"הסדרי החוב כבר מצריכים התערבות קשוחה"

החלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך ב"חוק התספורות" ולהעמידו להצבעה בקריאה הטרומית בכנסת ביום רביעי, הובילה לביקורת רבה מבכירי שוק ההון. "רמת ההשמצה כלפינו, הגופים המוסדיים, עוברת כל גבול", אמר אתמול ל"כלכליסט" מנהל השקעות בכיר שביקש להישאר בעילום שם, כמו רבים מחבריו שהגיבו לכתבה.

הצעת החוק, שיזמו ח"כ זהבה גלאון ממרצ ויצחק וקנין מש"ס, תחייב פיקוח של בית משפט על כל הסדר חוב הכולל תספורת בגובה של 10% מהחוב ומעלה. ההצעה קובעת עוד שאישור הסדרי חוב כאלה ייעשה בפיקוח הנאמן, ויאושר בתיאום עם הממונה על שוק ההון ורשות ניירות ערך.

יצחק תשובה | צילום: עמית שעל

"איך ייתכן שחבר כנסת בישראל יוצא בהאשמות נקודתיות ואישיות נגד אותם מנהלי גופים מוסדיים ששומרים על כספי הציבור מתוקף החוק?", הוסיף אותו גורם. כשנשאל האם להערכתו הגופים המוסדיים שומרים כראוי ובהצלחה על כספי הציבור, ענה: "אני ממתין לרגע שבו כל אדם פרטי יוכל לנהל את כספי החיסכון שלו. אז כולם יבינו שהימים שבהם אנו נמצאים היום הם אמנם קשים לחוסכים, אך המוסדיים מוציאים הרבה יותר מכפי שהיה מוציא כל גוף אחר".

"אין בהצעה הזו כלום חוץ מזריקת מרץ רגעית"

מנהל פורום חוב בבית השקעות גדול הצטרף לביקורת: "במדינה הזו יודעים רק לדבר. כל אחד שמצרף לכדי משפט את המילים 'תספורת' ו'טייקון', חושב שהוא המציא את הגלגל. הצעת החוק הזו פופוליסטית, וחוץ מזריקת מרץ רגעית אין בה כלום".

עו"ד יוסי שם־טוב, העומד בראש מחלקת שוק ההון במשרד גלוזמן שם־טוב חוברס ברויד ושות', הוסיף: "על פניו נראה שמדובר בעוד חקיקה פופוליסטית. מדוע להעביר את האחריות לבית המשפט? האם ייתכן שבית המשפט לא יאשר הסדר שבמתכונת הרגילה בעלי האג"ח כן מאשרים? ומה המשמעות - האם מחזיקי האג"ח יקבלו את כספם? ברור שלא. לדעתי, זו רק מגבלה נוספת על עשיית ההסדרים - קצת יותר רגולציה ובירוקרטיה, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא של מחזיקי האג"ח".

להערכתו של עו"ד משה נאמן, שותף במשרד שבלת ושות' ועומד בראש מחלקת שוק ההון, "במאזן הכוחות שבין החברות המבקשות תספורות לבין מחזיקי האג"ח שלהן, נמצאים גופים חזקים ורציניים: המוסדיים. אני לא בטוח שיש צורך להוסיף הליך בירוקרטי על המאזן שאמור להיווצר ביניהם - המשקף את יכולות החברה להחזיר חובות. אני חושב שהגופים המוסדיים חזקים מספיק כדי לא להניח לבעלי השליטה שלא לפעול בנחישות להחזיר חובות. הבעיה היא בחברות הקטנות שבהן אין למוסדיים אחזקות בניירות הערך שלהן, ובמקרים כאלה יכול להיות שהחוק המוצע הוא נכון, ושם יש אולי צורך בקבלת אישור של בית משפט. אולי צריכה להיות אפשרות לכך שאם אין מינימום אחזקות של המוסדיים בחברה מסוימת, יהיה צורך באישור של בית משפט".

להערכתו של עו"ד איתן שמואלי, מומחה לדיני חברות ושותף במשרד איתן מהולל־שדות, בהצעת החוק קיימים כשלים מהותיים. "ההצעה חסרת התייחסות ליחס שבין 'מייצג הנושים' לנציגות בעלי האג"ח, אשר נקבעה מכוח הנחיות של רשות ניירות ערך ב־2008. לכאורה יש כפל תפקידים. כמו כן, אין התייחסות ליחס בין מייצג הנושים לנאמן לאג"ח. עולה השאלה האם הוא כפוף לנאמן או מייצג אותו?".

