אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע/ מדינה בהקשב צילום: יריב כץ

השבוע/ מדינה בהקשב

בסופו של יום החיילים הם הבטן הרכה שלנו, לכן השאלה איך הם יחזרו לבסיס הטרידה את המדינה בתחילת השבוע יותר מהגרעין האיראני, ויותר מהשאלה איזו לשכה תמנה את המפקד הבא של חיל האוויר

26.01.2012, 08:37 | תמי ארד

אירופה הטילה אמברגו על איראן. האיראנים ניסו לנקום את מותם של מדעני הגרעין, לשמחתנו בינתיים נכשלו. מה שגרם השבוע אצלנו לקונצנזוס הוא ביטול הנסיעה החופשית של החיילים ברכבות בימי ראשון.

החיילים, ולא צריך היה את עסקת שליט כדי לדעת, הם הבטן הרכה של הציבוריות הישראלית. יתרה מזאת, דור ההורים הנוכחי עולה על קודמיו ברמת הדאגה לילדיו/חייליו. לא התבלבלתי. אני זוכרת שאלה המכונים ילדים לובשים מדים ונושאים תעודת חוגר. אני זוכרת אפילו באופן אישי, שפעם לא היו ימי הורים בצה"ל, ולא היתה אפשרות להגיע עם השניצלים לפתח הבסיס.

אבל פעם גם לא היו טלפונים ניידים ואחרי הצבא הילדים הקימו משפחות והיום הם נוסעים לדרום אמריקה והודו. פעם היו שולחים את הילד לצבא מבלי לשאול שאלות וכיום אף הורה, גם לא אחד ששירת בצבא כקצין בכיר, אינו מקבל את השירות הצבאי ככזה ראה וקדש, וטוב שכך.

הסעות החיילים בראשון החולף, צילום: יריב כץ הסעות החיילים בראשון החולף | צילום: יריב כץ הסעות החיילים בראשון החולף, צילום: יריב כץ

הדמוקרטיה הישראלית שנת 2012 בוגרת יותר ונאיבית פחות, וכאן טמון ההסבר לזעקה שעלתה ביום ראשון מתחנות הרכבת על הפקרת ילדינו על המסילות. מותר לצבא ולרכבת לערוך שינויים בהסדרי ההסעות של החיילים, בעיקר כי הצבא סיפק לרשותם אלטרנטיבה סבירה. אבל כשמפקדים מרתקים חיילים על איחור בניגוד למזכר, סגן הרמטכ"ל הצבא לא צריך להיות מופתע מתגובתם הנזעמת של ההורים. נראה שרק בעוד חודש עד חודשיים אפשר יהיה להעריך אם ההסדר החדש ענה על הציפיות, ועד אז אפשר להמר על זהותו של מפקד חיל האוויר הבא.

יוחנן לוקר ואמיר אשל הם שני מועמדים למשרת מפקד חיל האוויר. שניהם מקובלים כראויים לתפקיד. אשל, שהתמודד מול נחושתן והפסיד לו מפאת גילו הצעיר, היה המועמד הטבעי עד שלוקר הצטרף אליו. לוקר הוא הנווט הראשון בתולדות החיל שמתמודד על התפקיד. נווטים, כך אמר לי פעם נווט, עושים עבודה חשובה מאוד אבל הם לא מטיסים את המטוס ובשל כך אינם יכולים לפקד על טייסת, על בסיס וכדומה. מאז שדיברתי עם אותו נווט הצליח לוקר לחדור למקומות שיועדו אך ורק לטייסים ונשא בתפקידים בכירים בחיל.

במועמדותו לתפקיד מפקד חיל האוויר, לוקר הוא אולי תיקון לאוכלוסיית הנווטים המקופחת, אבל הגעתו לצמרת היישר מלשכת ראש הממשלה תגרע מההישג, שלנצח ידבק בו ריח של נפוטיזם. וזה עוד לפני שמדברים על אופייה המטריד של לשכת ראש הממשלה ולפני שמזכירים את אחיו של לוקר, שמונה לא מכבר למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בימים שנתניהו הוא האיש החזק בסביבה (עד שיאיר לפיד יוכיח אחרת) וברק נאחז באמרת עניבתו, קשה להאמין שמישהו מהם יספור את גנץ כלומר ימנה את אשל. ואם בכל זאת אשל ימונה? הפרחים לגנץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות