אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"רגולציה טעימה רק במינון נמוך" צילום: אוראל כהן

"רגולציה טעימה רק במינון נמוך"

פרקליטי צמרת ניצלו את כנס דירוג משרדי עוה"ד השנתי כדי לצאת במתקפה על הרגולציה ולהגן על לקוחותיהם הטייקונים

01.02.2012, 09:19 | משה גורלי

המיזוג בין גולדפרב לזליגמן שהניב בסופו של יום את משרד עורכי הדין הגדול בישראל נחתם על מפית במסעדת רביבה וסיליה. "הכימיה עבדה די מהר, נטרלנו מוקשים שיכלו להפריע בהמשך המשא ומתן", סיפר עו"ד אלי זהר שעם שותפו החדש עו"ד יהודה לוי הגיע למפגש הפסגה השנתי המסורתי, העשירי במספר, של דן אנד ברדסטריט להצגת דירוג 20 המשרדים הגדולים בישראל.

הכנס נוצל לחילופי דעות בענייני השעה והשנה הבוערים. המחאה החברתית, המשפטיזציה, הרגולציה, ועדת הריכוזיות, התספורות. פרקליטי הצמרת לא שכחו לרגע מי מורח את החמאה על לחמם, ויצאו נגד ההתערבות המשפטית בהסדרי החוב. לדברי גיורא ארדינסט, "מנגנון השוק הוא עדיין הטוב ביותר. אג"ח בריבית גבוהה משקפת סיכונים שלעתים מתממשים. הכשל הוא במנגנון הרכישה של איגרות החוב. יש יותר מדי ידיים שמתערבות. לא כל הסדר אג"ח הוא הסדר רע. מה שחשוב זה שתהיה שקיפות בקנייה".

עורכי הדין, אתמול בכנס דן אנד ברדסטריט. מימין למעלה: יונתן אלטמן, מיה ליקוורניק, אלקס הרטמן, אורי ברגמן, מאיר לינזן, דוד תדמור, אמיר הלוי, דוד מלכוב. שורה אמצעית מימין: גד נשיץ, ערן יניב, צבי פירון, יעקב ישראלי, מורי מטלון, גיורא ארדינסט, משה בלטר, נחמן כהן צדק, אורלי ציוני, חיים כהן (מנכ"ל D&B). שורה תחתונה מימין: יורם ראב"ד, יהודה רווה, אלי זהר, יהודה לוי וירון מהולל , צילום: אוראל כהן עורכי הדין, אתמול בכנס דן אנד ברדסטריט. מימין למעלה: יונתן אלטמן, מיה ליקוורניק, אלקס הרטמן, אורי ברגמן, מאיר לינזן, דוד תדמור, אמיר הלוי, דוד מלכוב. שורה אמצעית מימין: גד נשיץ, ערן יניב, צבי פירון, יעקב ישראלי, מורי מטלון, גיורא ארדינסט, משה בלטר, נחמן כהן צדק, אורלי ציוני, חיים כהן (מנכ"ל D&B). שורה תחתונה מימין: יורם ראב"ד, יהודה רווה, אלי זהר, יהודה לוי וירון מהולל | צילום: אוראל כהן עורכי הדין, אתמול בכנס דן אנד ברדסטריט. מימין למעלה: יונתן אלטמן, מיה ליקוורניק, אלקס הרטמן, אורי ברגמן, מאיר לינזן, דוד תדמור, אמיר הלוי, דוד מלכוב. שורה אמצעית מימין: גד נשיץ, ערן יניב, צבי פירון, יעקב ישראלי, מורי מטלון, גיורא ארדינסט, משה בלטר, נחמן כהן צדק, אורלי ציוני, חיים כהן (מנכ"ל D&B). שורה תחתונה מימין: יורם ראב"ד, יהודה רווה, אלי זהר, יהודה לוי וירון מהולל , צילום: אוראל כהן

צבי פירון התערב: "למה כשל? האם יש הלוואה ללא סיכון, בבנקים אין חובות אבודים?".

