"שחקני כדורסל נכשלים יותר אחרי הצלחה"

מי אתה: ד"ר יונתן לוינשטיין (39), בעל דוקטורט בחישוביות עצבית מהאוניברסיטה העברית, השלים את הפוסט־דוקטורט ב־MIT שבארצות הברית. חוקר במכון למדעי החיים ובמרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית.

מחקר מחזק: "בשנים האחרונות אני מתעניין בלמידת חיזוק. אם יש לך כלב שעושה את הצרכים שלו על השטיח ואת כועסת עליו, הוא אמור ללמוד לא לחזור על ההתנהגות שלו. זוהי למידה שבה מורה אומר לתלמיד שלו משהו על העולם, ונותן לו ציון על התנהגותו. להבדיל מלמידה מפוקחת, שבה המורה אומר בדיוק מה צריך לעשות, יש כיוון אחר של מחקר המגיע ממדעי המחשב שבו שואלים 'איך צריך ללמוד'".

הבדיקה שלנו: "אנו מנסים להבין מהם האלגוריתמים הנכונים ללמידה במסגרת למידת חיזוק. למשל, מלמדים רובוט ללכת בעזרת נפילות, שמהן הוא לומד אם עשה משהו לא נכון. בשנים האחרונות אנשים שעוסקים בחקר המוח מצאו בו אזורים שמייצגים את הפעולה הזאת".

 

התרומה הקטנה: "ראשית רצינו לבדוק איך בני אדם מתנהגים במצבים טבעיים. בניגוד למעבדה, שם האדם מתאמן במטלה לא טבעית, חיפשנו לראות מה קורה בחיים האמיתיים. שנית, המטלות במעבדה הן בדרך כלל פשוטות מאוד, וזה מונע את הבדיקה של אחד האספקטים הקשים בלמידת חיזוק - ההכללה. רצינו לראות אם בני אדם מסוגלים להכליל בצורה אופטימלית. משחק הכדורסל מאפשר לנו לענות על השאלות האלו, כי הוא מייצג סביבה טבעית של אנשים מאומנים".

הסיכון שבזריקה: "גילינו שבכדורסל השחקנים נכשלים יותר אחרי הצלחה, ואחרי כישלון הם מצליחים יותר. אחרי שלושה כישלונות בזריקה לשלוש נקודות, הסיכוי לזריקה מוצלחת גבוה פי שניים מאשר אחרי הצלחה. שחקן שקלע מתחיל לזרוק גם במצבים שקודם הוא לא היה זורק בהם. שחקנים מטים את ההתנהגות שלהם לפי ההיסטוריה הקרובה, וזה הופך אותם לשחקנים פחות טובים. זה גורם להם לזרוק במצבים שבהם לא היו זורקים בדרך כלל. ככל שהשחקן מושפע יותר מההיסטוריה שלו, הסיכוי שיצליח בזריקות נמוך יותר".