"הוספת פונקציה של מייצג הנושים על חשבון החברה תייקר את עלות ההסדרים", גורס עו"ד שמואלי. "ההצעה מחייבת פנייה מוקדמת לבית המשפט למינוי מייצג הנושים, כאשר עדיין אין הסדר או הצעת הסדר, ונראה כי היא תסרבל את הליכי ההסדר. כיום הבקשה לבית המשפט מוגשת בדרך כלל לאחר שההסדר כבר גובש. התוצאה של הצעת החוק הנה סרבול, הארכה וייקור של הליכי ההסדר".

"השיניים של המוסדיים אינן חדות מספיק כדי לפעול לבד"

אילן בן דב | צילום: אוראל כהן

מנהלת אגף השקעות בהלמן־אלדובי, ג'קי סטרומינגר, דווקא מקבלת את הצעת החוק בזרועות פתוחות. מדיניותה המוצהרת של הלמן־אלדובי הנה לדרוש מבעל השליטה שמבקש פריסה מחדש להביא כסף מהבית, אחרת בהלמן־אלדובי מעדיפים לשלוח את החברה לפירוק ולחלק את נכסיה: "לצערנו, הגענו למצב שבו שהשוק מצריך ודורש התערבות קשוחה יותר מזו שקיימת היום. יש עובדה והיא שהשוק לא מצליח להסתדר לבדו מול תופעת הסדרי החוב והתספורות. נראה כי השיניים של הגופים המוסדיים אינן כה חדות כדי לפעול לבדם למיגור התופעה. בסופו של דבר, אנחנו מברכים על הצעת החוק הזו שתעזור לנו לדאוג ללקוחותינו. אנו מודעים לכך שקיים כאן סרבול מסוים, וכן לוקחים מהגופים המוסדיים חלק מהסמכות, שכן הצעת החוק תומכת בהכנסת גורמים נוספים. אך בשקלול כל הנתונים - הגיע זמן שזה יקרה".

אלה אלקלעי, סמנכ"ל עסקית באי.בי.אי, אומרת כי "לפני כמה שנים השכילה הרגולציה להרחיב את שוק הגמל ולייצר מסלולים מתמחים, כך שצעירה בת 20 ואדם מבוגר לפני פנסיה יוכלו לבחור בערוצי חיסכון שונים בכפוף למה שמתאים להם. כל גורם שיגביל את היקף האג״ח הקונצרניות המונפקות ואת יכולת השוק לתמחר את התשואה הנדרשת כנגזרת של הסיכון הגלום, פוגע בעמיתים אף אם כוונותיו טובות. כל החוסכים, בלי קשר לגילם, יוכלו לקבל רק אג"ח בסיכון נמוך ובתשואה נמוכה בהתאם. הסדרי החוב טוב להם שיהיו גמישים, מכיוון שהגמישות מבטיחה אופטימיזציה. יש חברות שבהן ההסדר הטוב ביותר יתקבל מפירוק, אך יש חברות שבהן בעל הבית מהווה מרכיב בפעילותן, וללא מעורבותו, הפעילות או מה שנשאר ממנה מאבדת מרכיב משווייה. בשעות משבר נדמה לנו שאם לא נעשה משהו, מצבנו יורע. יש לא מעט מצבים שבהם שינוי כללי המשחק בזמן משבר לא רק שלא משפר את המצב אלא אף מרע אותו, וכזו הצעת החוק הנידונה".

אחד מבכירי עו"ד הדין בישראל דווקא סבור אחרת. "אינני מוכן להזדהות, שכן ברור מדוע: אאבד נתח לא קטן מלקוחותיי. מובן שיש מקום להכניס את בית המשפט לעובי הקורה. לא אנחנו, לא המוסדיים ולא רשות ניירות ערך מצליחים לגרום לבעלי השליטה להחזיר את חובם. במבחן התוצאה, כל הגופים כשלו. חשוב לי לציין שאף על פי שאני חושב כי יש מקום להתערבות מדינית, עדיין לא שקלתי את הדרך הטובה מבחינתי לעשות זאת".