נדחו העתירות נגד אכיפה מנהלית של רשות ני"ע

בג"ץ דחה היום את שלושת העתירות שהוגשו נגד חוקיות הוראות מסויימות בחוק האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו כי ישנן אמנם טענות רציניות בנוגע להגיון הכלכלי והמשפטי של החוק, אך יש לדחות את העתירות כיון שטרם הוחל היישום המלא של החוק וייתכן שחלקו לא יופעל הלכה למעשה.

החוק החדש יוצר מנגנון של אכיפה מנהלית כלפי גורמים הפועלים בשוק ההון והוא בא להחליף את האפיק הפלילי בחלק מהמקרים. במסגרת החוק נקבעו מספר אמצעי אכיפה עיקריים, ביניהם עיצומים כספיים עד לסכום מירבי של חמישה מיליון שקל, התליית רשיונם של בעלי תפקידים מורשים (כגון יועצי השקעות) והטלת איסור על כהונה במשרה בכירה בגורם המפוקח על-ידי הרשות. על החלטות הרשות יש ביקורת שיפוטית של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

העתירות שהוגשו על ידי איגוד הנאמנים בשוק ההון, איגוד תעודות הסל, איגוד חברי הבורסה ואיגוד מנהלי קרנות התמקדו בדבר אחד עיקרי: ההוראה שאוסרת על שיפוי וביטוח. "אין לבטל את נימוקי העותרים במחי יד", כתב השופט ריבלין בהחלטה, "הבחירה לאסור כל ביטוח או שיפוי הבאים להגן על עובדי התאגיד ומנהליו כנגד הסנקציה המנהלית – אינה מובנת מאליה. רבים מטילים ספק בהגיונה". למרות הביקורת המוסווית נגד ההוראות, השופט קבע כי אי אפשר בינתיים להניח שהרשות לני"ע תפעיל את שיקול הדעת שלה באופן בלתי סביר.

"העתירה אינה בשלה ואינה נסמכת על מקרים שהתרחשו ואשר היה בהם כדי להמחיש את הנטען בה", כתב השופט.

השופטים עמית פוגלמן וניל הנדל הצטרפו לעמדתו של ריבלין.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מסר בעקבות דחיית העתירות כי יפנה ליו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר ויבקש ממנו, גם לאחר דחיית העתירות, לבחון את סבירות מבנה האכיפה המנהלית בלי מנגנון שיפוי וביטוח, כמקובל בעולם המערבי. לדברי פלטו, "לתפיסת האיגוד, מנגנון האכיפה המינהלית הוא בעצם הודאה בכישלון של מערכת המשפט הישראלית והעברת האחריות לגורמים מינהליים שמשמשים במקביל כחוקר, שופט ותליין. איסור על שיפוי וביטוח גם במקרים שנעשו בתום לב אינו סביר, ויש לבטלו".