דו"ח טכנולוגי: סטיב ג'ובס, אריק שמידט והקשר נגד העובדים

ג'ובס ביקש, העובד פוטר

שופטת פדרלית סירבה בבוז הנדרש לבקשתן של שורת ענקיות טכנולוגיה – בהן אפל, גוגל ואינטל – לדחות על הסף את התביעה הייצוגית נגדן בשל קשר כנגד עובדיהן. כזכור, החברות הגיעו ביניהן להסכם חשאי שאסר עליהן לגייס אלה את עובדיה של אלה. התוצאה היתה, במידה רבה, כבילתם של העובדים לחברות שבהן הם מועסקים. איך אמר הקומוניסט המסוכן ההוא, אדם סמית? "לעתים נדירות מסתיימת פגישה בין סוחרים בלי קשר נגד טובת הציבור".

סיפור מפורסם מסתובב על סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט: הטענה היא שכאשר הודיעו לבאלמר שמהנדס בכיר בחברה נוטש לטובת גוגל, הוא השליך כסא בזעם ואיים לבצע מעשים מגונים באריק שמידט. זה לא נחמד, בלי ספק. מעניין אם הסיפור הבא, שיוצא מהדיונים בבית המשפט, יזכה לתהודה דומה.

ב-2006 סיכמו אפל וגוגל לא "לגנוב" עובדים האחת מהשנייה, זמן קצר לאחר ששמידט הצטרף לחבר המנהלים של אפל. ב-2007 שלח סטיב ג'ובס אימייל לשמידט, ובו הודיע לו שעובד של גוגל ניסה לגייס עובד אפל, וביקש ממנו בנימוס בלתי שגרתי לוודא שהמקרה לא יחזור על עצמו. התגובה של שמידט היתה מיידית: הוא דרש הסברים מהעובדים שלו, ותוך זמן קצר קיבל הודעה שעובד גוגל שהיה מעורב בפרשה פוטר, והתבקש למסור את ההתנצלות הנדרשת לג'ובס.

לפטר עובד רק משום שהוא רצה לשכור עובד של חברה אחרת, בשוק שאמור להיות חופשי, זה קצת יותר מגעיל מלזרוק כסא על קיר, גם אם פחות ציורי. אבל זה נעשה לבקשתו של הקדוש ג'ובס, אז זה כנראה בסדר. עכשיו נראה מה לבית המשפט יהיה להגיד.

 

הגם את, טוויטר?

לטוויטר יצא שם, מוצדק עד כה, כמקדמת של חופש הביטוי: כשהממשלה הפדרלית ניסתה לדרוש ממנה לחשוף את פרטיהם של תומכי וויקיליקס, החברה סירבה, חשפה את הצו בפני האנשים שהיו עשויים להיפגע ממנו, וניהלה מאבק משפטי אמיץ. אבל המאבק הזה נכשל, וזו בדיוק הנקודה של האייטם הזה.

בסוף השבוע הודיעה טוויטר שהיא עשויה לצנזר בעתיד ציוצים, כך שלא יופיעו בפני גולשים ממדינות ספציפיות. היא תעשה זאת על פי דרישותיהן של ממשלות, ונתנה כדוגמה את האיסור להפיץ חומר ניאו-נאצי בגרמניה וצרפת. אם ממשלות ידרשו מטוויטר לצנזר "מידע אסור", היא תצטרך לציית – או שהיא תהיה חשופה לסנקציות. במקרה של ישראל, זה כנראה יכלול פגישה עם סגן שר החוץ וכסא קטן.

אבל, אומרת החברה, היא תודיע לציבור על כך שהציוצים הועלמו: המשתמשים יראו הודעה נוסח "הציוץ הזה צונזר במדינה הפאשיסטית שבה בחרת משום מה לחיות", או נוסח קצת מתון יותר. קודם לכן, היא אמרה, לא היתה לה ברירה אלא למחוק את הציוצים המדוברים, ולמעשה מדובר בשיפור. ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים, הביע הסכמה.

עם זאת, כפי שרמזה טוויטר בהודעה הרשמית שלה, משתמשים שרוצים להמשיך לכתוב מה שבא להם יכולים פשוט לשנות את שם המדינה שממנה הם כותבים, מה שנשמע כמו פתרון קל והוגן. ברשת עדיין פרצו כמה מחאות, והיה נסיון להגדיר את ה-28 בחודש, קרי אתמול, כיום מחאה כללי, אבל הוא קרס מהר יותר מאשר האמינות של אנונימוס.

אופס, לא שמנו לב

 

האיחוד האירופי חתם על הסכם ACTA, הסכם בינלאומי למאבק במוצרים מזויפים, שבפועל מיוחד למלחמה בפיראטיות. פעילים למען זכויות גולשים, שהיו מרוכזים לאחרונה במתרחש בקונגרס האמריקאי ולא במה שקורה בבריסל, זועקים כעת זעקה גדולה ומרה.

הפגנות התרחשו ברחבי אירופה, ואיש הקשר של הפרלמנט האירופי לאמנה, ברנש בשם קאדר אריף, התפטר בזעם. לדבריו, סביב החתימה על ההסכם היו שורה של מהלכים דוחים במיוחד. מותר לתהות מדוע הוא מספר לנו את זה עכשיו, אחרי שזה כבר מאוחר מדי, אבל דבריו דרבנו את המפגינים.

הבעיה העיקרית עם האמנה היא שהיא דורשת מלחמה תקיפה יותר בפיראטיות – מלחמה חסרת תוחלת כמעט כמו המלחמה בסמים. היא מעמידה, בפועל, את האיחוד האירופי במקום שבו נמצאת ארצות הברית: בזו האחרונה עורכים כעת הפעילים מאבק נואש, וכנראה חסר סיכוי, כדי למנוע את החתימה על האמנה.

ה-EFF – שזוכה למספר שיא של אזכורים בטור הזה, יש עוד אחד בקצרצרים – טוענת שאם אובמה יחתום על האמנה, הוא יבצע מהלך בלתי חוקתי. לטענתה, לנשיא אין סמכות לאשר אמנות בינלאומיות, אלא רק לסנאט יש סמכות כזאת. ואם האמנה תגיע לסנאט, בהחלט יכול להיות שהיא תיתקע שם - בדיוק כמו חוק SOPA. יש לעמדה של ה-EFF שורה של תקדימים היסטוריים – הידוע והגורלי שבהם הוא סירובו של הסנאט לאשר את הצטרפות ארה"ב לחבר הלאומים בימי ווילסון, לפני מלחמת העולם השנייה.

 

אובמה, בעקבות בוש, טוען שהוא מוסמך לחתום על האמנה מכוח סמכויותיו של הנשיא - אבל אין לו תקדים היסטורי דומה להסתמך עליו. כמו בכל תחום אחר, המלחמה בפיראטיות מעוותת את החוק, את החוקה ואת זכויות האזרח – כדי להגן, בעיקר, על רווחי מספר קטן של חברות תוכן ענקיות.

גוגל רוצה להיות יפה

שרה לייסי, אולי כותבת הטכנולוגיה המחוננת בסביבה, יצאה למסע צלב קטן נגד התפיסה החדשה של גוגל, שמוביל לארי פייג': חברה שמתנערת מהשורשים שלה ומהסיסמה "אל תהיה רע".

לייסי כתבה טור נהדר, שבו היא התעלקה על ביטוי שבו השתמש פייג': הוא אמר לאחרונה לעובדים שהדרך החדשה של גוגל תהיה "יפהפיה". יופי, מציינת לייסי, היא משהו שאנחנו מצפים לו מאפל. תמורת היופי הזה, אנחנו מוכנים לוותר – זו עסקת החבילה – על שליטה ועל חופש בחירה.

