אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבוקר: הממשלה צפויה לאשר את המלצות טרכטנברג בתחום התחרותיות צילום: נועם מושקוביץ

הבוקר: הממשלה צפויה לאשר את המלצות טרכטנברג בתחום התחרותיות

השרים יאמצו אמנם את ההצעה להגברת התחרות באמצעות החלשת מכון התקנים - אך ימסמסו את ההמלצה המקורית להילחם במונופולים באמצעות צמצום היטלים. יישארו מחוץ ללו"ז הישיבה: תעסוקת חרדים והרפורמה בשוק החלב

29.01.2012, 07:05 | טל ליטמן, מיקי פלד ותומר אביטל

הממשלה תדון הבוקר (א') באישור השלב הבא של המלצות ועדת טרכטנברג, במסגרת ישיבתה השבועית.

השרים אמנם יצביעו על הצעת המחליטים שגיבשו משרדי האוצר והתמ"ת בנושא התחרותיות ויוקר המחיה - אך שני נושאים מרכזיים שוב יידחו ויישארו מחוץ ללו"ז הישיבה: תעסוקת חרדים והרפורמה בשוק החלב. הסיבה לכך היא כניעת הממשלה למכבש לחצים שהפעילו הסיעות החרדיות וגורמים בשוק החלב. כך, שילוב החרדים בשוק העבודה, לימודי הליב"ה במגזר זה וכן שינוי מנגנון הקצבאות - יחכו למועד אחר.

במשרד ראש הממשלה הסבירו בסוף השבוע כי מלכתחילה לא התכוונו לדון בסוגיית החרדים, מאחר שהצעת המחליטים בנושא טרם הושלמה.

למרות זאת, כאמור, חברי הממשלה בכל מקרה צפויים לאשר שורת המלצות אחרות מדו"ח טרכטנברג, שעיקרן סמכויות מכון התקנים ושימוש בהגנת היטלי סחר. בדומה לתחומים הקודמים שהופיעו בדו"ח המקורי ואושרו על ידי הממשלה - מיסוי, נושאים שונים בתחום התחרותיות וחינוך - גם הפעם הסעיפים שיוגשו לשרים במסגרת הצעת המחליטים שגובשה יהיו שונים מעט מאלו שניסח פרופ' מנואל טרכטנברג. "כלכליסט" השווה את נוסח ההצעה הנוכחית לזה המקורי, ומציג ניתוח קצר של ההבדלים.

הגנה מפני היטלים למען המונופולים

 

על פי הצעת המחליטים, שר התמ"ת שלום שמחון יקבע כללים להגנה על מונופולים ועל יצרנים בודדים בשוק בפני יבוא מתחרה בהיצף. משמעותו של מונח זה היא מצב שבו מוצר נמכר בארץ במחיר הנמוך ממחירו בארץ הייצור. במצב זה מציפים מוצרי היבוא את השוק הספציפי ופוגעים ביצרנים הישראלים.

הנוסח שיוגש לאישור הממשלה נוגד את מסקנות ועדת טרכטנברג, שהציעה לצמצם משמעותית את השימוש בהיטלי סחר להגנה על תעשייה מקומית מונופוליסטית או ריכוזית. בנוסף, הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי בראשות טרכטנברג הגדירה במקור שלושה תנאים שבהתקיים אחד מהם או יותר - לא יוטל היטל: כאשר ישנם פחות משלושה יצרנים מקומיים של המוצר הרלבנטי, כאשר בשוק ספציפי מתקיימת תחרות מועטה וכאשר החברה המתלוננת מייצאת לחו"ל שיעור לא זניח מתוצרתה.

ועדת טרכטנברג קבעה כי השימוש שנעשה בכלי היטלי הסחר אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן לבין טובת התעשיין המקומי. כך, שיעור ניכר מהחקירות שנפתחו בתקופה האחרונה בנושא זה היה בתעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות במידה חריגה, למשל בתחום הנייר החום והפלדה. הוועדה קבעה כי מנגנון ההיטלים מייצר עלויות משקיות ייחודיות שאותן קשה לאמוד, ובהן פגיעה בקשרי המסחר של ישראל. העלות הישירה של ההיטלים למשק עומדת על יותר מ־600 מיליון שקל לשנה.

בנוסף, ועדת טרכטנברג הציעה לאסור קביעת היטל היצף מעבר לתקופה מצטברת של כחמש שנים. גם כאן רוככה ההמלצה שתונח על שולחן הממשלה, ונקבע כי מנכ"ל משרד התמ"ת יעמוד בראש צוות שיגבש המלצה בעניין התקופה המרבית הרצופה שניתן להטיל בה היטל. הכללים הסופיים בתחום היטל ההיצף ייקבעו עד 1 ביוני.

גורמים בהתאחדות התעשיינים אמרו אתמול כי בכל הנוגע להיטלי סחר הם סומכים על שר התמ"ת שיידע להפעיל את שיקול דעתו בתבונה תוך התחשבות בתעשייה.

השורה התחתונה: הממשלה עידנה את ההמלצות, כך שהמונופולים בישראל מרוויחים

מנואל טרכטנברג. נוסח שיוגש לאישור הממשלה נוגד את מסקנות הוועדה, צילום: מיקי אלון מנואל טרכטנברג. נוסח שיוגש לאישור הממשלה נוגד את מסקנות הוועדה | צילום: מיקי אלון מנואל טרכטנברג. נוסח שיוגש לאישור הממשלה נוגד את מסקנות הוועדה, צילום: מיקי אלון
קיצוץ בסמכויותיו של מכון התקנים

 

סוגיית ההיטלים אינה היחידה שתעלה הבוקר לדיון בישיבת הממשלה. נושא אחר שיובא לאישור נוגע לסמכויות מכון התקנים, ובהקשרו נדמה כי פרופ' טרכטנברג יכול להימתח לאחור על כיסאו בסיפוק גדול. הצעת המחליטים שתובא לאישור מאמצת את מרבית המלצות הוועדה שבראשה עמד, והבולטת שבהן היא הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים.

ועדת טרכטנברג זיהתה את מכון התקנים כחסם הפוגע ביבואנים ובצרכנים, בעיקר עקב עיכוב שיווק של סחורות עד לקבלת אישור על עמידה בדרישות תקן. בעיני חברי הוועדה, המכון אף מביא לעתים להגבלת החשיפה ליבוא מתחרה.

על פי הצעת המחליטים, רק קטגוריות יבוא שבהן יחליט הממונה על התקינה בתמ"ת כי הן בעלות חשיבות לשמירה על הסביבה או על הבריאות ועל בטיחות הציבור, יחויבו באישור מכון התקנים.

כמו כן, הצעת ההחלטה מאמצת את המלצות ועדת טרכטנברג להאצת הליך אימוץ התקנים הבינלאומיים שהחל ב־2007, כך שיסתיים עד סוף השנה הנוכחית. משמעות אימוץ התקינה הבינלאומית היא שיהיה קל יותר לייבא ארצה, שכן לא יהיה צורך בהתאמה לתקינה הישראלית.

עד כה אומצו 80% מהתקנים הבינלאומיים. בהקשר זה הומלץ לתקן את חוק התקנים כך שיוכרו רק תקנים בינלאומיים או תקנים ממדינות מפותחות גדולות. להמלצה זו יש סייג, במקרים שבהם הממונה על התקינה בתמ"ת ינמק בכתב כי אין תקן בינלאומי שניתן להכריז עליו כתקן רשמי. התיקון ייכנס לתוקף שישה חודשים מיום אישור החוק, הצפוי במהלך 2012.

הצעת המחליטים מרחיבה את סמכויותיו של הממונה על התקינה, כך שיוכל לפרסם מודעות לציבור בנוגע למסוכנות מוצר שאינו מתאים לתקן רשמי ולחייב את היבואן, היצרן או המשווק בפרסום הודעה. כמו כן, הממונה על התקינה יוכל לחייב עוסק להוריד מהמדפים מוצר שאינו עומד בתקן, או להורות לו לבצע החזרת מוצרים על חשבונו. בנוסף, השרים יאשרו שינוי שלפיו שר התמ"ת יקבע את תעריפי מכון התקנים למשך שנה, בניגוד למצב כיום שבו המכון הוא שקובע לעצמו תעריפים אלה.

בנוסח הצעת המחליטים שהופץ ביום רביעי נקבע כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שיכלול נציגים ממשרד האוצר וידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל, ויגיש המלצות ביניים עד 1 באפריל והמלצות סופיות עד 1 בספטמבר 2012. עם זאת, מקורבים לדיונים אמרו ל"כלכליסט" כי במהלך הסופ"ש התקיימו שיחות קדחתניות אם לכלול את הסעיף בהצעת המחליטים. עד לסגירת הגיליון לא ברור אם סעיף זה אכן נכנס להצעה.

בהתאחדות התעשיינים זועמים על הקיצוץ הצפוי בסמכויות מכון התקנים. לדברי גורמים בהתאחדות, הרפורמה המוצעת עשויה להוביל לנזק משמעותי הן לתעשייה והן לצרכנים "שירכשו סחורה באיכות וברמה בטיחותית ירודות". הם הוסיפו כי "הרפורמה מהווה עוד שלב בהפיכת ישראל לפח הזבל של העולם". במכון התקנים סירבו להגיב.

השורה התחתונה: הרפורמה המוצעה מרחיקת לכת יותר מן ההמלצות. היבואנים הם המרוויחים הגדולים.

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' קראה לשרי הממשלה להתנגד להחלטה אשר בפועל תביא לסגירת מכון התקנים הישראלי, לפיטורי אלף עובדיו, להצפת השוק בסחורה פגומה וזולה ללא כל בקרה, ולפגיעה אנושה בתעשייה הישראלית ובעובדיה. "מדינת ישראל תהפוך לפח הזבל של העולם ועיקר הנפגעים ממוצרים באיכות ירודה יהיו עניים, שידם אינה משגת רכישת מוצרים איכותיים יותר. סגירת המכון היא בניגוד לדעת מבקר המדינה שקרא בדו"חותיו האחרונים להחמיר את הבדיקות כדי להגן על הציבור מפני מוצרים העלולים לגרום שריפות, הרעלות והתחשמלות", אומרת יחימוביץ'.

עידוד יציאתן לעבודה של נשים ערביות

 

אך לא רק עידוד תחרותיות על גווניו השונים יועלה בבוקר על שולחן הממשלה, כי אם גם כמה מהמלצות טרכטנברג בתחום התעסוקה. ההצעה מתמקדת בעידוד כניסתן של נשים ערביות לשוק התעסוקה. שיעור השתתפותן של נשים אלה בכוח העבודה עומד כיום על 25% בלבד, לעומת 74% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. במסגרת זו יוקמו מרכזי תעסוקה ייעודיים, יבוצעו הכשרות מקצועיות ויינתן סבסוד יום גם לנשים המועסקות במשרה חלקית, בעלות של 120 מיליון שקל השנה. בעניין אמהות חד־הוריות, מוצע להקים צוות שיבחן הקלות בתקציב של 35 מיליון שקל השנה ו־100 מיליון שקל בשנה הבאה.

השורה התחתונה: קל להביא לאישור את הנושאים שאינם נוגעים לחרדים.

תגיות

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
תקנים מחו'ל
יש באירופה ובארה"ב מספר מעבדות מוכרות שאישור שלהן מהווה הוכחה לטיב המוצר. כל מדינות העולם, מקבלות את האישורים האלה כהוכחה לטיב המוצר שנבדק. רק מכון התקנים הישראלי לא מקבל למה?? 1. מה, האם במכון יודעים יותר ממה שיודע מהנדס גרמני - שוויצרי - אמריקאי? 2. האם ציוד של המכון טוב יותר ממעבדות הבדיקה בחו"ל. 3. במכון יותר מ 1200 מקבלי משכורת ממה יתפרנסו? 4. בוועדות התקינה יושבים ייצרנים מקומיים או הייבואנים הגדולים, והם יושבים שם "כנציגי ציבור" אבל למעשה הם שם רק כדי להגן על האינטרס שלהם ובעצה אחת עם מכון התקנים הם קובעים תקנים שיגנו גם עליהם וגם על המכון. 5. מאז המסקנות של וועדת טרכטנברג מכון התקנים החל להצטיין ביחסי ציבור ובזה המכון הישראלי עובר את כל המכונים האחרים בחו"ל. לא תמצאו ולו מכון אחד שמוציא כל כך הרבה על פרסום עצמי וכולנו משלמים. אין ברירה, צריך לסגור.
ייבואן , דרום  |  19.03.12
25.
מכון התקניחם זה גוף מיותר לחלוטין
התקנים הבינלאומים הם מספיק מחמירים. הלא אף אחד לא דורש שנעביר מבחני ריסוק למכוניות בארץ כך שהמכונית תעלה בעוד כמה אלפי שקלים. אנו מאמצים בשתי ידיים את התקן האירופאי ושימו לב!!! מכוניות הורגות. אז למה צריך תקן נוסף לצעצועים שעברו כבר את התקינה האירופאית. זה רק מייקר את המוצר וגורם לכך שאנשים יקנו דרך האינטרנט. למה לשלם כל כך הרבה כסף למוצר שהמחיר שלו כולל את הבדיקה באירופה. למה מה שטוב למכוניות או תרופות לא טוב לדוגמא לצעצועים. היום אנו מפסידים פעמיים. הכסף נשאר בחו"ל בגלל הקניות דרך האינטרנט, כי אף אחד לא מטומטם לשלם פי שניים על אותו מוצר. ואנו מפסידים אפשרות תעסוקה לעובדים שהיו יכולים למכור את המוצרים האלה בארץ. המסקנה היחידה המתבקשת 'לסגור את מכון התקנים' בעידן של היום זה מוצג ארכיוני אנכרוניזים במיטבו. . הדרך היעילה ביותר למנוע היצף במוצרים לא ראויים היא להגדיל את הפיקוח ולחנך לצרוך מוצרים איכותיים. כמו באירופה או כמו בארצות הברית. ואל תתנו לכל מיני טוקוביסיטים של מכון התקנים שקונים זמן שידור בטלבזיה כדי לפרסם כמה הם חשובים. כל זה נעשה רק מסיבה אחת הם מנסים לשמור על המשכורות המנופחות שלהם, על המשרות המיותרות שלהם. זהו דינוזאור שזמנו עבר
אבי בן יוסף , זכרון יעקב  |  30.01.12
24.
ל 22, אני עובד מול המכון, אנשים עובדים שם ימים כלליות בכדי לתת שרות
וכל זאת תחת עמידה בנהלים ותקנים. המשכורות של רוב העובדים מהנמוכות במשק, על מה אתה מדבר. הלוואי ולכל המעסיקים היו עובדים כמו במכון התקנים. כניראה מדובר בעוד בעל אינטרס, שלא מעניין אותו טובת הציבור ושמירה על בטיחות המשתמש, אלא רק עשיית כסף ומהר
אחד  |  29.01.12
22.
תגובה ל 20, המשכורות של עובדי מכון התקנים מהנמוכות במשק
חבל שאתה סתם מלכלך על אנשים שעושים עבודתם נאמנה, ואפילו לא מתבסס על עובדות, אנשים מגיעים לעבוד במכון מתוך שליחות, מדובר בהצלת חיים, ודאגה לציבור, הלקוח הראשון של המכון הוא הצרכן, מתוך דאגה לבל יפגע ממוצר בלתי בטיחותי, ובתוך כל זאת המכון נותן שרות אמין מהיר ואדיב ללקוחותיו.
אחד שמבין יותר ממך  |  29.01.12
לכל התגובות