יהודה רווה: "אדם שהשקיע בחברה צריך לצפות שיהיו כישלונות מדי פעם. העיתונות מעצימה את הדברים בצורה שמרתיעה משקיעים".

"התערבות ביהמ"ש לא נחוצה בתספורות"

חוק התספורות המתהווה עורר שאלה לגבי מומחיותו של בית המשפט להתערב בשלבים השונים של המשא המתן לאישור התספורת, הצעת החוק מדברת על התערבות בהסדר שנוגע ל־%10 מהחוב. ד"ר דוד תדמור העיר בציניות: "בית המשפט מסוגל להתמודד עם הכל. ככה לפחות הוא חושב. לא ראיתי שבעלי האג"ח ונציגיהם לא יודעים לנהל משא ומתן ולעמוד על זכויותיהם. התערבות בית המשפט אינה נחוצה כאן". לדברי מאיה ליקוורניק, "הגישה של הרגולטורים בישראל היא שדברים עסקיים צריכים לקבל טיפול רגולטיבי־משפטי. גישה זו לא מעודדת שוק חופשי. לבית המשפט אין כלים טובים יותר לנהל ברמה העסקית".

יעקב ישראלי ממשרד שבלת ושות' הוסיף: "אני נגד העברה מסיבית של סמכויות לבית המשפט. מי אמר שהם יודעים לנהל? קודם ששופטים יוכשרו כמנהלים. עדיף שבתי המשפט יטפלו במשברים, לא בניהול".

לדברי יהודה לוי ממשרד גולדפרב זליגמן, "צריך לתת לשוק לתקן את עצמו. הרגולציה צריכה לבוא במינון נמוך יותר. זה כמו קוויאר - טעים כשאוכלים מעט. אוכלים הרבה - מקיאים. הריבוי הוא לעתים תוצאה של ההתלהמות בתקשורת".

המגמה המתחזקת כיום במשפט היא חיזוק כוחו של המיעוט. על כך אמר אלכס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ: "במידת האיזון הנכונה, המגמה ראויה. ככל שהמיעוט מוגן, רציונלית יש יותר תמריץ להשקיע".

"בעלי שליטה לא נכשלו בניהול"

תדמור תקף את מסקנות ועדת הריכוזיות בעיקר בסוגיית הכפפת חברות שבהן לבעל השליטה אחוז מניות קטן לווטו של המיעוט בכל החלטה משמעותית. לדבריו, "מדינת ישראל חושבת שיש בעיה בשרשור חברות ציבוריות. אפשר להתווכח, לא השתכנעתי מהראיות לקיום הבעיה, אבל אם החליטו שיש בעיה צריך לתת זמן למכור, לפתור ולא להתעמר בבעל השליטה בכל הדרכים האפשריות שפוגעות בקניין שלו. הבעיה לגיטימית, דרך הטיפול שהוצעה בוועדת הריכוזיות אינה לגיטימית".

יהודה לוי הוסיף: "בעלי שליטה לא נכשלו בניהול. כשניגוד העניינים מובנה צריך לטפל בזה וזה נעשה. לא הוכח שיש כשל שוק או סיכון יתר למשל בנטייה של בנקים לטובת בעלי השליטה. אלה אגדות אורבניות. אני נתקל בתופעות הפוכות, במתן כוח יתר למיעוט סחטני". לדברי לוי, "צריך להתערב כשיש מונופולים, בהגבלים עסקיים. אבל כלכלת שוק חופשי היא הדבר הנכון. רק אז ישראל תהיה יעד אטרקטיבי למשקיעים. החלטות ועדת הריכוזיות הן ניסויים בבני אדם, אקספרימנט של פרופסור חכם (אריה בבצ'וק – מ"ג) שהייתי מעדיף שיישאר בתחום הספרות".

במפתיע, הנוכחים הסכימו שכוחם ומעמדם של עורכי הדין - הפרטיים והציבוריים - מופרז ובלתי מוצדק. משה בלטר: "כמה שיש יותר רגולציה, יש יותר עבודה לעורכי הדין. עורכי הדין הופכים מיועצים למחליטים. גם בשוק הפרטי וגם במדינה. הגענו למצב שהיועצים המשפטיים ומבקר המדינה מנהלים את ענייני המדינה". יורם ראב"ד ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל אמר: "הייעוץ המשפטי קיבל מעמד־על, לא ראוי ולא נכון. התבלבלנו במושגים. לעתים אי־קבלת העצה המשפטית בידי המחליטים נתפסת כפעולה לא חוקית".

המחאה החברתית שטלטלה את החברה הישראלית הצליחה להיכנס גם לכאן, למעוזם של הגדולים והחזקים. לדברי הרטמן, "ללא ספק היה כאן אירוע מקומם, סליחה התכוונתי למכונן, בעל השלכה לטווח ארוך. גופים לא יוכלו להרשות לעצמם להרוויח בצורה גרנדיוזית על חשבון הציבור. נבנתה כאן תשתית לטווח ארוך. מנגד, המחאה לא היתה ממוקדת ואני מתנגד לעליהום על העשירים והחזקים".

מאחורי הדירוג: מהפך בצמרת משרדי עוה"ד

טבלת 20 הגדולים לא ספגה זעזוע רציני. שני המיזוגים הבולטים של השנה - גולדפרב־זליגמן וליפא מאיר - יצרו את התזוזות ביחס לשנה שעברה. גולדפרב־זליגמן היה גם הראשון לחצות את אוכלוסיית 200 עורכי הדין.

ממצאי דן אנד ברדסטריט מעלים שאין מה להתלונן: יותר שותפים, יותר עורכי דין ויותר פרנסה מאפיינים את הצמרת. הכלכלה, הגלובליזציה, הרגולציה והרצון של לקוחות גדולים להתרכז ב־One Stop Shop מעודדים את הגידול ואת המיזוגים. כל משרד רוצה לספק את כל מגוון השירותים, והשירותים מתבקשים - כשיש האטה בעסקים, נדרש הטיפול בעודף הרגולציה; כשמפטרים, נדרשת התמחות בדיני עבודה; כשמעמידים לדין פלילי רואי חשבון, מנכ"לים ודירקטורים, נדרשים שירותי צווארון לבן. בקיצור: עורכי הדין משגשגים גם כשהעסקים חיים וגם כשהם מתים.

הדירוג מצביע על "ביג פור" בדיוק כמו הרביעייה המובילה בראיית חשבון. האם המשרדים הגדולים יעלימו את הבינוניים והקטנים? הדוגמה מרואי החשבון מראה שיש מקום לכולם. להתמחויות הנישה, בעיקר בתחומי מיסוי, עבודה, קניין רוחני וצווארון לבן (הדירוגים בקרוב) יש פוטנציאל לפרוח, כי תמיד יימצאו לקוחות שיחפשו את הטיפול האישי. להבדיל מרואי החשבון, ניגודי האינטרסים בעולם עורכי הדין ידאגו לפיזור רחב יותר של הקליינטורה והפרנסה.

עו"ד גיורא ארדינסט: "אג"ח בריבית גבוהה משקפת סיכונים שלעתים מתממשים. יש יותר מדי ידיים שמתערבות. לא כל הסדר אג"ח הוא רע"

עורכי הדין, אתמול בכנס דן אנד ברדסטריט. מימין למעלה: יונתן אלטמן, מיה ליקוורניק, אלקס הרטמן, אורי ברגמן, מאיר לינזן, דוד תדמור, אמיר הלוי, דוד מלכוב. שורה אמצעית מימין: גד נשיץ, ערן יניב, צבי פירון, יעקב ישראלי, מורי מטלון, גיורא ארדינסט, משה בלטר, נחמן כהן צדק, אורלי ציוני, חיים כהן (מנכ"ל D&B). שורה תחתונה מימין: יורם ראב"ד, יהודה רווה, אלי זהר, יהודה לוי וירון מהולל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות