עידן המכונות המקושרות עוד לפנינו

מי שביקר בשנתיים האחרונות בתערוכת הסלולר בברצלונה שמע מפי ראשי התעשיה כי השנים הקרובות יהיו "שנות המכונות" – מיליארדי מכשירים יתחברו לרשתות הסלולר בעולם, וחברות הסלולר ימצאו סוף סוף דרך להציג שוב צמיחה בגרף גיוס הקווים שלהן. אלא שהתחזיות לא הגשימו את עצמן במהירות שבה קיוו החברות, כפי שיוכלו הקוראים בוודאי להבין בעצמם, בעת שיתקשו לאתר סביבם מקררים סלולריים המבצעים בעצמם הזמנה מהסופרמרקט.

"כל העסק נדחה בשנה-שנתיים", מודה דפנה שטיינמץ, סמנכ"לית החדשנות באמדוקס. "בתעשיה באמת ציפו שזה יתרחש כבר ב-2012-2013, אבל כנראה שנצטרך לחכות ל-2015 עד שנראה תזוזה משמעותית בנושא הזה, אבל הצפי המעודכן הוא שב-2020 כמעט כל העולם כבר יהיה מרושת, ואז הוא יראה אחרת".

אותו מקרר בגישה כל כך שונה

תקשורת אלחוטית בין מכונות, או M2M (קיצור של Machine to Machine), הוא מונח המתאר עתיד שבו ברבים מהמכשירים האלקטרוניים המקיפים אותנו משולב רכיב סלולרי, והם מתקשרים ביניהם על מנת לדווח זה לזה על מצבם ולהורות באופן אוטומטי על ביצוע פעולות שונות.

חלק מאותו עתיד כבר מיושם סביבנו בשנים האחרונות, כאשר הטלפונים הסלולריים מאפשרים להפעיל ולכבות מכשירים חשמליים באמצעות הוראה מרחוק: הקלטת תוכנית טלוויזיה על הממיר בבית, הפעלת המזגן כך שיחמם את הבית בטמפרטורה מסויימת, פתיחת וסגירת שערי החניון, וכדומה.

אולם התגשמותו המהותית יותר של חזון המכונות המקושרות, זה המתאר חיישנים שיורו על הפעלת אותם מכשירים באופן אוטומטי ללא מעורבות של המשתמש, או מוני חשמל חכמים המשדרים מידע על צריכת החשמל בזמן אמיתי ומאפשרים לחברות החשמל לנהל טוב יותר את התפוקה שלהן – עדיין לא כאן.

"מצד אחד יש המון מכשירים רלוונטיים להגשמת החזון הזה כבר עכשיו", אומר שטיינמץ, "אבל מצד שני עוד לא גובש תקן אחיד שיאפשר לבנות מערכות ניהול ושליטה שיוכלו לנהל מכשירים מכמה ספקים". גם המשבר בתעשיית התקשורת, שגרם לחברות לנסות להוציא יותר מכל לקוח במקום להתחיל בפרוייקטי השקעה גדולים, ומחיריהם הגבוהים יחסית של מכשירי הקצה הרלבנטיים, הם שעיכבו את ההגעה לעתיד המכשירים המקושרים.

אמדוקס. "כל העסק נדחה בשנה-שנתיים" | צילום: עמית שעל

גם אם פעילות החיבור בין המכשירים היתה מתבצעת בהיקף גדול כבר היום, החברות המעורבות טרם מצאו את המודל העסקי שיאפשר להן להיות בטוחות כי מדובר בשוק רווחי. מי ישרת את הלקוח ויגבה ממנו את התשלום? האם סמסונג, ספקית המקרר? או סלקום, המחברת את המקרר לרשת הסלולרית? ואולי חברה שלישית, שנציגיה מחברים את מכשירי החשמל לרשת ודואגים לתחזוקת מערכת התקשורת הביתית? ובכלל, האם מכשיר חשמלי יכול להיות רווחי יותר מבן אדם?

הכי מכניסים: מכוניות ומונים

סביר להניח כי רוב משתמשי הקורא האלקטרוני של אמזון, ה-Kindle, אינם יודעים כי מאחורי התהליך המאפשר להם להוריד מהרשת הסלולרית את הספרים שרכשו מצוי הסכם בין אמזון לספקית סלולר מקומית בכל מדינה, ובמסגרתו משלמת אמזון פחות מ-2 דולר לחברת הסלולר כתשלום חד-פעמי, המגולם במחיר המכשיר.

הנחת היסוד של חברות הסלולר היא שההכנסה החודשית הממוצעת מהמכשירים תהיה נמוכה מזו שמתקבלת מבני אדם, אולם מספרם הגדול בהרבה, והעובדה שאין צורך להקדיש להם משאבי שיווק ושירות לקוחות תאפשר לגרוף מהם הכנסות גדולות.

קינדל. הסכמים בין אמזון לספקיות הסלולר | צילום: בלומברג

מידע שעיבדה אמדוקס בהתבסס על תחזיות של חברות המחקר גרטנר, ג'וניפר ו-ABI Research מעריך כי כבר כיום מחוברים לרשת כ-141 מיליון מכשירים שאינם טלפונים סלולריים, כאשר כשליש מהם הינם מונים חכמים שהתקינו חברות החשמל, הגז והמים ברחבי העולם, ורק כ-27 מיליון מכשירים הינם מכשירים הנחשבים ככאלה המשרתים ישירות את הצרכן, כדוגמת קוראים אלקטרוניים (בעיקר הקינדל של אמזון), מערכות התראה לרכבים ואביזרי רפואה שונים.

