אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": סגול ותאומים טוענים לחוב של 95 מיליון שקל מהפועל ת"א צילום: עבדאללה סואעד

בלעדי ל"כלכליסט": סגול ותאומים טוענים לחוב של 95 מיליון שקל מהפועל ת"א

בקשות פירוק שהגישו בעלי הקבוצה בעבר חושפות דו"חות הממחישים את סכומי העתק שהושקעו במועדון לאורך השנים האחרונות. בקשות הפירוק יכולות גם להוביל לבדיקה מקיפה של עסקת מכירת הקבוצה ממוני הראל לאלי טביב

25.01.2012, 07:00 | מארק שון

הרוחות הסוערות סביב הכאוס הניהולי ואי־ההצלחה המקצועית בהפועל תל־אביב, שמתבטאים בעיקר במאבקם העז של האוהדים נגד הבעלים, אלי טביב, נמצא בשיאו בימים אלו. במקביל למשבר הזה הוגשו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב על ידי הבעלים הקודמים של המועדון - סמי ויצחק סגול ומשה תאומים, בקשות פירוק, החושפות את המספרים האמיתיים מאחוריי ההשקעה של השניים במועדון הכדורגל.

מהבקשות לבית המשפט עולה כי נכון לשנת 2008, החוב של הפועל תל אביב לחברות שבאמצעותן הושקעו כספים במועדון עומד על 143 מיליון שקל. החוב של הקבוצה לחברות שבבעלות משפחת סגול ותאומים, עומד על 95 מיליון שקל.

בקשות פירוק שהוגשו נגד חברות ריקות מתוכן

 

הדו"חות הכספיים לשנת 2008 המצורפים לבקשות הפירוק חושפים את האמת הידועה לכל: השקעה בקבוצת כדורגל בישראל היא עניין שאינו נועד לכוונות רווח. בקשות הפירוק שהוגשו הן נגד חברת "הפועל תל־אביב" וחברה בשם נכסי א.ת.כ.ע. (לשעבר "נכסי הפועל תל־אביב"), אך למעשה סגול ותאומים עצמם מודים כי מדובר בחברות ריקות מתוכן. הנכס היחידי של החברה הוא התחייבות בחוזה של מוני הראל משנת 2008, אז רכש את הקבוצה. על פי ההסכם, הראל התחייב להעביר לחברת הפועל תל אביב "סכומים מסויימים בהתקיים תנאים מתלים אשר ספק האם יתקיימו", כך נכתב בבקשה.

סמי סגול, צילום: אוראל כהן סמי סגול | צילום: אוראל כהן סמי סגול, צילום: אוראל כהן

ההסכם נחתם ביוני 2008 בין מועדון כדורגל הפועל תל־אביב וחברת הפועל תל־אביב החדשה (שהפעילה את קבוצת הנוער - מ"ש) לבין הראל. מההסכם שאינו מצורף לבקשה אך הגיע לידי "כלכליסט" עולה, כי הראל אמנם לא התחייב לשלם את החובות של סגול ותאומים, אך כן התחייב למספר תנאים: ההתחייבות הראשונה היתה להעמיד תקציב מיידי של 40 מיליון שקל; והשנייה היתה כי בכל אחת מארבעת העונות לאחר מכן (לאחר עונת 2008/9) ממוצע התקציב לא ייפחת מ־29 מיליון שקל.

 

פרשנות שקיעתה של השקעה הבעלים של הפועל ת"א היו יכולים להשקיע בעסקים אחרים אבל הם לא עשו זאת. הכספים הופנו לבניית קבוצה בוגרת תחרותית, וההפסד כולו שלהם אוריאל דסקל, 2 תגובותלכתבה המלאה

ההתחייבות המעניינת יותר, שהיתה בעיקר רלוונטית לחובות הקבוצה כלפי סגול ותאומים, עסקה בזכות של השניים לקבל תמורה ממכירה עתידית.

ההתחייבות הזו מוגדרת בהסכם כ"זכות המוכרות לקבלת תמורה ממכירה עתידית". ההסכם מפרט מספר תסריטים אופציונליים; האחד, שהמכירה תתבצע בשנה הראשונה לאחר החתימה. שנית, שהמכירה תתבצע בשנה השנייה לאחר החתימה והאחרונה, שהמכירה תתבצע בשנה השלישית ואילך.

