עבירות אלימות קלות יוצאות מבית המשפט

"ההליך הפלילי הוא הסנקציה החמורה והאלימה ביותר שבידי המדינה נגד אזרחיה. תוצאותיו הם כתם לכל החיים. הפיילוט שמשיק משרד המשפטים נועד, במקרים המתאימים, להגיע לאותה תוצאה מבחינת העבריין, רק בלי ההליך הפלילי ובעיקר בלי הכתם", מתמצת מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, את התוכנית החדשה של משרד המשפטים להטיית תיקים פליליים מההליך הפלילי להליך חלופי בשירות המבחן של משרד הרווחה. התוכנית תצא לפיילוט מוגבל למשך שנתיים בעוד כחצי שנה בכמה תחנות משטרה במחוזות מרכז ותל אביב.

לטענת משרד המשפטים, המודל שינוסה בארץ מבוסס על מודל קיים בארה"ב והוא מעניק לתביעה המשטרתית ברירה נוספת להגשת כתב אישום או לגניזת התיק: הפניית עובר העבירה לתוכנית שיקומית לפי תנאי התיק. כדי להיכלל בתוכנית על עובר העבירה להודות בעובדות, להיות ללא עבר פלילי וללא הרשעות קודמות ועל העבירה להיות מהסוג שרוטקופף מגדיר כמדרג הקל ביותר, עבירות עוון.

במשרד המשפטים מציגים את התוכנית שתוציא תיקים מהמערך הפלילי כפתרון מקיף והוליסטי שעשוי לתרום לחברה בכך שהוא ימנע סטיגמה פלילית מחוטאים קלים וחד־פעמיים. לטענת אנשי המשרד, גם התיקון לנפגע העבירה צפוי להיות טוב יותר מאשר בהליך הפלילי, שכן במקום להסתפק בהענשת הפוגע, במסלול החלופי הנפגע עשוי לזכות לפיצוי כספי או להתנצלות. בתום הפיילוט ולאחר שתגובש תורת הפעלה צפויה התוכנית להתרחב ולזכות לחוק מסמיך.

מקום רב לשיקול דעת התביעה המשטרתית

 

גם היום מסתיימים תיקים פליליים בעבירות קלות במבחן ללא הרשעה ובטיפול שירות המבחן של משרד הרווחה. מטרת המודל החדש היא לאתר מראש תיקים שרשויות התביעה מעריכות על סמך ניסיונן המקצועי שיסתיימו ללא הרשעה, ולהעביר אותם מראש לשירות המבחן של משרד הרווחה מבלי לעבור בהליך הפלילי.

ההכרעה אילו תיקים יועברו להליך הפלילי ואילו להליך הניסיוני החדש תיקבע בידי התביעה המשטרתית. כאשר שוטר יקבל תלונה, לדוגמה של שכן שסטר לשכנו, הוא יגבה הודעה ויבדוק אם התוקף עומד בקריטריונים לטיפול בפיילוט. אם כן, לא יוגש כתב אישום בתיק והמקרה יועבר לקצין מבחן במשרד הרווחה, שיבחר בתוכנית השיקומית המתאימה.

קצין המבחן יוכל לבחור בין פיצוי נפגע העבירה; טיפול קבוצתי דוגמת סדנה לניהול כעסים; הליך של צדק מאחה שבמסגרתו הפוגע והנפגע עוברים תהליך פיוס בתנאים מוסכמים שעשוי לכלול התנצלות או פיצוי; שירות לתועלת הציבור (של"צ) דוגמת עבודות בספרייה או בבית חולים; או תוכניות חינוכיות אחרות.

שאלת המפתח היא אילו עבירות ייכללו בפיילוט. בשלב זה מעגל העבירות בפיילוט גדול ביותר וכולל עבירות מין, סמים, אלימות והונאה. במשרד המשפטים אומרים כי אלו יהיו העבירות בדרגות הנמוכות ביותר, דוגמת אחזקת כמות קטנה של סם, מעשים מגונים שלא בנסיבות מחמירות, זיופי המחאות וכרטיסי אשראי שנעשו לראשונה ועבירות אלימות שלא הסתיימו באשפוז בבית חולים. בנוסף, נטען כי עבירות מין יוצאו מההליך הפלילי רק בהסכמת נפגע העבירה. עם זאת, הגדרת העבירות שייכללו בפיילוט פתוחה לפרשנות ומשאירה מקום רב לשיקול דעת התביעה המשטרתית.