ב-2014 יצמח מספר המכשירים המחוברים ל-291 מיליון, ובחברות המחקר צופים כי באותה שנה יסתכמו הכנסות חברות הסלולר מתחום זה ב-22 מיליארד דולר. האביזרים המניבים ביותר צפויים להיות בתחום הרכב ומוצרי הבידור והרפואה הביתיים, שם צפוי כל קו סלולרי להכניס לחברת התקשורת 15 ו-13 דולר, בהתאמה, לחודש. בקצה הנמוך יותר של ההכנסות מצויים קוראים אלקטרוניים ומונים חכמים (2 דולר לחודש).

שטיינמץ מאמינה שספק התקשורת הוא זה שישמש ברוב המקרים כגוף שימכור ללקוחות את החיבור לרשת, כיוון שהוא הגורם שיכול לרכז שירותים של ספקים רבים, מחד, למכשירים רבים של הלקוח, מאידך, בצורה הקלה ביותר. בדומה לנסיונו של ספק הסלולר להציף ללקוח ה"אנושי" שירותים הצפויים לעניין אותו (ולהניב ממנו הכנסה נוספת, כמובן), כך יציף ספק הסלולר שירותי תקשורת למכשירים על סמך הידע שצבר מהשירותים שהוא כבר מעניק.

כך, למשל, ללקוח של שירות התראות על מכונית המשפחה שנהגה עבר על המהירות המוגדרת, יוצע שירות המעדכן את הלקוח באמצעות אפליקציה או הודעת SMS במצב המנוע ושאר חלקי הרכב האלקטרוניים, ואף מאתר עבורו מוסך קרוב.

שוק הרכב מהווה פוטנציאל הכנסות גדול לחברות הסלולר, בזכות מספר גורמים המאיצים את חיבור הרכבים לרשת. כך, למשל, הוראות הרגולציה בחלק מהמדינות מורות על התקנת רכיבי תקשורת ואיכון שיאפשרו לקבל מידע על מיקומו של הרכב ולהעבירו לשירותי הביטחון וההצלה במקרה הצורך.

קישורם של הרכבים לתקשורת הסלולרית (Telematics) יאפשר לחסוך בעלויות האחזרה (Recall) במקרים בהם מתגלה פגם ברכב לאחר שהוא נמסר כבר ללקוח. אם מדובר בבעיית תוכנה, ניתן לעדכן גרסה באמצעות הרשת הסלולרית, בדומה לעדכון גרסת חומרה (Firmware) המתבצע לטלפונים סלולריים.  

גם בישראל: לקוחות ארגוניים היום, פרטיים בעתיד

בחברות הסלולר הישראליות מאשרים כי גם אצלנו המהפכה המחוברת עדיין לא מתגשמת בהיקף המצופה, וההכנסות הנגזרות משירותי תקשורת ל"מכשירים" עדיין אינן מהותיות.

רשתות הדור השלישי איפשרו לחברות להשתלב בפרוייקטים של ניהול ציי רכב, ניטור ובקרה של מערכי השקיה ואקלים, וכתשתית תקשורת למערכי אבטחה, הפעילות מתבצעת כמעט אך ורק מול ארגונים גדולים ולא במסגרת שירותים המוצעים ללקוחות הפרטיים. בחברות מקווים כי פרוייקטי "עיר ללא אלימות", שמכרזים לגביהם החלו להתפרסם לאחרונה, עשויים לעורר את הדרישה לתקשורת סלולרית בהיקף גדול, וחשוב יותר, מול לקוח משלם אחד (הרשות העירונית).

חזון "הבית החכם המקושר" עדיין רחוק ממימוש בישראל, כאשר פה ושם מבוצעים פרוייקטים המשלבים חיבור של מכשירי החשמל בבית לרשת הסלולרית, אך מדובר בפרוייקטים של תושבי המאיונים העליונים, וגם שם מדובר בעיקר על חיבור של מוצרי אקלים (מזגנים) ואבטחה (אזעקות או שערי כניסה וחלונות) לרשת.

החלון שלכם יתחבר לרשת הסלולרית?

גם בתחום הרפואה, נושא שהקישור שלו לתחום התקשורת זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב גדולה, מתבצעת פעילות מינורית יחסית בישראל, כאשר רובה מתרכזת בשילוב רכיב סלולרי באביזרי מדידה אלקטרוניים של חברות כנטל"י או שח"ל, המאפשרות ללקוחותיהן לשדר נתונים גופניים למוקדי החברות גם כאשר הם נמצאים מחוץ לבית.

חברות הביטוח דורשות מעסקים רבים, או מבתים בהם מאוחסן רכוש בהיקף גבוה, להתקין מערכת אזעקה המחוברת למוקד שמירה. בעבר היו מערכות אלו מחוברות לרשת בזק, אולם בשנים האחרונות הן מכילות רכיב סלולרי, המשמש בחלקן לגיבוי החיבור הקווי ובחלקן כצינור התקשורת היחיד. עם הגדלת רוחב הפס הסלולרי החלו להתחבר לרשת גם מצלמות אבטחה במפעלים ועסקים גדולים, המעבירים כל העת או לפי דרישה צילומים מהשטח.

גורמים בחברות המקומיות מסכימים עם ההנחה כי כאשר יצנחו מחירי הציוד האלקטרוני הרלוונטי וחזון הבית החכם המקושר יהפוך להיות קל יותר לישום, חברות התקשורת צפויות להיות בחזית המפגש עם הלקוח.

החברות, שגם בישראל אמורות להיות באותה עת במבנה המציע את כל שירותי התקשורת (נייח, נייד, אינטרנט וטלוויזיה), עשויות להקים מערך שיציע ללקוח לחבר את כל המכשירים הרלוונטיים בביתו בינם לבין עצמם ואל הרשת הקווית והסלולרית, בתקווה להגשים לא רק את חזון הבית המחובר אלא גם את חזון השאת הערך למשקיעיהן.