המדען הראשי: ההשקעה הממשלתית במו"פ הולכת ופוחתת

בעוד מרבית משתפי הפאנל שעסק במו"פ טכנולוגי הערב בכנס הרצליה הציגו מקסם של עסקים כרגיל, היה זה דווקא המדען הראשי אבי חסון שהתריע מפני התדרדרות ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח בישראל. "אסור לנו להישאר מאחור", אמר. "אחוז ההשקעה במו"פ ביחס לנפש נמצא בירידה מתמדת הן בגלל העלייה בתמ"ג, אבל גם בגלל הירידה נטו בהשקעה הממשלתית בחברות העוסקות במו"פ".

שלמה הרשקוביץ מהמועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע הציג נתונים המורים על עלייה בהשקעה במו"פ לנפש: בשנת 2010 הושקעו 4.4% מהתמ"ג במחקר ופיתוח אזרחי, עלייה ביחס ל-3.9% מהתמ"ג שהושקעו בשנת 2009. המדען הראשי, עם זאת, ציין כי פחות מ-5% מההשקעה הממשלתית במו"פ מושקע בסקטור העסקי, מה שמעמיד את ישראל במקום נמוך יחסית למדינות המערב. "ללא השקעה רציפה וודאית לא ניתן להמשיך ולהוביל את המקום שלנו בהוצאה למו"פ לנפש ביחס לעולם", אמר.

"משבר כלכלי עולמי, כמו זה שאנו עומדים בפניו, הוא בהכרח רע עבור חברות מו"פ. כי משבר כלכלי מביא איתו לירידה בהשקעות והתמקדות של המשקיעים הפרטיים בטווח הקצר ובטכנולוגיה בעלת סיכון נמוך. הפגיעה בחדשנות, לפיכך, היא גדולה. עם זאת, יש מי שלא מסתכן בראייה לטווח הקצר ומשמר את תקציבי המו"פ שלו. בתוכנית המו"פ האירופית אין קיצוץ למרות המשבר, אלא דווקא עלייה של 46% בשנה הבאה בתקציבים". יש לציין כי משרד התמ"ת, בו פועל חסון, קיבל בסוף החודש שעבר תקציב נוסף בן מיליארד שקל, כפי שנחשף ב"כלכליסט".

שלמה הרשקוביץ חשף מספרים נוספים הנוגעים לזירה האקדמית בישראל: חלה ירידה משמעותית במספר הפרסומים האקדמיים לנפש; ישראל שמרה על המקום הראשון בעולם במדד זה בשנות השבעים והשמונים, והתדרדרה למקום ה-13 בשנת 2010, על פי מוסד נאמן שליד הטכניון. במקביל, חלה עלייה מאז שנות השמונים במחקרים משותפים של חוקרים ישראלים עם חוקרים בינ"ל, מ-28% בסוף שנות השמונים ועד 40% בשנת 2010. חלקה של ההשקעה הממשלתית במחקר אקדמי כחלק מכלל ההשקעות במו"פ ירדה מ-70% בשנות השישים והשבעים ל-13% כיום, בדומה לארה"ב.

הרשקוביץ הסביר את האטרקטיביות של המו"פ הישראלי עבור חברות זרות, כגון מיקרוסופט, גוגל ואפל. במונחי פדיון, ישראל היא המדינה הראשונה בעולם עבור החברות הזרות הפעילות בה, עם 12.5% - פי חמישה מהמדינה הבאה אחריה, יפן. אם בשנת 2005 מרכזי המו"פ הזרים בישראל תפסו נתח של 32% מהמו"פ העסקי, הרי שבשנת 2009 תפסו מרכזי הפיתוח הזרים 46%. "מדוע הם באים לכאן?" שאל הרשקוביץ. "כנראה שהתשובה גלומה בהפרש השכר של 62% בין עובדי מרכזי המו"פ הזרים בישראל, לבין שאר ענפי הטכנולוגיה העילית בארץ".

על פי הנתונים שהציג הרשקוביץ, ישראל היא רביעית בעולם באחוז החברות הזרות הפעילות בה, אחרי אירלנד, הונגריה ובלגיה. אחרי ישראל ניתן למצוא את צ'כיה, אוסטרליה ובריטניה.

בדיון השתתפו גם פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים שהציגה מחקרים אקדמיים שהפכו למוצרים שימושיים, חיים שני, לשעבר מנכ"ל האוצר שהציג את תוכנית יתרון יחסי לקידום מגזר ההייטק אותה הגה לפני כשנתיים, אופיר שוהם, ראש מנהל המחקר במפא"ת, ויוסי בן דב , מנכ"ל חברת ההייטק עת הדעת.