ניצני האביב הפלסטיני

על רקע הירידה החדה בתרומות המועברות לרשות הפלסטינית, הציג לפני כשבועיים ראש הממשלה הפלסטינית סלאם פיאד, הצעת קיצוצים לתקציב הממשלה ל־2012. בין הקיצוצים נמצא גם סעיף הדורש מבכירי הרשות שלא לטוס יותר לחו"ל במחלקת עסקים, אלא במחלקת התיירים. אבל לא זה מה שהוציא בשבוע שעבר לרחובות מפגינים פלסטינים ראשונים נגד התוכנית החדשה.

מחאתם של הפלסטינים שהפגינו בשבוע שעבר בשכם נגד התוכנית הכלכלית של פיאד, כוונה בעיקר נגד הסעיפים של העלאת המסים והוצאתם לפנסיה מוקדמת של חלק מ־150 אלף עובדי הממשלה הפלסטינית.

גירעון של 300 מיליון דולר

בשורה של פרסומים בימים האחרונים הסביר פיאד כי אין ברירה אלא לקצץ בתקציב ונימק זאת בירידה החדה בתרומות של הקהילה הבינלאומית לרשות הפלסטינית. בשנות האינתיפאדה השנייה הגיעו התרומות לכ־2 מיליארד דולר בשנה, אך בשלוש השנים האחרונות הן מתמעטות והולכות, ובשנה שעברה הסתכמו בכ־750 מיליון דולר.

רסאן אל־חטיב, הממונה על משרד ההסברה הפלסטיני, אמר ל"כלכליסט" כי תקציב הממשלה אשתקד התבסס על כך שיתקבלו יותר ממיליארד דולר, כך שנוצר גירעון של יותר מ־300 מיליון דולר. הגירעון הזה מכביד מאוד על הממשלה הפלסטינית ששקועה בחובות כבדים מהעבר. רוב החובות הם לבנקים המקומיים שלא מוכנים יותר להלוות לממשלה ולסקטורים הפרטי והציבורי.

למרות ההסברים, התוכנית עוררה תרעומת בחוגים רחבים של הציבור הפלסטיני, שעד כה צפה באדישות בהפגנות "האביב הערבי" במדינות השכנות ובדרישות לצדק חברתי במדינת ישראל.

סלאם פיאד ומחמוד עבאס. העם לא יכול לעמוד בנטל המחירים | צילום: גלעד קוולרציק

הפגנות מול שערי המוקטעה

ההפגנה בשכם בשבוע שעבר היתה קטנה יחסית, כמה עשרות צעירים שהיכו בסירים ובמחבתות. נאמו בה נאסר אבו־ג'יש, חבר הוועד המרכזי של מפלגת העם, וחברת הפרלמנט הפלסטיני נג'אח אבו־בכר. אולם מה שחשוב יותר,

היו התגובות האוהדות למפגינים של אנשי ציבור ופוליטיקאים פלסטינים. בהם ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת שכם ד"ר נאפז אבו־בכר, שהסביר שהעם הפלסטיני לא יוכל לעמוד בנטל המחירים הגבוהים. ובתקשורת פרסמו למשל את דבריו של חאג' מוחמד ג'אסר מהכפר לובן, שסיפר לעיתונאים שנאלץ להוציא את בנו מהאוניברסיטה משום שלא יכול היה לעמוד בהוצאות.

בשתי השבתות האחרונות התקיימו גם הפגנות קטנות מול מרכז השלטון, המוקטעה ברמאללה, נגד היו"ר מחמוד עבאס. זוהי פעם ראשונה שמפגינים פלסטינים הגיעו לשערי המוקטעה. מפגינים אלה לא מחו על התוכנית הכלכלית, אלא על השיחות עם ישראל בעמאן, שנפסקו בינתיים. אך ייתכן מאוד שהגילויים הללו הם ראשיתה של מחאה ציבורית רחבה יותר נגד מה שנראה כמשבר קשה בהנהגה ברמאללה. האם ייתכן שזוהי גם ההתחלה של גל מחאה פלסטיני רחב?