גורל דמי הניהול תלוי רק בשטייניץ

"דמי הניהול הם לא הדבר היחיד החשוב בבחינת החיסכון הפנסיוני". טענה זו משוגרת למערכת "כלכליסט" כמעט בכל יום בשבועות האחרונים, והיא מוצדקת. דמי הניהול הם אכן לא הדבר היחיד שחשוב לבדוק כשמחליטים היכן לנהל את כספי הפנסיה, אבל הם בהחלט פקטור מרכזי שכדאי להתייחס אליו, בטח אם הוא שווה מאות אלפי שקלים.

משרד האוצר, בראשותו של יובל שטייניץ, היטיב לזהות בשנים האחרונות כמה עיוותים צרכניים שעלו למשלם המסים מיליארדים ולא היסס לטפל בהם: הוא מינה את ועדת ששינסקי, שהצליחה לגרום לאזרחי ישראל ליהנות מהפירות הכלכליים של נכסי הגז הטבעי; והוא ניהל משא ומתן קשוח עם חברת כיל על כריית האשלג בים המלח, שהוסיף לקופה הציבורית כמה מיליארדים טובים שלא הגיעו אליה קודם. שני תהליכים אלו הצליחו מכיוון שנוהלו בצורה אחראית על ידי אנשי מקצוע ולא על ידי חברי כנסת, שרמת ההבנה שלהם בחיסכון הפנסיוני ובדמי הניהול מסתכמת במילים שאותן הזין יועץ התקשורת התורן.

זה בדיוק מה שצריך לעשות עם דמי הניהול: להקים ועדה מקצועית שתשב על המדוכה במשך כמה חודשים טובים, תדון בסוגיות הליבה, תשמע את הטענות של ראשי הענף ותגיע למסקנות הגיוניות ולא נמהרות שיביאו את דמי הניהול לרמה סבירה - כזו שמבוססת על קשר כלשהו בין התמורה שהחוסך מקבל לבין מה שהוא משלם.

לשר האוצר יש כאן הזדמנות היסטורית להוביל מהלך של שינוי וטיפול באחת העוולות הצרכניות הגדולות ולא להיגרר אחרי הנמנום של הממונה על שוק ההון עודד שריג. מנגד, הוא יכול להיות מובל על ידי כל מיני חברי כנסת היסטריים, העומדים בפתחה של מערכת בחירות. הוא רק צריך לבחור.

נשאבים לוואקום שבאוצר

כן, אנחנו יודעים, כבר יש רפורמה בדמי הניהול והיא אמורה לעבור את אישור ועדת הכספים של הכנסת. אלא שהרפורמה - שעליה הוכרז כבר ב־2010 - מתעכבת, ובינתיים השוק ברובו התכנס למחירים שעליהם מצביעים מסקנותיה.

עכשיו התעורר גם ח"כ חיים כץ (ליכוד), והציע להגביל את דמי הניהול לרמה נמוכה עוד יותר מזו שקובעת הרפורמה של האוצר. לא בטוח שהצעתו של כץ היא ההצעה הטובה ביותר, אבל כשיש ואקום ניהולי באוצר תמיד יהיה מי שייכנס אליו, בטח שועל קרבות ותיק כמו כץ.

יכול להיות שצריך להוריד את תקרת דמי הניהול, יכול להיות שצריך לאפשר לגוף ללא מטרות רווח להתחרות בשוק החיסכון ארוך הטווח וכך להוריד את גובה דמי הניהול, ויכול להיות שהוועדה תמצא מנגנוני ייעול ושיפור מתוחכמים יותר. כל מה שצריך לעשות הוא להבין שמצב שבו שליש מהפנסיה הולך לתשלום דמי ניהול הוא מצב אבסורדי, ולהכיר בכך שסיפורי הצלחה של מנהלי ההשקעות הם רגעיים, שכן לאורך זמן הרוב המוחלט נכשל בייצור תשואות עודפות על תשואות השוק.

עכשיו נדרשת חשיבה מחדש, כזו שתשים במרכז את מאות אלפי החוסכים, כזו שתבטיח שחלוקת כספי הפנסיה בין החוסכים למי שמנהל עבורם את הכסף תהיה צודקת יותר.

ועדה כזו תוכל על הדרך להתמודד גם עם התחרות המדומה הקיימת בענף. כשהיא תדון בכך, כדאי לה להסתכל על הניידות בקרנות הפנסיה, למשל בשנת 2011. בשנה הקודמת רק 0.3%–1.3% מנכסי קרנות הפנסיה החליפו ידיים. זה אומר שכ־99% החליטו להישאר במקומם. זו תחרות ב"כאילו". לא הרבה יותר.

תחרות מדומה בפנסיה

חוסר התחרותיות בענף הפנסיה כל כך נוח לחברות הביטוח ולמנהלי קרנות הפנסיה, עד כדי כך שהאיום עליו גרם להם להשמיע קולות בכי ונהי בשבועות האחרונים. קולות רעילים אלו נלחשים גם על אוזנם של חברי הכנסת, שמא יעזו ללכת צעד נוסף מעבר לרפורמה המוצעת והלא מספקת בדמי הניהול. "הורדת גובה דמי הניהול תחסל את הענף", "נעבור להפסדים ונוריד את רמת השירות", או כפי שתיארו זאת מנהלי חברות הביטוח בפגישה עם שר האוצר: "נעבור להשקיע בחו"ל, שם אנחנו לא חשופים לביקורת ציבורית".

לפני שאמירות אלו מקבלות משנה תוקף, כדאי להיזכר באמירות של יצחק תשובה על יחצניו, מקורביו וספינולוגיו ערב מסקנותיה של ועדת ששינסקי: "המסקנות של ועדת ששינסקי ידחו את הגעת הגז מתמר ויבריחו את חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שמובילה את קידוחי הגז במדינת ישראל". יש שאמרו שתשובה, ביום שאחרי ועדת ששינסקי, לא יצליח למצוא מימון לתמר בתנאים הנוכחיים, וכל זאת עוד מבלי להזכיר אמירות שדיברו על ההחמצה ההיסטורית שעלולה להיות למדינת ישראל אם מסקנות הוועדה ימומשו.

מה שקרה בפועל הוא שתשובה ממשיך לקדוח במרץ, הגז מתמר יגיע במהלך 2013, ותשובה חותם על הסכמי מכירת גז בהיקפים של מיליארדי דולרים. בדרך הוא גם מגלח לפנסיונרים כמה מאות מיליוני שקלים, כי בשבילם זה כמה שברירי אחוזים ובשבילו זה המון.

השוני המרכזי בין מה שקרה לפני ועדת ששינסקי לבין מה שקרה אחריה הוא שהציבור הצטרף לחגיגה הזו.

מסע ההפחדות יתגבר

איומן של חברות הביטוח להעביר את השקעותיהן לחו"ל מזכיר את דברי המנכ"לים שאיימו לעזוב את הארץ אם יוגבל שכר בעלי העניין בחברותיהם. אז תיקון 16 נכנס לתוקף, שכר הבכירים הוגבל גם אם חלקית באמצעות מנגנוני השוק, והמנכ"לים והיו"רים ממשיכים לעבוד במרץ ובשכר סביר. בשורה התחתונה: מסע ההפחדות רק ילך ויגבר ככל שיתברר ששטייניץ ועודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח, רציניים.

בדיוק משום כך האוצר צריך לעמוד בלחצים, לא להיבהל, וגם הפעם להוביל במקום להיות מובל. הפנסיה היא נושא צרכני לאומי לא פחות גדול מתמלוגי הגז או תמלוגי ים המלח. בינתיים, דמי ניהול בגובה 3–4 מיליארד שקל ממשיכים לצאת באין מפריע מכיסי החוסכים, בכל שנה.

הטיפ היומי: בדקו את דו"ח הפנסיה השנתי - הדו"ח מכיל ארבעה חלקים עיקריים, שלכל אחד מהם חשיבות קריטית. זיהוי טעויות או שינוי בפרטי המבוטח מחייבים טיפול מהיר, כדי למנוע איבוד חלק משמעותי מהחיסכון.