בלעדי ל"כלכליסט": תיק ההשקעות של שלמה נחמה ב־2008 - 120 מיליון שקל

במסמך שהגיש שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתגובה לתביעה נגדו בפרשת קרן RP והבנק הטורקי, נחשפים פרטים על הונו בתקופת העסקה, 2008. נחמה טוען שהאינטרס הכלכלי שלו ב־RP היה זניח ביחס להונו, וכי לא היה חייב לדווח על ההשקעה שלו ב־RP גם משום שלא מדובר בעסקה חריגה מבחינת הבנק ברכישת הבנק הטורקי, וכי "הבקשה לוקה בשיהוי כבד היורד לשורשם של דברים".

מהמסמך שהגיש נחמה עולה כי אכן השקיע מיליון דולר בקרן RP באפריל 2005, וביוני באותה שנה השקיע 300 אלף דולר נוספים בקרן אחרת של RP שעסקה בהשקעות ביפן. מהמסמך עולה עוד כי באותה תקופה החזיק נחמה 15% ממניות אריסון אחזקות, שבשליטת שרי אריסון, ובאופציה לרכישת 2.5% נוספים בקבוצת אריסון. הקבוצה החזיקה בשליטה בבנק באמצעות אחזקת 16.4% ממניותיו, כך שחלקו של נחמה בשרשור היה 3% ממניות הפועלים. במרץ 2006 מכר נחמה את אחזקותיו באריסון בסכום המוערך ב־120 מיליון דולר.

לפי המסמך, החזיק באותה תקופה נחמה גם בתיק השקעות נזיל רחב היקף בשווי של יותר מ־120 מיליון שקל. משום כך האחזקה של נחמה בקרן RP היתה זניחה ושווי אחזקותיו במניות הבנק היה גבוה פי 100 משווי האחזקה ב־RP, כלומר: נחמה היה שווה אז במניות הבנק 100 מיליון דולר. נכסי קרן RP עמדו אז על 117 מיליון יורו, כך שחלקו של נחמה בקרן היה 0.66% בלבד ממניותיה.

בתגובה, שהוגשה בשבוע שעבר באמצעות עו"ד צבי אגמון, נטען כי "לא ניתן לתבוע את שלמה נחמה בגין נזקים שנגרמו לבנק הפועלים, אם נגרמו, בשל עסקה שנעשתה ב־2008 ושתוכננה ואושרה בתקופה שבה נחמה לא כיהן בבנק כנושא משרה או בעל שליטה". מדובר בתגובה לתביעה הנגזרת שהוגשה נגדו לביהמ"ש בגין הבנק הטורקי, והיא מתייחסת לעסקה הנוספת בין בנק הפועלים לקרן RP.

צבי זיו | צילום: עמית שעל

פיצוי סביר או מופרך?

התובעים, יששכר רובין ומאיר אלתר, הגישו תביעה נגזרת גם נגד הבנק עצמו, נגד דני דנקנר, שהחליף את נחמה כיו"ר ונגד צבי זיו שהיה מנכ"ל הבנק. התביעה, בגובה 88 מיליון שקל, מוגשת גם נגד דירקטורים של הבנק בעבר ובהווה. נטען בה כי אלרן השקעות, שדנקנר היה אחד מבעליה, התקשרה באוגוסט 2005 בשתי עסקאות שבהן היו מעורבות שתי קרנות השקעה זרות מקבוצת RP. נקבע גם מנגנון פיצוי בין הצדדים לקרן, במקרה שייבצר ממנה לבצע את העסקה. בפועל, שילם הפועלים לקרן בעסקה נוספת ב־2008 פיצוי של 88 מיליון שקל לאחר שהרגולטור הטורקי סירב לאשר ל־RP את רכישת המניות.

התובעים טענו כי התשלום ששילם בנק הפועלים לקרן ב־2008 כפיצוי בגובה 88 מיליון שקל מופרך, ועולה לאין שיעור על תשלום פיצויים סבירים, וכי מכל מקום הקרן לא היתה זכאית כלל לפיצוי.

מחלוקת על חובת הגילוי

התובעים ניסו לצרף את נחמה לנתבעים בתביעה הראשונית אבל נדחו על ידי בית המשפט, ובנובמבר האחרון הגישו תביעה נגזרת נפרדת נגד נחמה. הם טענו כי "באפריל 2005 השקיע נחמה בקרן RP מיליון דולר, וביוני 2005 השקיע נחמה 300 אלף דולר בקרן אחרת מקבוצת RP. זמן קצר לאחר ההשקעה של נחמה בקרנות של RP החלה לקרום עור וגידים עסקת רכישת בנק פוזיטיף בין בנק הפועלים לקרן RP, שהובלתה נעשתה על ידי נחמה כיו"ר הבנק ועל ידי דני דנקנר כסגנו. נחמה היה בקשר ישיר עם המוציא והמביא בקרנות RP, רפי ברבר, בכל הקשור לעסקת הרכישה של בנק פוזיטיף. למיטב הבנת התובע, נחמה לא גילה למי מנושאי המשרה בבנק על השקעותיו וקשריו העסקיים עם קרנות RP".

"לא הייתי מעורב"

בתגובתו טוען נחמה כי "לא הייתי מעורב כלל במו"מ עם RP או במו"מ לרכישת הבנק הטורקי", טוען נחמה. "לא הפעלתי לחץ כלשהו בעניין העסקה ולא הייתי מעורב בקביעת העמלה ל־RP (בגובה 5 מיליון דולר — ג"ח). לא נטלתי גם חלק, בניגוד לנטען, במו"מ לעיצוב העסקה עם RP. לא הייתי בקשר עם רפי ברבר, מנהל הקרן, ולמעשה הקשרים שלי עם ברבר היו אקראיים וספורדיים ולא נגעו לרכישת הבנק הטורקי".

נחמה טוען גם כי "בהתאם לנוהל בנקאי תקין 301 שפרסם בנק ישראל, דירקטור בבנק נדרש להצהיר על אחזקותיו רק בתאגידים שבהם יש לו 5% לפחות מאמצעי השליטה. נחמה החזיק רק ב־0.66% מ־RP, ולכן כלל לא חלה עליו חובת דיווח לפי הנחיות בנק ישראל ולפי ההנחיות הפנימיות של הבנק".

כמו כן טוען נחמה כי מאחר ששוויו במניות הפועלים היה פי 100 מאשר ב־RP, לא היה לו תמריץ כלשהו להעדיף את RP על חשבון הבנק. להפך, התמריץ היחיד שלו, כך הוא טוען, היה להיטיב עם הבנק, וכך נהג.

גם צבי זיו, מנכל הפועלים לשעבר, הגיש את תגובתו לתביעה, וטען כי הבנק נהג נכון ברכישת הבנק הטורקי. זיו טוען כי הפיצוי ל־RP, בגובה 88 מיליון שקל, הוא סביר, מאחר ש־RP יכולה היתה להפריע לפועלים ברכישה אך נענתה לבקשת הפועלים לא להפריע לה. לדבריו, כל טענה לביטול הפשרה שהושגה ב־2008 עלולה להביא לתביעה של עד 60 מיליון דולר מצד RP.