האתוס של גוגל, עד כה, לא התעסק ביופי: הוא היה ספרטני, פשוט לשימוש, יעיל - אבל לא יפה. זכור המקרה של המעצב שהתפטר ביאוש מגוגל כי זו נתנה לאלגוריתם לבחור את גוון הכחול בלוגו שלה. כשגוגל התחילה את דרכה, מזכירה לייסי, היא שברה את מודל הפורטלים: זו היתה הפעם הראשונה שאתר ביקש שתשתמש בו כדי לשלוח אותך לאתר אחר. עכשיו גוגל חוזרת בה מהמודל ההוא - ורוצה שתעשה את הכל דרכה. היא רוצה, למעשה, להיות פורטל אחד גדול.

גוגל יוצרת עכשיו את הגן הסגור שלה, והוא יהיה יפה. אם פעם היא הציגה לכל גולש את הרשת באותה הדרך – תוצאות החיפוש היו זהות לכולם – הרי שמעכשיו גוגל מציגה לכל אחד את הרשת שהיא חושבת שהוא רוצה לראות. וזה שינוי מסיבי, ופה כבר אפשר להתחיל לדבר על אתוס של יופי. אבל ליופי, כפי שלמדנו מאפל, יש מחיר. הגיע הזמן שגוגל תאמר למשתמשיה בגלוי מהו המחיר הזה.

קצרצרים

ובהמשך לאייטם הקודם: פרסומות מעצבנות אתכם? גוגל משוכנעת שפרסומות הן בסך הכל עוד סוג של תוצאת חיפוש לגיטימית לחלוטין. זה, על כל פנים, מה שהיא אמרה לאחרונה לרשות לניירות ערך בארה"ב, בסתירה מסוימת להצהרות ששחררה החברה בעבר. הרושם המתקבל מהשבועיים האחרונים הוא שלארי פייג' עושה כמיטב יכולתו כדי להרוס את מה שנשאר ממורשת גוגל.

בידיעת גוגל אחרת ואחרונה, מעתה אפשר יהיה להשתמש בגוגל+ גם אם אתה בן 13 ומעלה - ולא רק בן 18 ומעלה. בתוך כך, אחרי שטוויטר מחו בפומבי על כך שהשילוב בין גוגל+ ובין החיפוש של גוגל דופק אותם, הודיעו בענקית הרשת בפתאומיות על ביטול פגישה בין נציגי החברות שאמורה היתה להוביל לשילוב מוצלח יותר של טוויטר בתוך אנדרואיד. נורא בוגר, לארי.

מרבים לדבר על כך – בעיקר בחוגי רועצי מדיה חברתית - שמשתמשים ברשתות חברתיות יכולים "לבוא במגע" עם מותגים שהם אוהבים. אבל, כפי שמעלה סקר חדש, רק כאחוז מקרב הגולשים אכן מתעניין בכך. כמו כן, נראה שמי שממילא מתקשר עם המותג החביב עליו כבר מכור לו - ואף מפרסם לא רוצה לשכנע את המשוכנעים. בנוסף, צורת ההתייחסות הזאת היא בעייתית: הרבה פעילי שמאל (וימין) "באו במגע" עם בנק לאומי כשהוא שיתף את "אם תרצו" בתחרות התרומות השנויה במחלוקת שלו. ספק גדול אם ה"מגע" הזה הועיל לבנק.

מפלגת הפיראטים הקטלאנית – המחוז בספרד – רוצה לתבוע את ה-FBI בבית משפט ספרדי, בטענה שהפשיטה שלו על מגה-אפלוד פגעה קשות בלקוחות לגיטימיים של השירות. המפלגה מציינת, בצדק, שהפשיטה מונעת ממשתמשים רבים גישה לקבצים שלהם - אף על פי שהם שילמו עליה. ה-EFF מביע עניין בנושא. 

צפון קוריאה, שיש לה סימן רשום על "מדינה משוגעת", הודיעה שאם מישהו מנתיניה ישתמש במכשיר סלולרי במהלך מאה ימי האבל על התפגרותו של קים ג'ונג איל, היא תתייחס אליו כאילו היה פושע מלחמה. כלומר, אפילו יותר גרוע מאשר בדרך כלל. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"