באפריל 2010 רכש אלי טביב מהראל 50% ממועדון הכדורגל, כך שהתנאי השני על פי ההתחייבות נכנס לפועל.

באופציה הזאת נכתב, כי "הפועל (החברה בבעלות סגול ותאומים - מ"ש) תהיה זכאית לקבל שני שלישים מהתמורה המתקבלת לאחר שנוכו ממנה הסכומים הבאים: 10 מיליון שקל בגין חלק מההשקעות בשלוש השנים בהן ניהל הקונה (הראל - מ"ש) את המועדון וגם, הסכומים שהשקיע הקונה בפועל באותן שנים". בכל מקרה נקבע, כי סכום הניכוי המקסימלי (מעבר לאותם 10 מיליון) לכל עונה יעמוד על 7 מיליון שקל.

תאומים וסגול לא קיבלו כל תמורה מהראל בעקבות המכירה לטביב.

לשאלה איזו תועלת תקום לסגול ותאומים מצו פירוק, בהתחשב בעובדה שהחברות חסרות כל נכס מלבד ההתחייבות של מוני הראל יש שתי תשובות אפשריות, כך על פי מומחים לדיני פירוק; האחת, מינוי מפרק על ידי בית המשפט שיוכל לחקור את נסיבות מכירת חלק מהקבוצה מהראל לטביב, ואת הסיבה לאי העברת כספי המכירה לחברה. סיבה שניה, וריאלית יותר, היא שמשפחת סגול ותאומים רוצים להשתמש בצו הפירוק לצורכי מס מתוך הנחה שהכסף מההתחייבות של הראל כבר לא יגיע.

11 עונות, עשרות מיליוני שקלים שירדו לטמיון

 

התעשיין סמי סגול, הבעלים של כתר פלסטיק, נכנס להשקעה בהפועל תל־אביב בפברואר 1997, עם קבוצת משקיעים שכללה את הפרסומאי משה תאומים (גיתם) ואיש העסקים מרדכי אורנשטיין. המועדון, כולל קבוצות הבוגרים, הנוער והילדים, נמכר אז למשקיעים החדשים על־ידי ההסתדרות תמורת 1.5 מיליון שקל. ההסכם הוגדר כ"הסכם לתיפעול וניהול קבוצת הפועל תל־אביב".

שמונה שנים לאחר מכן, ב־2005, החליטה הקבוצה למסור את הקבוצה לניהולו של הראל, בין היתר בעקבות שרשרת סכסוכים בקבוצת הבעלים. לאחר שלוש שנים נוספות והעמדת הלוואות בגובה עשרות מיליוני שקלים, מכרו סגול ותאומים את הקבוצה להראל. פחות משנתיים לאחר מכן, באפריל 2010, חתם הראל על הסכם מול אלי טביב שבמסגרתו רכשה חברת טביב אחזקות 50% ממניות הקבוצה, ככל הידוע הרכישה של טביב לא נעשתה תמורת כסף אלא עבור ארבעה שחקנים שהביא טביב כ"נדוניה" מהפועל כפר סבא; דאגלס דה־סילבה, אביחי ידין, בן לוז וסמואל יבואה. טביב העניק לשחקנים ערך של 12 מיליון שקל. חצי שנה לאחר כניסת טביב למועדון כבר פורסמו ידיעות על חילוקי דעות בינו לבין הראל, והסכסוך הגיע לשיאו בתחילת עונת 2010/11. לאחר 10 חודשים של סכסוכים מתוקשרים, ובעקבות החלטת בית משפט שאישרה הסכם "במבי" (קנה אותי או שאקנה אותך - מ"ש) בין השניים, עברה הבעלות המלאה על המועדון לטביב, תמורת סכום של 6 מיליון שקל שהעביר להראל.

הידרדרות פיננסית משמעותית לאורך השנים

 

כעת מצפים סגול ותאומים לדיון בבקשות הפירוק שיתקיים אצל סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל־אביב, השופטת ורדה אלשיך, באמצע חודש מרץ השנה.

כאמור, סגול ותאומים הגישו שתי בקשות; האחת לפרק את חברת "קבוצת הכדורגל הפועל תל־אביב", שנותרה ללא פעילות מאז מכירת המועדון. הבקשה השנייה היתה לפרק את חברת נכסי א.ת.כ.ע. (לשעבר חברת "נכסי הפועל תל־אביב").

הבקשה הראשונה הוגשה מטעם כתר פלסטיק, שבבעלות סמי ויצחק סגול, וחברה בשם מ.ע־א.ג.ט, שמוחזקת על ידי משה ועירית תאומים. על פי הדו"ח הכספי, החוב של הפועל תל אביב לכתר עמד על כ־56 מיליון שקל, וכלפי החברה של תאומים על כ־8.6 מיליון שקל. עוד עלה מהדו"חות כי לחברה הפסד מצטבר של יותר מ־100 מיליון שקל.

הבקשה השניה הוגשה על ידי כתר פלסטיק, החברה של תאומים וחברת פלמוט (באחזקת מרדכי אורנשטיין) לפרק את חברת נכסי א.ת.כ.ע. (לשעבר "נכסי הפועל תל־אביב"). לחברה זו, הצטבר חוב בגובה 43 מיליון שקל, מתוכם כ־30 מיליון שקל היו כלפי שלושת החברות של בעלי הקבוצה.

עוד עולה מהבקשה, כי כתר פלסטיק העניקה כ־10 מיליון שקל הלוואות למועדון הכדורגל, ובנוסף היא חתומה על ערבות לחובות המועדון לבנקים מזרחי טפחות ופועלים בגובה של 7.5 מיליון שקל. מ.ע־א.ג.ט (החברה של תאומים) העניקה הלוואה בגובה של 3 מיליון שקל למועדון, וחתומה על ערבויות לחוב בגובה 7.5 מיליון שקל למועדון. החוב לפלמוט הוא כ־295 אלף שקל.

הדו"חות הכספיים ל־2008 שמצורפים לבקשות חושפים את ההידרדרות הפיננסית מאחורי ניהול של קבוצת כדורגל מצליחה בישראל.

הגירעון במאזן בסוף 2008 הסתכם ב־90.7 מיליון שקל לעומת 75.5 מיליון שקל ב־2007. אך החלק המהותי בהתחייבויות של בעלי המניות מוסבר בביאורים, שבמסגרתן הומרו הלוואות של בעלי המניות בגובה 49.6 מיליון שקל - שניתנו מ־2001 ועד 2008 - לשטרי הון.

 

עוד עולה מהדו"ח, כי ההכנסות ב־2008 הסתכמו ב־12 מיליון שקל. ההפסד התפעולי הסתכם ב־11.2 מיליון שקל והמועדון רשם הפסד של 9.8 מיליון שקל לאחר הסדר לגבי חוב לאחד הבנקים. תזרים המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת הסתכם ב־2007 ב־4.4 מיליון, אך ב־2008 הפך להפסד של 2.1 מיליון שקל.

הראל לא התייחס לנאמר בכתבה.

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
חובה לאמץ את נמודל של הבונדסליג(הליגה הגרמנית)!
אי אפשר שכל בעל הון יבוא ייתן את המכה ויברח. אי אפשר שמיליונרים ישקיעו כמו מטורפים ויעזבו באמצע והקבוצה תיפול- הם בחיים לא היו עושים את זה לעסקים שלהם! לכן, כמו בגרמניה ושוודיה צריך להעביר לפחות חצי מאחזקת הקבוצה לאוהדים שידאגו למימון החצי שלהם- כמו בקבוצות אוהדים וחצי נוסף בבעלות בעל הון. אם זה- יברח, ימכור ועוד- עדיין 50% מהתקציב יציב. זה יאזן את הליגה פלאים. לא עוד קבוצות שקונות וקונות ואז לא פלא שכל העשור האחרון נשלט בידי 4 הגדולות. הקבוצות שייכות לאוהדים- כדורגל זה ספורט וחבל שהפכו אותו לביזנס....
אדמסקי , הרצליה  |  25.01.12
15.
ההבדל בין סגול לטביב הוא פשוט - טביב עדיין לא השקיע שקל ולכן-
ולכן גם אלי טביב הגיע להפועל - לעשות כסף! הרי הוא הודה לפני יומיים שאפילו זיקה קטנה אין לו להפועל והפרסום שהוא מקבל כבעל המועדון הוא שלילי ביותר והמצב שלו רק מדרדר מיום ליום כי אוהדי הפועל יודעים בדיוק עם מי יש להם עסק , ולא צריך להסתכל על כפ"ס כדי לקבל הוכחה.
Leeds  |  25.01.12
לכל התגובות