אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשקיעים הזרים יוצאים משוק המק"מ צילום: עמית שעל

המשקיעים הזרים יוצאים משוק המק"מ

המלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ מראה תוצאות. אחזקות הזרים במק"מ צנחו לשפל של פחות מ־15% בסוף נובמבר

30.01.2012, 21:15 | אמנון אטד

אחזקות המשקיעים הזרים באיגרות מלווה קצר המועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל ממשיכות לקטון במהירות. מנתוני בנק ישראל מתברר כי בסוף חודש נובמבר צנח חלקם של המשקיעים הזרים במק"מ לשפל של 20 חודשים והסתכם ב־14.7% בלבד, לעומת רמת שיא של 35.7% שאליה הן הגיעו בסוף חודש פברואר 2011.

היציאה ההדרגתית של המשקיעים הזרים משוק המק"מ, שהתחזקה מאוד בחודשים אוקטובר ונובמבר, נובעת ככל הנראה ממלחמת החורמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ כבר לפני שנה. אותם ספקולנטים הצליחו לנצל את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לארץ מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו היתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו במהלך 2010.

בתחילת השנה שעברה הודיע בנק ישראל במפתיע על שני צעדים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ. הצעד הראשון היה הוראה לבנקים ולמתווכים הפיננסים לדווח לבנק ישראל על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. ההערכה היתה אז שחובת הדיווח, שנכנסה לתוקף בתחילת יולי, נועדה לאפשר לבנק ישראל להכין את התשתית למאבק בספקולנטים במטבע חוץ, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת.

הצעד השני, שעליו הודיע בנק ישראל יומיים מאוחר יותר, היה הוראה שנכנסה מיד לתוקף, וחייבה את הבנקים שביצעו עסקאות החלף (SWAP) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. בדרך זו התייקרה העסקה עבור הבנק, והוא מצדו גלגל את העלות הנוספת אל כיסו של המשקיע הזר. באפריל הצטרף למאבק בספקולנטים הזרים גם משרד האוצר. שר האוצר חתם אז על צווים לביטול הפטור הקיים ממס בשיעור של 15% למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאג"ח ממשלתיות לטווח קצר.

נטישת המשקיעים הזרים את המק"מ תרמה לירידה שנרשמה בשנה החולפת בשער השקל מול הדולר והיורו. חלק מהכספים שקיבלו אותם משקיעים ממכירת המק"מ הם השקיעו אמנם ברכישת אג"ח ממשלתיות לתקופות של בין שנה לשנתיים, שעליהן לא חלה חובת הדיווח. אולם בחלק הנוסף של הכספים הם פשוט רכשו מטבע חוץ והעבירו בהדרגה את השקעותיהם הספקולטיביות לארצות אחרות. במהלך שנת 2011 נחלש שערו של השקל מול שער סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") בשיעור מצטבר של 4.8%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות