אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החזקות המשקיעים הזרים במק"מ צנחו לשפל של 12.2% צילום: shutterstock

החזקות המשקיעים הזרים במק"מ צנחו לשפל של 12.2%

בנק ישראל: בדצמבר המשקיעים הזרים מכרו מק"מ בהיקף 820 מיליון דולר. הסיבה: המלחמה שמנהל בנק ישראל נגד הספקולנטים במטבע חוץ

05.02.2012, 10:09 | אמנון אטד

החזקות המשקיעים הזרים באגרות מלווה קצר המועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל ממשיכות לקטון במהירות. מנתוני בנק ישראל מתברר כי בסוף חודש דצמבר צנח חלקם של המשקיעים הזרים במק"מ לשפל של 21 חודשים והסתכם ב-12.2% בלבד, לעומת רמת שיא של 35.7% שאליה הן הגיעו בסוף חודש פברואר 2011.

מנתונים שמפרסם הבוקר (א') בנק ישראל מתברר כי בחודש דצמבר המשיכו המשקיעים הזרים למכור מק"מ ומימשו כ- 820 מיליון דולר נוספים. בתקופה מאי-דצמבר הסתכמו כבר המימושים של המשקיעים הזרים במק"מ בסכום מצטבר של כ- 8.7 מיליארדי דולרים. רק פחות ממחצית מסכם זה, כ- 4.2 מיליארד דולר, הם השקיעו ברכישה של אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות לתקופות של בין שנה לשנתיים.

היציאה ההדרגתית של המשקיעים הזרים משוק המק"מ נובעת ככל הנראה ממלחמת החורמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ כבר לפני שנה. אותם ספקולנטים הצליחו לנצל את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לארץ מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו הייתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו במהלך שנת 2010.

בתחילת השנה שעברה הודיע בנק ישראל במפתיע על שני צעדים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ. הצעד הראשון היה הוראה לבנקים ולמתווכים הפיננסיים לדווח לבנק ישראל על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. ההערכה היתה אז שחובת הדיווח, שנכנסה בסופו של דבר לתוקף בתחילת יולי, נועדה לאפשר לבנק ישראל להכין את התשתית למאבק בספקולנטים במטבע חוץ, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת.

הצעד השני, שעליו הודיע בנק ישראל, היה הוראה שנכנסה מיד לתוקף, וחייבה את הבנקים שביצעו עסקות החלף (SWAP) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. בדרך זו התייקרה העסקה עבור הבנק, והוא מצידו גלגל את העלות הנוספת אל כיסו של המשקיע הזר. בחודש אפריל הצטרף למאבק בספקולנטים הזרים גם משרד האוצר. שר האוצר, יובל שטייניץ חתם אז על צווים לביטול הפטור הקיים ממס בשיעור של 15%, למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאג"ח ממשלתיות לטווח קצר.

נטישת המשקיעים הזרים את המק"מ תרמה לירידה שנרשמה בשנה החולפת בשער השקל מול הדולר והיורו. חלק מהכספים שקיבלו אותם משקיעים ממכירת המק"מ הם השקיעו כאמור ברכישת אג"ח ממשלתיות לתקופות של בין שנה לשנתיים, שעליהן לא חלה חובת הדיווח. אולם בחלק הנוסף של הכספים הם פשוט רכשו מטבע חוץ והעבירו בהדרגה את השקעותיהם הספקולטיביות לארצות אחרות. במהלך שנת 2011 נחלש שערו של השקל מול שער סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") בשיעור מצטבר של 4.8%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות