשים של האייפון ומכשירי סמסונג ו־HTC מצוידים כיום בחיישני אור ובחיישני חום פנימיים, ובמכשיר חדש של LG יש שתי מצלמות אחוריות שמיועדות במקור לצילום תלת־ממדי. אפליקציות רפואיות מנצלות את הרכיבים האלה, ובעזרת החיבור לאינטרנט מעניקות למכשיר יכולות לאבחון פיזיולוגי בסיסי, שמהוות הוכחת היתכנות בסיסית למה שטריקודר, לכשיפותח, יוכל לעשות. האפליקציה "Instant Heart Rate", לדוגמה, מודדת את קצב הלב על ידי הנחת קצה האצבע על מצלמת המכשיר למשך עשר שניות, שבמהלכן המצלמה עוקבת אחר שינויים בגלי האור שמעידים על קצב תנועת הדם בוורידים. האפליקציה MelApp מצלמת שומות וכתמים על העור, מנתחת את הצילום מול מאגרים רפואיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומציגה על המכשיר דיאגנוזה. וכאמור, ייתכן שהתחרות של X-Prize תביא במהרה את היום שבו כל האפליקציות האלה ייחשבו מכשור פרימיטיבי.
האל 9000 - מחשב תבוני
החזון: מחשב מדבר בעל בינה מלאכותית, בהשראת עשרות סרטי מדע בדיוני, ובהם "אודיסאה בחלל" ו"מסע בין כוכבים".
המציאות: Siri כבר כאן, והיא יותר מגימיק.
המחשבים בעלי הבינה המלאכותית והקול המרגיע נחשבים סמל אוניברסלי כפול: הם מייצגים גם אוטופיה עתידית שבה המחשוב המתקדם יקל משמעותית את החיים, וגם פחד מתסריט מסויט שבו מחשבים יחליטו, אם בגלל תקלה ואם בגלל חישוב קר, לפנות נגד בני האדם.
Siri, ה"סייעת הווירטואלית" שהושקה באוגוסט ומותקנת באייפון 4S, כבר עומדת בכמה מהתנאים המחמירים של מחשבי הבינה המלאכותית מהסרטים: היא מבינה דיבור אנושי פשוט וטבעי, מבצעת בעצמה משימות מורכבות, אוספת מידע במאגרי הטלפון ובאינטרנט, מעבדת אותו, מבצעת פעולות בטלפון ובאתרים אחרים, מדווחת על התוצאות בשפה טבעית ופשוטה, וכשחסר לה מידע היא שואלת או מנחשת, ממש כמו עוזר אנושי יעיל, והיא גם יודעת להתלוצץ. כמה מבקרים טוענים שהחידוש שבה מהפכני לא פחות מזה שבהמצאת הטלפון הסלולרי עצמו.
המחקר והפיתוח שלימים יולידו את Siri החלו לפני כארבעה עשורים במעבדות דארפ"א, היכן שבערך באותה התקופה גם בוצעו המחקרים שיולידו את האינטרנט. ונראה שכמו כמה וכמה הברקות משנות עולם, במקביל לפריצתה עכשיו נרשמים עוד הישגים בתחום הבינה המלאכותית, ובהם ווטסון, המחשב המדבר של יבמ שניצח בתחרות מלך הטריוויה, ובכך המחיש כי מחשבים יכולים לבצע סימולציה של חשיבה אסוציאטיבית ולצמצם משמעותית את הפער בין ביצועיהם לביצועי מוח אנושי.
טרקטור בים - קרן גרירה
החזון: קרני לייזר שמסוגלות למשוך מרחוק עצמים גדולים, כמו בסרטי "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים".
המציאות: נאסא גילתה את הטכנולוגיה.
הסצינה בסרט "מלחמת הכוכבים" שבה כוכב המוות האימתני גורר באמצעות קרן אור את החללית הקטנה של הגיבורים הפכה את ה"Tractor Beam", קרן הגרירה, לבת בית קבועה בעולמות המדע הבדיוני. ובקרוב, כך נדמה, גם בעולם האמיתי. בתחילת נובמבר פורסם שמכון חקר החלל של נאסא תקצב ב־100 אלף דולר צוות חוקרים שהצליחו להקרין "מערבולת קרני לייזר" שגררה כמה מולקולות לעבר המכשיר שהקרין אותה.
המטרה המוצהרת של המחקר, לפי ראש הצוות והמשקיע הראשי בו פול סטיזלי, היא לפתח מכשיר שיגרור מרחוק דגימות מאסטרואידים וכוכבי שביט. אם הטכנולוגיה תבשיל, היא תאפשר למשוך עצמים גדולים יותר, כגון אסטרונאוטים או לוויינים שסטו ממסלולם. אך כשסטיזלי נשאל אם קרן כזאת תוכל בעתיד להסיט אסטרואידים שיאיימו על כדור הארץ, השיב: "זה כבר מדע בדיוני".
רפליקייטור - מכונת בריאה
החזון: טכנולוגיה שמייצרת כל מכשיר או מזון, לפי הזמנה, כמו בסדרות "סטארגייט" ו"מסע בין כוכבים".
המציאות: המדפסות התלת־ממדיות פורצות את הדרך.
אחת מאבני היסוד של כלכלת העתיד האוטופית היא "משכפלים", מכונות שיוצרות יש מאין. המכונות הדמיוניות הללו אוספות אטומים, ובעזרת שדות מגנטיים מרכיבות מהם בתוך שניות כל דבר, מארוחה מלאה, דרך בגדים ועד נשק.
במציאות אין מכשיר שיכול לשלוט באטומים עד כדי כך, והשליטה החלקית שיש באטומים דורשת הרבה יותר משאבים ממה שנחוץ כדי סתם לגדל מזון ולבשלו, או כדי לייצר בגדים וכלי נשק.
אבל יש פסיעה קטנה שנעשתה בכיוון: מדפסות תלת־ממדיות. כפי שמדפסת רגילה מתיזה דיו על נייר לפי הוראות מעבד התמלילים, מדפסת תלת־ממדית מתיזה חומרים פלסטיים בשכבות לפי מודל גרפי שמוזן בה, וכך מסוגלת לשעתק פריט שלם, מכלי אוכל עד דגם ארכיטקטוני, בדיוק מרשים. בשנים האחרונות נפוצות עוד ועוד מדפסות תלת־ממדיות במחיר של כמה אלפי דולרים, וכיום הן משמשות בעיקר מהנדסים, אמנים וחוקרים.
כמה מדפסות יכולות להדפיס אטומים של כמה יסודות, וליצור סוליות גומי ורכיבים לתעשיית הרכב; בניסוי של אוניברסיטת MIT ייצרו מדפסת תלת־ממדית שהוטענה בחומרי תזונה ו"הדפיסה" אוכל; וכיום נחקרת האפשרות לפתח מדפסות תלת־ממדיות שיוכלו, על בסיס חומר ביולוגי, לייצר מזונות סינתטיים או רקמות להשתלה. המגבלה הגדולה ביותר של המדפסות הללו כיום היא חוסר יכולתן לעבוד עם כמה חומרים בעת ובעונה אחת, ולייצר מוצרים מורכבים בעלי חלקים נעים. אולי זה יהיה האתגר הבא אחרי הטריקודר.
רייל גאן - רובה שמפוצץ מבצרים
החזון: "רובה מסילה", שקליעיו טסים באמצעות כוח אלקטרומגנטי, כפי שנראה בסרטים "רובוטריקים 2" ו"אירייזר".
המציאות: הצי האמריקאי פיתח תותח על בסיס הטכנולוגיה שתוארה בסרטים.
במותחן העתידני "אירייזר" הסוכן הממשלתי ג'ון קרוגר, בגילומו של ארנולד שוורצנגר, נאבק בתאגיד מרושע שמפתח רובים עוצמתיים יותר מתותחי טנקים. קליעי ה־Railgun, רובה המסילה, מצוידים במגנטים שיוצרים שדה כוח שמאיץ אותם עד כדי כך שהם יכולים לקרוע קירות, סלעים וכל מה שנקרה בדרכם. מאז, הרובה שקליעיו מותירים מאחוריהם שובל של טבעות כחלחלות הופיע בכמה משחקי מחשב וסרטי מדע בדיוני, האחרון שבהם הוא "רובוטריקים 2", שם הצי האמריקאי יורה ב"תותחי מסילה" רבי־עוצמה שפועלים באותו אופן.
הסרט הזה כבר מבוסס על המציאות. בינואר 2008 הצי האמריקאי ערך ניסויים ראשונים בתותח מסילה, שפגזיו מונעים בכוח אלקטרומגנטי רב־עוצמה, על פי אותו עיקרון שהוצג בסרטים הבדיוניים. בניסוי הפגזים טסו במהירות של 2.4 ק"מ לשנייה, פי שלושה ממהירותם של פגזים כיום, ולפי הצי הם מסוגלים לבצע פגיעות מדויקות והרסניות ממרחק 400 ק"מ. התותחים עוד לא נכנסו לשימוש מבצעי, בין היתר כי החום העז שנוצר משיגור הקליע מתיך את קנה התותח. אך בינתיים כבר מתכננים לשפרם כדי שאפשר יהיה לשגר לוויינים לחלל ללא צורך ברקטה.
סרפס קומפיוטר - מחשבים שקופים
החזון: מכשירים אלקטרוניים שקופים לחלוטין, כפי שנראו בסרט "דו"ח מיוחד".
המציאות: דגמי אב־טיפוס הוצגו בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.
"לעולם אל תאמר לא" של ג'יימס בונד, "דו"ח מיוחד" עם טום קרוז, "מסע בין כוכבים" בבימויו של ג'יי ג'יי אברהמס - סרטי מדע בדיוני אוהבים מכשירים אלקטרוניים שקופים, בין אם אלה מחשבי לוח שקופים בגודל אייפד או חלונות ענק שמציגים טקסט וגרפיקה מתחלפים ומגיבים למגע היד ותנועות באוויר.
מכשירים שמגיבים לתנועות ומחוות, כמו קונסולות המשחק Wii ו־Xbox קינקט, כבר קיימים. כעת נראה שגם בעיית האטימות טופלה. סמסונג ו־LG מציגות זה שנתיים בתערוכות אלקטרוניקה שונות דגמי אב־טיפוס של מחשבים בעלי מסך שקוף לגמרי, שנעזרים בטכנולוגיית המסכים השטוחים AMOLED. בתערוכות מוצגים גם חלונות ראווה שהם למעשה מסכים שקופים שמציגים בזמן אמת מידע מתחלף.
גם גרסאות שקופות לרכיבי מחשב פנימיים נמצאות בפיתוח, בין היתר על ידי חברת קורנינג האמריקאית, שפיתחה חומר דמוי זכוכית חזק כפלדה, ובמעבדות סטנפורד, שם הוצג ביולי אב־טיפוס ראשוני לסוללה שקופה וגמישה שעשויה מאוסף צינורות כה דקיקים שהעין האנושית כמעט לא מבחינה בהם. יוצרי סרטי המדע הבדיוני יצטרכו, בקרוב, להתאמץ הרבה יותר.
25 תגובות לכתיבת תגובה