הבעיה הישראלית: "תיאוריית החלחול מייצרת פערים"

יש מי שאינו מתרגש מנתוני דו"ח אוקספם, מהסיבה הפשוטה שלדבריו המסקנות היו מוכרות לו עוד קודם. "כבר שנים אני טוען שתיאוריית החלחול מלמעלה מנוגדת לתפיסה של סולידריות חברתית. היא מייצרת פערים חברתיים באופן מובנה, ופועלת לטובת מי שיש לו הזדמנות טובה יותר - ולרעת בעלי ההזדמנות הפחות טובה", אומר ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר סיעת העבודה ושר הרווחה לשעבר.

"חשוב להבין", הוא מתריע, "שהתיאוריה הפשוטה והבסיסית ששלטה בכיפה הגיעה לסוף דרכה, והיא צריכה להיות מעודכנת וצודקת יותר". לדברי הרצוג, העוני והפערים החברתיים הם "האיום האסטרטגי מס' 1 על החברה בישראל", ותיאוריית החלחול מלמעלה לא נותנת לו מענה. לכן לטענתו, "המחאה החברתית של הקיץ וגם הדו"ח המרשים של אוקספם מצביעים על הצורך לשנות את התפיסה ולהבין שהמשק החופשי ימשיך לתפקד - אבל רק על בסיס עקרון החברה הצודקת".

והיכן עוברת הדרך לחברה צודקת? הרצוג מונה שורה של כלים, דוגמת מיסוי פרוגרסיבי, הקצאת משאבים למי שידם אינה משגת, דיור בר־השגה ושירותי חינוך ובריאות טובים ושוויוניים. לדבריו, "כל אלה הם מטליות אדומות לנגד עיני משרד האוצר כבר שנות דור, אך אלה הדברים שהאוצר הכי שונא לתגבר ולתמרץ".

הרצוג מציין כדוגמה את תוכנית "חושבים עתיד: חיסכון לכל ילד", שתאפשר בניית חיסכון לכל ילד מגיל לידה על בסיס חלק יחסי מקצבאות הילדים. זאת לצד תגבור של המדינה לתוכנית חיסכון אשר תעניק לילד, בהגיעו לגיל 21, הון בסיסי ללימודים, הקמת עסק או רכישת דירה.

התוכנית, שאותה מקדם הרצוג יחד עם עמותת "ידיד", תוגש בשבועות הקרובים כהצעת חוק לכנסת, והיא מבוססת על מודל שקיים ב־15 מדינות בעולם ובהן בריטניה, ניו זילנד ואוסטרליה. במסגרת התוכנית, הורים מחויבים להפריש 10%–15% מקצבת הילדים לחיסכון עתידי.