אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": החוב המזערי לניתוק מאספקת המים יוכפל ל־1,000 שקל צילום: צביקה טישלר

בלעדי ל"כלכליסט": החוב המזערי לניתוק מאספקת המים יוכפל ל־1,000 שקל

טיוטת הנהלים החדשים להסדרת הניתוקים מאספקת המים מנסה להקל על אוכלוסיות המתקשות לעמוד בחשבונות המים. אולם לדברי ארגונים חברתיים, ההצעה מאפשרת ניתוק בלתי מוגבל ויוצרת מדיניות לא עקבית

09.02.2012, 07:04 | ליאור בן דוד

העלייה החדה במחירי המים בשנתיים האחרונות גרמה לכך שתושבים רבים אינם מסוגלים לשלם את חשבונות המים הגבוהים. המצוקה קשה במיוחד בקרב המתקיימים מהכנסה נמוכה, קשישים ואנשים בעלי מוגבלויות. בעבר, לפני הקמת תאגידי המים, כשמשק המים נוהל על ידי הרשויות המקומיות, פעלו הרשויות לפי הנחיות של משרד הפנים, שקבעו שאין לנתק את אספקת המים אלא במקרים קיצוניים, וכן שיש לפעול בתיאום עם רשויות הרווחה ולאפשר הסדר תשלומים להסדרת החוב.

מאז שהוקמו תאגידי המים, הפועלים כגוף עסקי, לא הוסדרו נהלים חדשים לגבי צרכנים הנקלעים לחובות, ורבים מהתאגידים נוקטים מדיניות קשוחה ומנתקים את אספקת המים לצרכנים שאינם עומדים בתשלום. בנובמבר 2011 פרסמה רשות המים לשימוע את כללי תאגידי המים והביוב להפסקה או צמצום מתן שירותי מים. בשימוע התקבלו התייחסויות מתאגידי המים, ארגוני צרכנות וזכויות אזרח ומחלקות רווחה ברשויות המקומיות, ולאחר שנערכו דיונים נוספים בעניין על ידי הצוות המקצועי ברשות המים, גובשו מחדש העקרונות.

הטיוטה החדשה, שהגיעה ל"כלכליסט", מסדירה חלק מהבעיות הקיימות. בין השאר נקבע בה כי "סכום החוב המזערי שבגינו ניתן לבצע פעולת ניתוק יעלה מ־500 שקלים ל־1,000 שקלים". כמו כן, לפי הנוהל החדש אפשר לנתק צרכנים מאספקת מים לתקופה בלתי מוגבלת.

"חברה לא תבצע פעולת ניתוק לנכס של צרכן ביתי אם שוכנע מנהל החברה כי בנסיבות העניין מוצדק לא לנתק את המים, בהתחשב, בין השאר, במצבו הכלכלי של הצרכן; מידת הנגישות למים של הצרכן והדיירים האחרים בנכס, בהינתן מצבם הבריאותי; וכמות המים התקופתית שצורך הצרכן".

עם זאת, גם בנהלים החדשים יש בעייתיות רבה. עו"ד טלי ניר, מהאגודה לזכויות האזרח, אמרה ל"כלכליסט": "הממשלה הפכה את המים למוצר צריכה אקסקלוסיבי. אנו בדעה שצריך לאסור ניתוק מוחלט של צרכנים מאספקת מים, ולגבי צרכנים שאינם מעוטי יכולת אלא סרבני תשלום, הצענו כי ניתן יהיה לצמצם את אספקת המים למשך כמה שעות ביום, באופן גובר, עד למינימום של אספקת 4 מ"ק מים לאדם בחודש". בעיה נוספת שמציפה ניר היא שלא מוטלת שום אחריות על התאגיד לזהות את הצרכנים מעוטי היכולת - אלה צריכים לפנות לתאגיד ולא ברור מתי ואיך הם אמורים לעשות זאת. "כל תאגיד מים יכול ליצור מדיניות משלו, והדבר משתנה מעיר לעיר. צריך להחזיר את האחריות לרשות המקומית" טוענת ניר.

משה אשכנזי, יו"ר פורום תאגידי המים, אמר ל"כלכליסט": "לא מדובר בהחלטה של התאגידים. אנו לא צד בעניין. אנו בסך הכל הגוף המבצע". מרשות המים נמסר בתגובה: "כיום יש הנחיה מפורשת של מנהל הרשות שאוסרת הפעלת פעולות גבייה מבעלי נכויות, ובכלל זה ניתוקי מים".

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
שילשו את מחיר המים, אבל הרימו את ההגבלה. מזלזלים באינטיליגנציה שלנו.
זר מוחלט ברחוב בציע לי לפוצץ צינורות ראשיים, ולרשום שזה יימשך עד שהמחירים יירדו. הרי עובדה צבעונית בשטח, המחיר לא השפיע אפילו טיפה (אהבתם את משחק המילים?) על מצבה של הכנרת, אלא רק על מצבם של הטייקונים בישראל. אולי נתחיל למכור גם אוויר ? אני אומר תתחילו לזרוע פאניקה מעכשיו, שימו פרסומת "ישראל נחנקת" ותעמידו פילטרים באיזור הצפון. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.
קובי  |  09.02.12
7.
מה בדבר האיום לגבות 40 קוב למי שלא יתקין שעון דירתי ?
קיבלתי מכתב אזהרה מתאגיד מי אביבים להתקין שעון דירתי, למרות שיש שעון לבנין כמובן, ואם לא אעשה כן - יחייבו אותי מינואר 2012 בעוד 40 קוב כקנס, מעבר לצריכה. אני דייר מוגן, אינני בעל הבנין, בעל הבנין מסרב לאפשר לי להתקין שעון כזה. מה אני אשם? מה זו החוליגניות הזו ? 40 קוב ?!!! זו התנהלות של משפחת פשע ! אני מכיר הרבה אנשים באזור, גם קשישים שלא מבינים בכלל מה רוצים מהם, למה שהתאגיד לא יבצע את העבודה ומטיל אותה על אנשים חסרי ישע? מלבד זאת מדובר בהוצאה של אלפי שקלים שאין להם? אודה אם מישהו יסביר לי מה הענין. אני מניח שישנם גופים שכבר פנו לבגץ בקשר לתקנה הדראקונית הזו.
אבי , תל אביב  |  09.02.12
לכל התגובות