"ישראל היא מעין יהלום של שוק חופשי במזה"ת - מדינת הסטארט-אפ"

הערב (ג') נפתח באופן רשמי כנס הרצליה ה-12, הנערך מדי שנה על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. "הבעיה הגדולה ביותר בגוש היורו כיום היא פוליטית, חוסר הסכמה של קובעי המדיניות", אמר היום נשיא הבנק העולמי רוברט זוליק דיבר בכנס.

בכנס משתתפים אישי מפתח מהארץ והעולם בתחומי הממשל, העסקים, הביטחון, התקשורת והאקדמיה אשר מעוניינים לדון בסוגיון הלאומיות, האזוריות והעולמיות שעל סדר היום. נושא הכנס השנה הוא "עין הסערה: ישראל והמזרח התיכון"

"המנהיגים אשמים". 

בהקשר למשבר החובות באירופה, הסביר זוליק שהבעיה מחריפה בעיקר לנוכח העובדה שגוש היורו חולק מטבע אחד, ולאור התחזיות להאטה ולמיתון בחלק מהמדינות. "מעבר לבעיות הפיננסיות, הכלכלה העולמית הופכת ליותר ויותר תלויה בשיקול דעתם של הפוליטיקאים המנהיגים אותה", הסביר זוליק.

זוליק נכנס לתפקידו כנשיא הבנק העולמי בשנת 2007. תפקידו האחרון בממשל האמריקאי היה סגן שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס. לאחר שעזב את תפקידו זה, כיהן בתפקיד ניהולי בכיר בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס, ולאחריו מונה לתפקיד נשיא הבנק העולמי.

"העולם משתנה. עד לפני חמש שנים שני שליש מהצמיחה בעולם הגיעה מהשווקים המפותחים. כיום המצב אחר לגמרי והמערכת לא תחזור למצבה הקודם. אנחנו רואים תזוזה אדירה של כוח והשפעה לכיוון השווקים המתפתחים" הסביר זוליק. לדבריו ישנן מספר נקודות חיוביות בהתנהלות המשבר בגוש היורו. "גרמניה, בהנהגתה של הקנצלרית מרקל מנסה לאחד את דעת הקהל הגרמני לתמוך באיחוד פיסקאלי של הגוש, כמו גם כינונה של הממשלה החדשה באיטליה בהנהגתו של מונטי".

זוליק הסביר שבמקרה של המשבר האירופאי, צריך להבין שטיפול בבעיה כל כך עמוקה לוקח זמן. "הסכנה הגדולה ביותר כיום היא חשש מחוסר יכולתו של מונטי להצליח בביצוע הרפורמות באיטליה. זו תהיה בעיה אמיתית עבור אירופה".

"אמריקה סובלת פחות מאירופה"

זוליק השווה את המצב באירופה עם זה שבארצות הברית. "הבעיות מהן סובלת אמריקה הן רציניות, אולם פחות מאלו שסובל מהן גוש היורו". לדבריו, ארצות הברית חייבת להתנהל נכון בכל הקשור לגירעון התקציבי שלה. זוליק מאמין שפתרון כולל לבעיות מהן סובלת אירופה יכול להתבצע בהדרגתיות, בצעדים קטנים, ויחד עם זאת לא להתעלם מהשווקים המתפתחים ואף ללמוד מהם כיצד להתנהל. "השווקים המתעוררים סבורים שאירופה קודם כל חייבת לעזור לעצמה. זו אינה חובתה של ארצות הברית, סין או קנדה לקחת על עצמה את התפקיד הזה".

בהתייחסותו לישראל ולמדינות המזה"ת אמר "ישראל היא מעין יהלום של שוק חופשי במזה"ת – מדינת הסטארטאפ בשעה שכל שאר מדינות המזרח התיכון שקועות בקפיטליזם מדינתי ושחיתות, ולא עומדות בגידול האוכלוסיה שלהן: יש מספר עצום של גברים צעירים מובטלים. בהתייחס לנושא "אביב העמים הערבי" אמר זוליק כי אינו הופתע מהאירועים. "השילוב של צעירים מובטלים ובעיות כלכליות דורש טיפול מקיף. הצעירים במדינות ערב דורשים שהמדינה תתיחס אליהם בכבוד. הסוגיה של ישראל ,שלכאורה אשמה במה שקורה שם, לא עלתה ברחובות. מדובר בתנועה פנימית של האזרחים הערביים במדינות הללו, שחשו שגנבו מהם את זכויותיהם הבסיסיות, בשחיתות, ועל זה הם נלחמים".

בתשובה לשאלה מה הוא למד מהאירועים האחרונים, ענה זוליק כי האנשים במדינות הללו צריכים להתניע את התהליך בעצמם, אחרת זה לא יצליח. אנחנו, כגופים מוסדיים בין לאומיים, יכולים וצריכים לעזור להם, אולם עיקר המאמץ צריך להגיע מהאזרחים". זוליק מציע למדינות ערב לאמץ כדוגמא לשינוי דווקא את המודלים של חלק מהשווקים המתעוררים שעברו שינוי כלכלי, חברתי ופוליטי, כדוגמת ברזיל או מקסיקו". זוליק התייחס לנושא מעמד האישה במדינות ערב, והסביר כי שילוב הנשים בכוח העבודה הוא מקור לצמיחה כלכלית, ויוצר הזדמניות רבות לחברה ולכלכלה.

"ליוון פוטנציאל אדיר לצמיחה"

ר"מ יוון לשעבר פפנדריאו דיבר בכנס: "יוון נמצאת בעין הסערה כבר שנתיים, ובמהלך השנים הסוערות האלה ניווטתי את המדינה ללא מצפן". פפנדראו נבחר לראש ממשלת יוון בשנת 2009, ופרש מתפקידו בשנה שעברה. לפני כן שירת פפנדריאו כשר החינוך ושר החוץ בממשלת יוון. כיום הוא חבר בפרלמנט היווני.

"ליוון יש פוטנציאל אדיר לצמיחה", המשיך פפנדראו. לדבריו, יוון אינה ענייה, או סובלת ממחסור במשאבים. "הבעיה הגדולה של יוון היא ניהול לא תקין. זה מה שקיבלתי בירושה מהממשלה הקודמת, עם זה הייתי צריך להתמודד, ואת זה ניסיתי לשנות. האמנתי ביוון לפני שנבחרתי לתפקיד ראש הממשלה, גם כאשר החובות הריבוניים של המדינה תפחו ל-32 מיליארד יורו, והגירעון התקציבי הגיע ל-16.5% מהתמ"ג. "לווינו כספים בקלות, וביזבזנו אותם לא בחוכמה יתרה" הוסיף " בסופו של דבר, השווקים החליטו להוציא אותנו מהמשחק, המרווחים הפכו לבלתי אפשריים עבורינו. אירופה הגיבה בתמיכה ולמעשה הוציאה לפועל את תוכנית החילוץ היקרה ביותר בהיסטוריה הכלכלית".

פפנדראו המשיך בתיאור הרקע למשבר החובות היווני. "רבים באירופה ביצעו אבחנה שגויה. הדיאגנוזה על פיה הבעיה האירופאית היא יוונית במהותה היא טעות. אין ספק שהעם היווני צריך לקחת אחריות מלאה לכשלונות שלו, אולם הבעיה העמוקה יותר של חובות וגירעונות בעולם המערבי היא קצה הקרחון. הבעיה הגדולה ביותר שהמדינות המפותחות עומדות בפניה היא השווקים המתעוררים".

פפנדראו הסביר שפעילות כלכלית זולגת למדינות הללו שהופכות ליותר ויותר תחרותיות." משכורות נמוכות, היכולת של התושבים להתנייד מהכפרים לעיר ככוח עבודה זול, והתמיכה הכלכלית מצד הממשלות מעניקים לשווקים המתעוררים יתרונות יחסיים שחותרים תחת המבנה החברתי המוכר בשווקי המערב".

פפנדראו הוסיף כי בעיה נוספת היא זרימת הון מהשווקים המערביים למתעוררים, ובעיקר לפעילות פיננסית ולא לפעילות ריאלית. "מהלכים אלו יוצרים חוסר שוויון אדיר בכלכלות העולמיות, שוק עסקאות ההחלף על חדלות פרעון התנפח לממדים של כ-600 מיליארד דולר ומאופיין בחוסר שקיפות. גם זו חלק מהבעיה של המשבר הנוכחי. יוון הפכה לטרף קל לספקולנטים, אחרי פורטוגל ואירלנד, וכפועל יוצא ירדה מהפסים. כיום, יוון היא המבחן האמיתי ליכולתו של פרוייקט גוש היורו להתקיים. יוון צריכה זמן על מנת לבצע את הרפורמות, וגם אירופה, חייבת לבצע את המהלכים באופן קולקטיבי".

לדברי פפנדראו, הכלכלות המערביות חייבות לפתח סביבה תחרותית ולייצר צמיחה ברת קיימא "נכון שקשה לדבר על השקעות וצמיחה בסביבה של צנע, אך אין ברירה. יש צורך באיחוד פיסקאלי וניהול פיסקאלי נכון של הכלכלות המערביות".

פרס: "תמורה עמוקה במזה"ת"

הנשיא פרס פתח את הכנס ואמר "המזרח התיכון עובר עתה תמורה עמוקה. אנו יודעים היכן ומתי היא התחילה, ואיננו יודעים כיצד היא תסתיים. היא באה מהדור הצעיר שמתקומם נגד דיכוי. אבל לא ברורה עדיין מהי האלטרנטיבה שעליו ליצור. ישראל אינה הסיבה להתקוממות זו, וישראל אינה מעורבת בה".

עוד הוא אמר "הפלסטינים החלו, בתמיכתנו, להקים תשתית למדינה עצמאית. הם החלו להקים מוסדות מודרניים ולהניח יסודות לכלכלה החדשה. הבורסה בשכם בעלייה, והאורות ברמאללה דולקים, והאזרחים הפלשתינאים יכולים לחוש בפועל בפירות הרגיעה. 15 אלף הצעירים המשמשים יחידת ביטחון הפנים של הרשות הפלשתינאית, שהוקמה בשיתוף פעולה עם ישראל ומסוגלת לספק חוק וסדר בשטחים שתחת ניהול פלסטיני. שני הצדדים נהנים עתה משנים רגועות יחסית מטרור".

לדבריו, "השהיית פתיחת המשא ומתן עם הפלשתינאים עלולה לגרום לחיזוק החמאס - הדוגל בטרור ושולל שלום, ולהחלשת הפת"ח. כבר ברגע זה הולכת ונוצרת אפשרות שנראית כבלתי מתקבלת על הדעת: לחמאס מובטחות תרומות בהיקף המתקרב למיליארד דולר לשנה, מבלי שיידרש להפסיק את הטרור, או למנוע את הפיכת רצועת עזה לבסיס טרור קדמי של טהרן. מניעת ניצחון חמאס בזירה הפלסטינית הוא אינטרס ביטחוני ישראלי שחשיבותו כסימון גבול ביטחוני".

הנשיא פרס הוסיף "דווקא נוכח המשבר הכלכלי, ישראל הוכיחה יותר מתמיד את חיוניותה. גם במישור המדיני אנו נדרשים ליכולות אלו. חדשנות מדינית נועזת, השתחררות מדפוסי עבר ומדעות מוקדמות יביאו לישראל הישגים מדיניים בדומה להישגים כלכליים וטכנולוגיים. האביב הערבי יכול להפוך למציאות – אם הוא יתמקד בדרך הנכונה המובילה לחירות, לצמיחה ולשלום".

בימים הקרובים ינאמו בכנס גם הרמטכ"ל בני גנץ, ראש אמ"ן אביב כוכבי, חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן, פרופ' מנואל טרכטנברג, שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר האופוזיציה ציפי ליבני. כמו כן, יינשאו נאומים מרכזיים על ידי אורחים מחו"ל שהגיעו במיוחד לכנס, כאשר ביום חמישי יישא אורח הכבוד של הכנס, מזכ"ל האו"ם באן קי מון, את נאום הסיום.