אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משטרת העתיד לפי מוטורולה: "השוטרים מבינים את הכוח של הטכנולוגיה" צילום: תומי הרפז

משטרת העתיד לפי מוטורולה: "השוטרים מבינים את הכוח של הטכנולוגיה"

"כיום ילד בפייסבוק יודע מה קורה לפני המשטרה", אומר ל"כלכליסט" פול שטיינברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מוטורולה סולושנס. בחברה עובדים בימים אלה על משקפיים שמזהים חשודים, מכונית שמזהה לוחיות זיהוי גנובות ורשתות שימשיכו לעבוד גם אם האנטנות באזור קרסו

18.01.2012, 15:51 | הראל עילם

"הבת שלי בת 17. הייתי בוושינגטון כאשר היא שלחה לי הודעת טקסט שבית הספר שלה נסגר, אי אפשר לצאת ואי אפשר להיכנס. נלחצתי כמובן. כתבתי לה חזרה ושאלתי 'מה קורה', אבל היא לא ידעה: 'אני בחדר סגור, ללא אור, ללא חלונות'. אני ממשיך לתקשר איתה, ולבסוף היא כותבת לי 'הימ"מ כאן'.

"נרגעתי, אבל פתאום חשבתי - איך היא יודעת את זה? והיא כתבה לי: 'אשלי יושבת בחדר אחר, שם היו חלונות, והיא העלתה תמונות לפייסבוק דרך הטלפון שלה'. חברים אחרים העלו תמונות מהמסדרון, מהגינה ומרחבי בית הספר. אמרתי לעצמי: הילדים האלה יודעים יותר מהשוטרים מה קורה בבית הספר. המידע הזה כבר שם. רק צריך לדעת איך לנצל אותו".

בעזרת הדוגמה הזאת ממחיש פול שטיינברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מוטורולה סולושנס, את החזון של החברה לגבי שוטרי העתיד, שיהיו חמושים בכלים טכנולוגיים מתקדמים - משקפיים שמסוגלים לזהות חשודים, מכוניות שיכולות להתריע בפני סכנה, ומערכות תקשורת שמסוגלות לסנכרן מידע בין מאות שוטרים בתנאי השטח.

במשך שנים, שוטרים בכל העולם השתמשו במערכות ווקי-טוקי לטווח קצר שפותחו במקור על ידי מוטורולה. אבל העתיד נמצא בפס הרחב, והחברה עובדת על הקמת רשת סלולר מהירה במיוחד שתאפשר לכל שוטר לקבל את כל המידע שהוא צריך, כאשר הוא צריך.

"בכירים במשטרת לוס אנג'לס אמרו לי פעם שמחצית מכל כוח האדם שלהם היא מתחת לגיל 30", מספר שטיינברג בראיון ל"כלכליסט". "זה קהל צעיר שמכיר את הכוח של הטכנולוגיה. אנחנו צריכים לחשוב אחרת".

מחשב לביש. אפשר להשוות בין החשודים לתמונות של מבוקשים שנעצרו לבדיקה מחשב לביש. אפשר להשוות בין החשודים לתמונות של מבוקשים שנעצרו לבדיקה מחשב לביש. אפשר להשוות בין החשודים לתמונות של מבוקשים שנעצרו לבדיקה

"צריך להפוך את המידע למשהו שימושי"

 

"דמיין לעצמך שתוך עשר שנים יהיו משקפיים עם מצלמה", אומר שטיינברג. "זה יעבוד כמו מציאות מועשרת: המשקפיים יכולים לשדר ולהקרין משהו על העולם. אני יכול לראות דרכם, אבל אני יכול להוסיף מידע. לדוגמה, שוטרים יוכלו לזהות אנשים ברחוב על ידי תוכנת זיהוי פנים ולדעת אם מדובר בחשוד או במבוקש. מכבי אש יוכלו לראות דרך המשקפיים את תוכנית הבניין, או לקרוא כמה חמצן יש באוויר סביבם".