בנוסף, אף שבמשרד המשפטים אומרים כי התוכנית מבוססת על מודלים אמריקאיים, בפועל מדובר במודל רחב בהרבה. "המודל נבנה בקליפורניה והוא מופעל רק בעבירות סמים", אמרה ל"כלכליסט" יפה ביחובסקי, קצינת מבחן למבוגרים וחברת הוועדה שגיבשה את התוכנית. "הנחת היסוד בתוכנית האמריקאית היא להשקיע בגמילה, שיקום וחזרה למעגל העבודה באמצעות עמותות שמסייעות לעבריין להיחלץ מהתסבוכת. אין שם תנאי לעבירה ראשונה, וגם אין הבחנה בין צריכה לסחר כי ההנחה היא שצרכן הוא גם סוחר. התנאים היחידים הם סוג הסמים והכמות".

לדברי ביחובסקי, בארה"ב מדובר ב"שיקום תעשייתי" של עבריינים של ממש בעוד שבישראל, אף שמעגל העבירות הורחב, מדובר באנשים נורמטיביים ולא בעבריינים. "המודל הישראלי, להבדיל מהאמריקאי, חל על יותר עבירות ולא רק על סמים, אבל רק על אנשים שהסתבכו בפעם הראשונה".

"צמצום עומס על חשבון הנפגעים"

ההתנגדות הנחרצת ביותר למודל החדש שמקדם משרד המשפטים הגיעה מהמשטרה, שנציגיה בוועדה לגיבוש המודל העדיפו את ההרתעה הפלילית על פני טיפול וחינוך. המשטרה טענה שאי אפשר לוותר לעבריינים בתיקים שכבר החליטה להגיש כתב אישום, וכי יידרשו ממנה משאבים גדולים למעקב אחרי מילוי התנאים שבהעברת התיק למסלול השיקומי. בנוסף, המכשול התקציבי המרכזי ליוזמה חייב תוספת תקנים למשרד הרווחה כדי לגייס קציני מבחן לטיפול במסלול השיקומי, אך מחסום זה נפתר.

מתנגדת נחרצת נוספת לחוק היא ד"ר דנה פוגץ', יו"ר משותף של נגה, המרכז לזכויות נפגעי פשיעה: "אני מתנגדת לכל יוזמה לצמצום העומס בבתי המשפט על חשבון נפגעי עבירה. יש כאן חוסר איזון מהותי בין המחשבה המוקדשת לעבריינים לבין המחשבה על הנפגעים. תלונה מצריכה כוחות נפש רבים, ולראות את הפוגע מסיים בעבודות בספרייה לא ממש יעודד נפגעים להתלונן".

אף שבמשרד המשפטים טוענים כי חלק מהפתרונות בתוכנית עדיפים לנפגע על פני ההליך הפלילי, פוגץ' לא משתכנעת. "הליכי גישור לא מתאימים לעבירות מין שמצויות בפיילוט", היא אומרת. "מתן פיצוי משמעותו לקנות בכסף את סגירת התיק. האם זהו האינטרס הציבורי?".

הרעיון להטיית תיקים פליליים מההליך הפלילי להליך חלופי נולד בקדנציה של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז. הצעת החוק של השניים, שרחבה מהפיילוט הנוכחי, קבעה חלופות אזרחיות רחבות יותר להליך הפלילי, אולם נתקעה בצנרת החקיקתית. היוזמה הנוכחית עקפה את המכשול, בכך שמשרד המשפטים החליט להפעיל את הסמכות ללא חקיקה וגובשה על ידי ועדה בראשות פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) עו"ד אראלה סגל־אנטלר, ובהשתתפות נציגים ממשרד המשפטים, משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, שירות המבחן, לשכת עורכי הדין, הסנגוריה הציבורית וגופים נוספים.