בדיקת "כלכליסט": חולי הצליאק משלמים את מחיר הסבסוד התקוע

בגיל שש החלה ענאל לסבול משברים לא מוסברים בכל חלקי גופה ובמשך הזמן היא גם פיתחה אנמיה קשה. כעבור שנתיים ולאחר מספר רב של ביקורים אצל רופאים שונים היא אובחנה כחולה בצליאק, מחלה גנטית המתאפיינת בנזק לרירית המעי הדק כתוצאה מאכילת גלוטן - חלבון הנמצא בדגנים כמו חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל ומוצריהם.

צריכת מזון המכיל גלוטן, אפילו בכמות זעירה, גורמת לחולי צליאק לסימפטומים קשים כמו כאבי בטן, שלשולים והקאות. אצל ילדים חולים צריכת גלוטן עלולה לגרום גם לאנמיה, לסוכרת ולדלקות מפרקים. "החלק הכי קשה זה להסביר לילדה שהיא לא יכולה להזמין שוקו בבית קפה, לאכול עוגת יום הולדת או להתכבד בממתקים", מספרת שלי, אמה של ענאל.

המוצרים נטולי הגלוטן נמכרים בעיקר בחנויות ובמרכולי הטבע, כאשר ברשתות השיווק הגדולות ניתן למצוא כמה מוצרים בודדים. הפערים בין המוצרים ללא גלוטן למוצרים רגילים עצומים ומגיעים לעתים למאות אחוזים. כך למשל, עומד מחירה של חלה ללא גלוטן על 20 שקל לעומת כ־5 שקלים לחלה רגילה. מחירו של מארז חמש פיתות נטולות גלוטן הוא 21 שקל לעומת 6.5 שקלים לפיתות רגילות.

בדיקת "כלכליסט" ניסתה להבין מדוע מחירי המוצרים ללא גלוטן מרקיעים שחקים והאם המדינה פועלת לטובת חולי הצליאק.

ייצור הלחם דורש עובדים רבים ורישיונות מיוחדים

המוצרים נטולי הגלוטן נחלקים לשתי קטגוריות: מוצרים קפואים הכוללים לחם, לחמניות, מאפי עלים ופיצות, שכולם מיוצרים בישראל; ומוצרים לא קפואים כמו פסטות, דגני בוקר, עוגות ועוגיות, שחלקם מיוצרים בארץ וחלקם מיובאים. מנהל שיווק ברשת טבע מובילה העריך כי 70% מהמוצרים נטולי הגלוטן מיוצרים בארץ ו־30% מיובאים.

בשוק המזון ללא גלוטן פועלים שחקנים רבים. לפי הערכת חברת גרין לייט, המותג בבעלותם מחזיק כ־35% משטח המוצרים הלא קפואים, מאפית בר־אל ב־25% ומאפיית אורנים, נטורל קייקס וקונדיטורית תאנה מחזיקות ב־10% כל אחת. בשוק המוצרים הלא קפואים מובילה קונדטורית תאנה שחולשת על כ־35%, גרין לייט עם כ־30% וכל השאר מוחזק על ידי יבואנים, שבראשם דוכן גן שמואל.

עד שנת 2010 אובחנו על ידי קופות החולים בישראל כ־13 אלף חולי צליאק. עם זאת, חוקרים מעריכים כי שכיחות המחלה בישראל גבוהה יותר ויכולה להגיע לבין 48 ל־76 אלף חולים (1% מהאוכלוסייה). מלבד חולי צליאק, אלפי צרכנים נוספים נמנעים מלצרוך מזון המכיל גלוטן ממניעים בריאותיים או משיקולי דיאטה.

שלי, אמה של ענאל, העריכה שהמשפחה מוציאה כ־2,000 שקל בחודש על מזון נטול גלוטן. אך מכיוון שצליאק היא מחלה גנטית, בחלק מהמשפחות יש יותר מחולה אחד - מה שכמובן מכפיל את ההוצאה.

מירטה אורן, מנכ"לית היבואן דוכן גן שמואל ובעצמה אמא לחולה צליאק, החלה לייבא מוצרים נטולי גלוטן לארץ בשנות התשעים: "היום מדף המוצרים ללא גלוטן הוא עשיר יחסית, אבל לפני 20 שנה בקושי היו בישראל מוצרים כאלה". לדעת אורן, המחירים הגבוהים אינם קשורים להיעדר תחרות בשוק. "יש מספיק מותגים, וגם אם אייבא עוד 30 מותגי עוגיות, המחירים יהיו גבוהים כי חומרי הגלם יקרים".

למרות זאת, כניסת מותג גרין לייט לשוק לפני כשנתיים וחצי הורידה את מחירי חלק ממוצרי המזון נטול הגלוטן ב־10%–15%. עופר אליאב, מנהל השיווק של המותג טוען שלא ניתן להוזיל את המחירים מעבר לקיים היום. "בניגוד למאפיות שמייצרות מיליוני כיכרות לחם, הייצור שלנו מסתכם באלפים. נכון שהטרנדים הבריאותיים הגדילו את נתח השוק, אך עדיין לא ניתן להשוות את עלויות הייצור שלנו לאלו של מאפייה גדולה".

אליאב מציין גם את חומרי הגלם היקרים דוגמת קמח טפיוקה, תירס וסויה, שנדרשים כדי להגיע למרקם הלחם הנכון. כמו כן, כיוון שמכונות לא מיועדות לעבוד עם בצקים ללא גלוטן, מעורבים בייצור הרבה יותר עובדים. "מאפייה רגילה שמייצרת מאות אלפי בגטים צריכה להעסיק רק שלושה עובדים לצורך תפעול קו הייצור. אך מאפייה של מוצרים ללא גלוטן תעסיק חמישה עובדים על קו שמייצר אלפי לחמים בלבד", אומר אליאב.

גרין לייט נשענת על פעילות מאפיית אביב ורוב הכנסותיה מגיעות ממוצרים כשרים לפסח. אליאב טוען שאין הצדקה כלכלית לקיומה של מאפייה שמייצרת רק מוצרים ללא גלוטן.

חגית קופמן, הבעלים של חברת תאנה מוסיפה עוד מרכיבים למשוואה. קופמן אומרת שבניגוד ללחם אחיד מפוקח, לחם ללא גלוטן הוא לחם ארוז ולכן מתווספות לייצורו גם עלויות אריזה. בגלל היקפי השוק הקטנים ומכיוון שלחם ללא גלוטן מופץ בהקפאה, עלויות ההפצה שלו גם כן יקרות יותר. מלבד זאת, קופמן מספרת שהחברה שבבעלותה נדרשת לשלם אלפי שקלים בשנה למשרד הבריאות עבור מתן רישיונות וביצוע בדיקות מעבדה.

רקפת שפר, יו"ר עמותת צליאק בישראל ואם לבן חולה צליאק, מסכימה שהבעיה היא לא בהיעדר התחרות בשוק. שפר, שעובדת יחד עם חברי כנסת כדי לקדם חקיקה לטובת חולי הצליאק, חושבת שהפתרון חייב להגיע מסבסוד המזון נטול הגלוטן על ידי המדינה. בנה התגייס לצה"ל לאחרונה והיא גילתה שגם שם הממסד לא מתחשב בחולי הצליאק. "צה"ל הודיע שהוא לא מספק יותר מזון לחולי צליאק, את יכולה לדמיין שחייל צריך לקחת צידנית מהבית עם אוכל לצבא?", היא מוחה.

"הטבה לחולי צליאק תתעדף אותם ביחס לשאר החולים"

ניתוח השוואתי שביצע מרכז המחקר של הכנסת מצא כי מדינות רבות מעניקות הטבות לחולים. כך, בבריטניה יזכו ילדים מתחת לגיל 16, נשים בהיריון ומבוגרים מעל גיל 60 לקבל מזון ללא גלוטן חינם. בניו זילנד ניתנת סובסידיה ממשלתית לכמה מוצרים נטולי גלוטן, כמו קמח מיוחד ופסטה, שנרכשים בבתי מרקחת מיוחדים. בקנדה ובארה"ב רכישת מוצרים נטולי גלוטן נחשבת להוצאה מוכרת לצורכי מס.

ב־2009 הוגשו שתי הצעות חוק המיועדות לסייע לחולי צליאק ולעודד ייצור מזון ללא גלוטן. הצעת חוק אחת של חברי הכנסת אורי אורבך (הבית היהודי), אילן גילאון (מרצ) וסגן שר החינוך אליעזר מוזס (יהדות התורה) דרשה להעניק הטבות מס ליצרני מזון ללא גלוטן, כמו גם לחייב חברות מזון מובילות לייצר מוצרים ללא גלוטן בהיקף של כ־5% מכלל תוצרתן. ההצעה עברה בקריאה טרומית ברוב של 69 תומכים וללא מתנגדים, אבל מאז נתקעה בהתדיינויות מול משרדי הממשלה.

הצעה אחרת של מאיר שטרית (קדימה) עסקה בסבסוד לחם ללא גלוטן, במתן מענקים חודשיים לחולים ובהטבות מס ליצרנים. הצעת החוק הגיעה ביוני האחרון לדיון בוועדת הבריאות אך הוחזרה להתייעצויות מול האוצר ומשרד הבריאות, לאחר שמשרד התמ"ת טען שהפתרון לנושא צריך להגיע דרך סל התרופות ולא על ידי מנגנון סבסוד.

ניתוח שביצע מכון המחקר של הכנסת בחן את העלויות של הטבות אפשרויות לחולי צליאק. הניתוח מצא כי מתן הטבה בצורת נקודת זיכוי אחת במס, ששווייה כ־205 שקל לחודש, תעלה למדינה 36–180 מיליון שקל בשנה.

הטבה שניתנת כבר היום לחולי הצליאק בישראל היא סבסוד של סוג אחד של קמח נטול גלוטן, מתוצרת גלעם. משרד הבריאות משקיע בשנה סכום של 600 אלף שקל כדי לשמור על מחיר הקמח, 4.5 שקלים לק"ג. אולם לטענת כמה יצרנים בתחום לא ניתן להשתמש בקמח המפוקח לייצור לחם תעשייתי לאור המרקם והטעם הבעייתים שלו.

בתגובה לכתבה זאת אישרה רשות ההגבלים העסקיים כי שוק המזון ללא גלוטן לא נבדק על ידה. עיון בדו"ח הביניים של ועדת קדמי לבחינת ענף המזון מגלה כי הוועדה פסחה גם היא על התחום. ממשרד התמ"ת נמסר כי "ועדת קדמי בוחנת את מכלול מרכיבי השוק והיא טרם השלימה את עבודתה. בנוגע לסוגיית הגלוטן צריך לפנות למשרד הבריאות".

במשרד הבריאות מסרו כי מתן מענקים לחולי צליאק יתעדף אותם על פני "קבוצת חולים אחרת הזקוקה לדיאטה מיוחדת". המשרד ציין כי הטיפול בחולים צריך להיעשות דרך סל הבריאות ולא בחקיקה. שאלות הנוגעות למחירים הגבוהים של המזון נטול הגלוטן הפנה משרד הבריאות בחזרה למשרד התמ"ת, שכל תחום המזון נמצא בסמכותו.