יוסי בכר: "אנחנו נמצאים במצב של מחנק אשראי"

"אנחנו נמצאים במצב של מחנק אשראי כי כל הבנקים מתקרבים מאוד למגבלות הון הליבה, שזה הלימות ההון שנדרשת מהם היום". כך אמר היום (ד') יוסי בכר יו"ר בנק דיסקונט לישראל לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, בכנס הרצליה במרכז הבינתחומי בהרצליה. 

"המסר העיקרי שאני רוצה להעביר", אמר בכר, "הוא שהדרישות הרגולטוריות כלפי המערכת הבנקאית דורשות מאיתנו לצבור יותר הון כנגד הקצאת אשראי, וזה לא יאפשר לנו לספק מקורות אשראי חדשים למשק. ההתפתחות הרגולטורית בעולם היא זהה, לכיוון של הגדלת ההון של הבנקים". 

"לכן", הוסיף בכר, "אני מעביר מסר למערכות הפיקוח על הבנקים, ובנק ישראל, ברור שהתהליך של חיזוק ההון של הבנקים חשוב, אולם הרגולציה של חיזוק ההון של הבנקים הגיעה בתקופה לא טובה. בעיתות משבר, חשוב להסתכל גם על התמונה המאקרו כלכלית הכוללת, וליצור תשתית ראויה למתן אשראי לגופים העסקיים במשק כדי להניע אותו, ולא לעצור אותו".

בכר אמר עוד, בהקשר גלובלי, י "אנחנו נמצאים בפיתחה של תקופה מאתגרת. לישראלים יש יכולת די ייחודית להתאים את עצמם למצבים משתנים".

"אני מוסיף גורם נוסף לסיבות שהמשק הישראלי עובר את הטלטלות בצורה חלשה יותר מהכלכלה הגלובלית", אמר בכר. "במקומות מסוימים בעולם יש תגובת יתר, שמביאה למצבים שמממשים את עצמם, ואז גם הפעילות הכלכלית עוצרת. כמנכ"ל האוצר לשעבר, אני זוכר שהסתכלנו על המדינות המפותחות ואמרנו - זה המודל שלנו. למזלנו כעת אנחנו אור לגויים. צומחים יותר מהמערב. ואם נחזור למשק הישראלי, אני חושב שאנחנו בנקודת פתיחה טובה מאוד בכניסה למשבר".

לדברי בכר, "המשק הישראלי מפגין מדיניות פיסקאלית אחראית ברמה היסטורית. יש לכך השלכות חיוביות על הכלכלה. מדיניות מוניטארית מגיבה מהר מאוד למה שקורה בארץ וגם בעולם. ואני סבור שהיא גורם מייצב, ולא רק בגלל שאני מעוניין לשמור על יחסים טובים עם בנק ישראל".

בכר הוסיף ואמר, כי "אני סבור שהיכולת של הבנק המרכזי לעבוד ללא השפעה של המסגרת הפוליטית מאפשרת לו לבצע בצורה מקצועית את הדרוש. חלק מהצמיחה שהיינו עדים לה בשנים האחרונות לוותה ביצירת מקורות אשראי לסקטור העסקי כתולדה של מספר רפורמות בשוק ההון". 

דורון כהן: תהיה האטה בצמיחה

מנכ"ל האוצר, דורון כהן, אמר כי "עידכנו את התחזית שלנו, ואנחנו צופים האטה מסוימת בצמיחה. השאלה היא כיצד נערכים למשבר העולמי ולהשפעה שלו על מדינת ישראל? 

לדבריו, "מדינות שהתחילו את המשבר עם חוב גבוה הגיעו כמעט לפשיטת רגל עם הגדלת החוב. צריך להמשיך לשמור לפיכך על משמעת פיסקאלית וחוב נמוך.  דירוג האשראי של הרבה מאוד מדינות ירד לאחרונה, ודירוג האשראי שלנו , שמשקף אמון בנו, רק עולה". 

כהן הדגיש בדבריו, כי "אנחנו עומדים על המשמעת הפיסקאלית והתקציבית שלהערכתנו אין מקום לפרוץ אותם בימים האלה. מה שחשוב זה איך מתפקדים בלחץ. לא במצבי רגיעה. אולי הסערה החברתית שהיתה בקיץ האחרון תחזור. ואנחנו הגדלנו את התקציבים לכיוון הזה החברתי , ללא פריצה תקציבית. פירות המחאה והתגובה שלנו היא זיכוי מס של 700 שקל בנטו למשפחות עם ילדים קטנים. זה סכום לא מבוטל. מספטמבר נראה גני ילדים חינם מגיל 3. אלו הן שתי הטבות בדיוק לאוכלוסיה לה אנחנו רוצים לסייע ולעודד את האוכלוסייה שהיתה בלב הסערה".

"הגענו לתוצאה לא רצויה"

במהלך הפנאל נשאל בכר האם וועדת בכר במסקנותיה הביאה למצב בו הגופים המנהלים הצליחו לעלות כל כך את דמי הניהול ?

לדבריו, "וועדת בכר המליצה להפריד את פעילות ניהול הנכסים מפעילות ההפצה והמכירה של הנכסים. מערכת הבנקים תייצג את הצרכן מול הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלו. מה שקרה בסוף הוא שנתנו לסוכני הביטוח את האפשרות להגיע באמצעות ניהול הסדרים למקומות עבודה, ולכן קיבלנו מצב שמנהלי ההסדרים נשלטים על ידי חברות הביטוח".

לפי בכר, "הגענו לתוצאה לא רצויה, שבה חלק גדול מההפצה והייעוץ נעשה על ידי מי שמנהל את הנכסים. חייבים להפסיק את זה. המצב היום הוא שמי שנמצא באמצע ומשלם דמי ניהול גבוהים הוא הציבור הרחב. בצד אחד יש את העובדים שמאוגדים כמו תעשייה אווירית וכו' שלהם יש קופות מפעליות. בצד השני יש את המשקיעים המתוחכמים שמקבלים ייעוץ בבנק, ומסוגלים להתווכח על גובה דמי הניהול. הבעיה נשארת במקומות עבודה שבהם לא נותנים למערכת הבנקאית גישה לייעוץ, אלא רק למנהלי ההסדרים. הפתרון הוא לתת למערכת הבנקאית נגישות לתת ייעוץ פנסיוני במקומות העבודה, הם יייצגו כיועץ אובייקטיבי את הצרכן, ודמי הניהול יירדו".