אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה התפקיד הכי רווחי בכדורסל? צילום: איי פי

מה התפקיד הכי רווחי בכדורסל?

"מומחים" מנסים לקבע את ה"עובדה" שהפוינט גארד (הרכז) הוא העמדה החשובה ביותר על המגרש - אבל נתונים מראים שדווקא בלי סמול פורוורד מצוין הסיכויים להצלחה קטנים. שיעור בחשיבות בעמדה

31.01.2012, 11:59 | אסף רותם
בעונה שעברה נבחר דריק רוז, כוכבה של שיקגו בולס, לשחקן המצטיין של ה־NBA. בכך הגיעה לשיאה פריחתם של לא מעט רכזים משובחים שראינו בשלוש העונות האחרונות, ובהם רייג'ון רונדו מבוסטון, ברנדון ג'נינגס ממילווקי, טייריק אוואנס מסקרמנטו, ריימונד פלטון שהיום בפורטלנד, וראסל ווסטברוק מאוקלהומה סיטי.

למעשה, שלושה מששת תוארי רוקי השנה הלכו לרכזים. בנוסף, בתחילת העונה הטרייד הענק ששלח את הרכז הטוב מכולם - כריס פול - לקליפרס, הפך את הקבוצה באופן מיידי לטוענת לכתר. עם המשך דעיכתו של קובי בראיינט, השוטינג גארד הטוב ביותר מאז מייקל ג'ורדן, ישנם יותר ויותר קולות שקוראים - שוב - לרכז כשחקן החשוב ביותר במערך של כל קבוצה.

קווין דוראנט. רשום כפאוור-פוורורד אבל יותר סמול מפאוור, צילום: אי פי אי קווין דוראנט. רשום כפאוור-פוורורד אבל יותר סמול מפאוור | צילום: אי פי אי קווין דוראנט. רשום כפאוור-פוורורד אבל יותר סמול מפאוור, צילום: אי פי אי

"עידן הרכז"?

אבל קולות לחוד ומציאות לחוד. אם אמנם הרכזים תורמים יותר, עלהסטטיסטיקה להראות את זה. לשם כך יש לחשב את התרומה של כל שחקן, ולשקלל את התרומה לניצחונות של הקבוצה מכל עמדה. במקרה, החישוב של תרומה של שחקן לניצחונות של קבוצתו הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות. אחד הכלים הכי עקביים בניתוח תרומתו של שחקן הוא "הפקת ניצחונות" (Wins Produced) שפיתח ד"ר דיוויד ברי מאוניברסיטת דרום יוטה. השיטה של ברי עדיפה על שיטות אחרות (כגון מד היעילות של ג'ון הולינג'ר) עקב שלוש סיבות: 1. היא מיוחסת באופן ישיר לניצחונות - המשתנה הנמדד היה אחוזי ההצלחה של הקבוצה; 2. כפועל יוצא, היא די מדויקת בניחוש הצלחתה של הקבוצה בעונה הבאה; 3. היא עקבית יותר בניבוי יכולתו של שחקן בשנים הבאות.

בכל אופן, לפני שנבדוק מי משפיע על ניצחונות ומי לא, שווה לזכור שדווקא בשלוש השנים האחרונות, כלומר ב"עידן הרכז" החדש, הזוכות באליפות שיחקו ללא רכז דומיננטי - בדאלאס, ג'ייסון קיד כבר קשיש ואיננו הכוח הדומיננטי שהיה קודם לכך. לפניה זכתה הלייקרס באליפות פעמיים, ושם מקרה קיד תקף כפליים לדרק פישר, שמעולם לא היה כוכב, והיום הוא יותר ניצב מכל דבר אחר. ועם זאת, האלופות לא בהכרח מעידות על מה שקורה במדגם הרחב יותר, הליגה כולה.

לברון ג לברון ג'יימס. אחד הכלים הכי עקביים בניתוח תרומתו של שחקן הוא "הפקת ניצחונות" (Wins Produced) | צילום: איי אף פי לברון ג

והזוכה הוא...

כאשר בודקים מתאם של התרומה היחסית של כל עמדה לניצחונות, עולה שהעמדה שהכי פחות חשובה היא עמדת הפאוור פורוורד. המתאם בין תרומתם לניצחון עומד על 0.15. העמדה השנייה הפחות חשובה היא הרכז. כן, כן, למרות כל האמור לעיל, ובוודאי למרות כל השטויות של "המומחים", המתאם בין תרומת הרכזים לניצחון עומד רק על 0.27. מכאן, זה קופץ מהר: בעמדת השוטינג גארד המתאם בין התרומה לניצחון עומד על 0.47; המתאם בין תרומת הסנטרים לניצחון עומד על 0.52; והעמדה החשובה ביותר היא הסמול פורוורד, שבה המתאם בין התרומה לניצחון עומד על 0.66.

זה סמול זה?

נקודה למחשבה: סמול פורוורד היא העמדה התורמת ביותר לניצחון - וזה כשקווין דוראנט עוד רשום כפאוור פורוורד. כלומר, במציאות היא אפילו משפיעה יותר. מה הופך את העמדה הזאת למשפיעה ביותר? קשה לדעת בוודאות. אין ספק שבראש ובראשונה מה שמכתיב את התרומה היא זהות השחקנים: רמת הכישרון כאן היא גבוהה מאוד, ראו מקרהלברון ג'יימס, אבל לא אחידה. העניין הוא שיש שחקנים מצוינים בעמדה הזאת, שהם במקרה גם שחקנים שעושים את הדברים שמשפיעים ביותר על הניצחונות: הם קולעים באפקטיביות גבוהה יחסית, הם לוקחים ריבאונדים, והם מאבדים מעט כדורים ביחס לאסיסטים שהם מוסרים. והנה שמותיהם של סמול פורוורדים שאופן משחקם מביא ליותר ניצחונות: ג'ראלד וואלאס (פורטלנד), אנדרה איגוודלה (פילדלפיה), שון מריון (דאלאס) וטרוור אריזה (ניו אורלינס). ומאידך, דווקא כרמלו אנתוני מניו יורק ודני גריינג'ר מאינדיאנה, שמקבלים הרבה סיקור תקשורתי וחוזי ענק, אינם מספקים את הסחורה שתורמת לניצחונות לפי הנוסחה של ברי. לאוהדיה המושבעים של קליבלנד קאבלירס, ולמי שסתם מתעניין בשחקנים ישראלים ב־NBA: עומרי כספי נותן תפוקה שהיא קצת פחות מהממוצע של העמדה.

אבל למה?

סטטיסטיקה לא באה בהכרח עם תובנות ברורות וחד־משמעיות. רק עם שורה תחתונה. ייתכן שהנוסחה של ברי, שמתעבת איבודי כדור, פוגעת קצת בשווי של הרכזים הצעירים. עשרת הרכזים המובילים בליגה מבחינת דקות המשחק (ובהם כמובן רונדו, רוז, דרון, וויליאמס ופול), גם מאבדים בממוצע 27% יותר כדורים במשחק ביחס לרכז הממוצע בליגה (יותר מ־3 לעומת ממוצע של 2.4 איבודים למשחק).

בנוסף, אין ספק שבציר הרכזים של השנים האחרונות הוא משובח. ולכן אולי קשה למצוא בו יתרון יחסי שמשפיע על המשחק. במונחי כלכלה, אם לכולם יש מיליון דולר בבנק, אז מיליון דולר בבנק לא שווים הרבה ולא משפיעים על המשחק באופן מהותי.

אפרופו מיליון דולר, מהי העמדה הכי משתלמת לשחקן (ועוד דרך למדוד איזו עמדה הכי חשובה או עמדה שמשלמים עליה יותר מדי)? ובכן, הכי טוב להיות איש גבוה וחסון ב־NBA, כי כשאתה סנטר (אחד מה־30 הטובים ביותר) אתה זוכה למשכורת ממוצעת של 11.5 מיליון דולר, שזה כ־2 מיליון דולר יותר מאשר מה שמקבל הפאוור פורוורד הממוצע. הסמול פורוורד הממוצע במקום השלישי, עם שכר ממוצע של 8.9 מיליון דולר. שוטינג גארד ממוצע מקבל 7.8 מיליון דולר, ופוינט גארד מקבל הכי פחות - 7.5 מיליון דולר. עידן הרכז? תחשבו על זה שוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות