עוזי לנדאו: "צריך לשמור על רזרבות גז ל-25 שנה, ואת השאר לנתב לייצוא"

"רה"מ ואנוכי הקמנו ועדה שתבחן את יכולת הייצוא של הגז. זהו התנאי לעודד יזמים, ולטעמי הכותרת צריכה להיות שמירה על רזרבות של 25 שנה ואת השאר לנתב לייצוא". כך אמר היום (ה') בכנס הרצליה שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו,  במסגרת פאנל ששמו "מה לעשות עם תגליות הגז".

לנדאו אמר עוד, כי "יהיו שני מתקני גז בישראל - מתקן קליטה ממשלתי או ציבורי בעל כניסה פתוחה לכל השחקנים. המתקן השני הוא מתקן ייצוא גז נוזלי".  לדבריו, הגז יגיע גם לתעשייה ותחבורה כדי שישראל תוכל להפיק תועלת רבה יותר מהתגליות. השאלה הגדולה היא האם לשמור את הגז לטובת המשק או לייצא גז, והשיקול העיקרי הוא ביטחון האנרגטי של המשק. יכולות להיות תקלות שונות - טרור או רעידת אדמה - ואז לא נחכה לאוניית גז חודשים ארוכים. לא נוכל להרשות לעצמנו מצב שכזה. הממשלה צריכה לסייע במיסוי מתמרץ וסובסידיות ליזמים כאשר את הייתרה מהתגליות יתגלגלו למערכות חינוך לטובת הציבור", אמר.

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר בפאנל כי "התייקרות תעריף החשמל לא קשורה ליעילות חברת החשמל. פשוט הגז המצרי לא הגיע. גם היום הוא הפסיק לזרום שוב. צריך להבין שאנחנו באמצע מהפכה, וארבע משש יחידות הכוח של תחנת הפחם בחדרה יומרו לעבודה בגז. מדינת ישראל תכננה שב-2012 קרוב ל40% מהייצור יבוסס על גז טבעי וב2015 יגיע היקף הייצור לכ-80%, זאת אם נקח בחשבון את היצרנים הפרטיים שנכנסו למשק".

לדבריו, "אם לא יקרה משהו דרמטי אנחנו נישען עם כלל הייצור על צינור הולכה בודד כאשר השני יגיע רק ב-2017. כולם צריכים להתגייס ולהבטיח יתירות למערכת עם אחסון גז בתחנות, כמו פחם או סולר. אבל מה קרה לנו? במקום שהגז יגיע בעוד כמה חודשים לאזור חדרה הוא יגיע רק ב-2013". 

"לא יכול להיות שהמדינה מתנהלת רק על פי שיקולי איכות סביבה"

יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) עמוס ירון טען כי אם המדינה היתה לוקחת את המושכות כשהגז בתמר התגלה אז הוא כבר היה כאן. "אני מאוד מכבד את אנשי איכות הסביבה. אני מטייל בטבע ואין לי נגדם כלום. אבל לא יכול להיות שהמדינה מתנהלת רק על פי שיקולי איכות סביבה. מישהו בדק את האלטרנטיבה של 10 או 15 מיליארד שקל עלות דלקים (סולר) לעומת כניסת גז לאזור חוף דור? יש צרכים ומישהו צריך לקבל החלטה. אני אומר את זה כדי שנפיק לקחים, ואם צריך להקים את תחנת הקליטה מזרחית לחוף דור לטובת כלל המשק אז עכשיו צריך להקים אותה", אמר. ירון הזכיר את תוכניות המדינה להקים מתקן ייצוא גז נוזלי באילת, ואמר שהאפשרות להקים את מתקן הייצוא בחופי הים התיכון נראית קלושה.

מומחה משק הגז, ניק באטלר, ששימש לפני כמה שנים כיועץ רה"מ בריטניה לנושא, אמר כי בניית מתקני ייצוא גז עולים בין 6 ל-8 מיליארד דולר והם אינם נבנים אלא אם כן יש לך חוזה סגור עם קניין. "עד 2020 מתקנים אלו לטעמי לא יקומו בישראל", העריך.

מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, חזר לעניין נקודת הקליטה הצפונית של הגז. "המשרד היחיד שהבין את הסוגיה הזאת היה משרד האנרגיה והמים. הוא אמר שזה עשוי לעלות למשק הישראלי מיליארדי שקלים, אבל במציאות היום מי שחושב שדעת היזמים נכונה נצבע כחובב הטייקונים ועוכר עם ישראל. נכון להיום המועד שבו מתכננת המועצה הארצית להחליט איפה להכניס עוד נקודה לישראל היא סוף 2013. זה שנתיים מהיום שלאחריו יחל הליך תכנוני שיקח שנים. אלו העובדות". אמר.

בהתייחסו לשאלת הייצור אמר אבו שהשוק המיידי למכירת גז הוא ישראל. "מפעלי תעשיה יכולים ליהנות מגז טבעי, יוזילו להם עלויות וכך הם יוכלו להתחרות בעולם.יש כאן זהות אינטרסים בין היזמים לתעשייה ולשוק המקומי", סיכם.

יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי יוסי הולנדר הפתיע את הנוכחים כשערך השואה בין המציאות לעולם דימיוני שבו הדלקים במשק מוחלפים בגז טבעי. "החלפת הבנזין והסולר בתחבורה היה חוסך 2.65 מיליארד שקל בשנה. החיסכון בעתיד עשוי להגיע ל-8.4 מיליארד שקל בשנה, וזו כלכלה ומדינה אחרת לגמרי". לדבריו, הדבר ייעשה באמצעות המרת תחבורה ציבורית כבדה לשימוש בגז טבעי, שימוש בגז נוזלי והמרת המכוניות לשימוש במתנול, שמופק בגז. "התוצאה: המדינה תרוויח מיליארדי דולרים בשנה, התוצר יעלה ותירשם עלייה ברמת החיים ובהכנסה הפתוחה, והכל תלוי ברגולציה נכונה", אמר.