בדוגמה אחרת מתאר שטיינברג מכונית שמסוגלת לזהות את לוחית הזיהוי ברכב ולהשוות אותה למבנה הרכב עצמו, כדי לראות אם מדובר בלוחית גנובה או ברכב גנוב. "זה פשע שכיום כמעט בלתי אפשרי לזהות או לעצור בזמן", הוא מסביר. "אלו מצלמות אינפרה אדום שעובדות בלילה, בתנאי גשם, בכל זמן. המצלמות עובדות כאשר השוטרים נוסעים ברחוב או נכנסים למגרש חניה. אם שוטר עוצר אדם לבדיקה שגרתית ופתאום מישהו יוצא מהמושב האחורי, המצלמה יכולה לזהות תנועה ולשלוח התראה למשקפיים של השוטר. כל אלה הם דברים שנמצאים בפיתוח".

איך הכלים האלה יכולים לבוא לידי ביטוי?

"המכונית, למשל, לא רק בודקת לוחיות זיהוי, אלא גם אוספת מידע על מיקום וזמן. היה מקרה של אנס סדרתי שלא הצליחו לתפוס אותו. לקחו את המידע שאספו דרך מצלמות והצליבו עם רשימת אנשים שנסעו באזור. זה קרה פעם אחת ואז עוד פעם במקום אחר. בפעם השלישית היתה רק לוחית זיהוי אחת שהופיעה בשלושת המקומות באותם זמנים. וזה רק על ידי שימוש בארכיון".

ומה לגבי שאלת הפרטיות?

"זה תלוי איך אתה מסתכל על זה. אפשר להשתמש לרעה בכל מידע. הנקודה שלי היא שבלי קשר לשאלת הפרטיות, איסוף המידע הזה יכול להיות כלי חשוב בלחימה בפשיעה".

שטיינברג. "אפשר להשתמש לרעה בכל מידע, הכלים החדשים חשובים למלחמה בפשיעה", צילום: תומי הרפז שטיינברג. "אפשר להשתמש לרעה בכל מידע, הכלים החדשים חשובים למלחמה בפשיעה" | צילום: תומי הרפז שטיינברג. "אפשר להשתמש לרעה בכל מידע, הכלים החדשים חשובים למלחמה בפשיעה", צילום: תומי הרפז

לאיפה כל זה הולך?

"פס רחב יוצר תפיסה חדשה לחלוטין. שוטרים הם גם מקור מידע - הם יוצרים תמונות, סרטונים, עדכונים. זה פשוט לא הגיוני ששוטר ילחץ על כפתור וישלח את הכל לשוטר אחר כאשר יש לך עשרות ומאות אנשים. אנחנו יכולים לשלוח היום יותר מידע ממה שאנשים יכולים לעבד ולקלוט. השאלה היא איך הופכים את כל המידע הזה למשהו שימושי ואיך אנחנו מספקים את המידע הנכון לאדם הנכון בזמן הנכון".

"יש לנו קבוצה של מאות אנשים שעושים מחקר חברתי, סוציולוגים ופסיכולוגים שמשקיעים את זמנם בשטח עם המשטרה וכוחות הכיבוי כדי לראות את הצרכים שלהם. אלה אנשים שצריכים להציל חיים, שיורים עליהם. אין להם זמן לחשוב על איזה כפתור הם צריכים ללחוץ. אנחנו צריכים לעשות את הכל הכי אינטואיטיבי שאפשר לעשות".

איך רשתות סלולר לשעת חירום משתלבות בתוך זה?

"ככל שרשתות חירום יעברו לפס רחב, נצטרך להמשיך ולשדרג. למשל, כדי שנוכל לתמוך בטכנולוגיית שידור מדיה למספר רב של אנשים. תחשוב על שוטר שיכול לצלם מהשטח ולשדר את זה לשוטרים אחרים בסביבה. זה פיצ'ר מאוד חשוב לרשתות חירום ולתקשורת קבוצתית, מסיבות מובנות, אבל אין לנו את רוחב הפס הנדרש ברשתות קיימות. רשתות חירום יודעות לנהל את התעבורה ולהעביר את המסרים החשובים בזמן אסון, בעוד שרשתות אזרחיות פשוט קורסות תחת העומס. בזמן רעידת האדמה בחוף המזרחי של ארה"ב הרשתות האזרחיות קרסו, אבל רשת החירום עדיין עבדה".

במה שונה רשת שמוקמת לשעת חירום מרשת רגילה?

"ברשת רגילה, אם שני מכשירים רוצים לתקשר זה עם זה, גם אם הם קרובים גיאוגרפית, השיחה חייבת לעבור קודם דרך האנטנה המקומית, אחר כך דרך המרכזייה הראשית ואז חזרה לטלפון השני. ברשת חירום יש מערכות ביטחון. אם האנטנה המקומית לא יכולה לדבר עם המרכזייה, בגלל אסון כלשהו או כבל שנותק, היא תתפקד כמו משדר מקומי. היא תוכל להעביר שיחות בין טלפונים שנמצאים באזור. וגם אם האנטנה לא עובדת, הטלפונים עצמם יכולים לתקשר זה עם זה בטווח של כמה קילומטרים.

"היתרון של רשת פס רחב לשעת חירום הוא לא רוחב הפס, אלא זה שהיא מסוגלת לעבוד עם המכשירים הקיימים, וכמה שיותר מכשירים - יותר טוב. חשוב גם לדעת איך מנהלים את רוחב הפס בצורה הכי חכמה. תמיד הולך להיות ביקוש יתר, אז אנחנו גם מפתחים כלים שמאפשרים לך לשלוט ברוחב הפס, וגם לתת הרשאות מיוחדות למי שצריך את זה בזמן שהוא צריך את זה, בהתאם לתפקיד שלו בשטח".

מוקד המידע. מקבל את התמונה המלאה מהכוחות בשטח מוקד המידע. מקבל את התמונה המלאה מהכוחות בשטח מוקד המידע. מקבל את התמונה המלאה מהכוחות בשטח

"אין מצב שלא יהיה כאן מרכז פיתוח"

 

אתה כאן, בין השאר, כדי לדון בקידום רשת חירום בישראל. האם ישראל באמת זקוקה לזה? זאת מדינה קטנה שכבר מכוסה היטב בכמה רשתות.

"אני חושב שתשתית התקשורת בארץ - הצבאית והאזרחית - היא בין הטובות בעולם. הצבא עושה עבודה טובה, התכנון עצמו מעולה. אנחנו מאוד גאים בכך שיכולנו לתרום לרשת. אבל האם צריך גם רשת חירום פס רחב בארץ? לדעתי כן. רשתות חירום מסייעות לכל האספקטים בחיים. אני חושב שבישראל אנשים יותר מודעים לצרכים של רשתות חירום. מאוד התרשמתי במהלך השיחות שלי עם בכירים בארץ לגבי כמה הם מוכנים לשעת חירום".

אתה מדבר הרבה מאוד על מוצרים לגופי הביטחון והמשטרה. מה לגבי האזרחים? הרבה אנשים יתלהבו מהרעיון של משקפיים שאפשר לתכנת.

"אנחנו בהחלט שוקלים להיכנס לעוד תחומים. הרבה מאוד קורה בשוק העסקי, והמגמה החזקה ביותר היא שיותר ויותר מוצרים צרכניים מגיעים לשוק העסקי".

אתה מדבר על הקמת רשת חדשה, עם תדרים משלה. אבל תדרים זה עסק יקר. זה לא בזבוז להקצות משהו רק לשעת חירום?

"הבעיה העיקרית בחלוקת תדרים היא לא טכנולוגית, אלא מסחרית. רשתות הטלוויזיה עדיין לא הבינו עד כמה הספקטרום שלהן יקר. הן עושות את זה כבר 60 שנה, אבל היום אנחנו יכולים לעשות את העבודה שלהן טוב יותר. זה לכאורה הגיוני להסתכל על השוק ולהגיד - צריך לעשות שינוי. אבל אי אפשר פשוט לשנות דברים.

"הרשתות בנויות על בסיס עקרונות מסחריים. חברות רוצות לבנות תשתית רק כדי לתמוך בתקשורת הנדרשת, ולא יותר. אם תבנה יותר מדי, זאת השקעה שלא תוכל להחזיר. ספקיות סלולר בונות את האנטנות שלהן כשיש צורך, במקום שיש לקוחות. זה שונה ברשתות לשעת חירום. שם אי אפשר לחזות מה יהיה הביקוש או איפה יהיה האסון".

מרכז הפיתוח בארץ הוא בין הגדולים ביותר של מוטורולה. זה מכוון?

"קראתי, כמו רבים אחרים, את הספר 'Startup Nation'. ברור שישראל היא מדינה מאוד חדשנית, מדינה של אנשים שרוצים לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. האנשים שאני עובד איתם בארץ מאוד רוצים לשנות את העולם. אין דרך שלא נהיה כאן, שלא נפתח כאן, ולא רק בגלל הידע הצבאי שיש פה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות