אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שתי פנים לאמריקה צילום: עמית שעל

שתי פנים לאמריקה

ווייז מצליחה, קלוברליף נסגרה, ושתי חברות ההייטק מוכיחות שכדי להצליח בארה"ב - צריך לפעול משם ולפצח את התרבות המקומית

11.02.2012, 18:15 | מאיר אורבך

בשבוע האחרון תוכניות הבוקר בתחנות הטלוויזיה האמריקאיות, ובמיוחד אלו המשדרות מקליפורניה, היו מלאות בדיווחים על ההנפקה הקרובה של פייסבוק, שמשרדיה שוכנים בלב עמק הסיליקון.

בסיום כל מהדורה דיווחו החזאים על פקקי התנועה באזור העמק, והכלי המרכזי שבו השתמשו היה Waze - תוכנת הניווט הישראלית, שלוגו שלה ליווה את הקריינות לכל אורכה. השדרים הראו על המפה האינטראקטיבית שפיתחה החברה את פקקי התנועה, וכן קראו על דיווחי תנועה שנמסרו על ידי המשתמשים, והאיצו בצופים להוריד את התוכנה באמצעות דף הסבר מפורט.

זה לא מובן מאליו שחברה ישראלית מגיעה אל לב השידורים של האומה האמריקאית - תוכניות שבהן אנשים רבים  צופים בזמן שהם מתכוננים לצאת לעבודה או מכינים ארוחת בוקר לילד. מרבית החברות הישראליות הן חברות מוטות טכנולוגיה שהפיתוחים שלהן מהווים לרוב בסיס למוצרים נפלאים, כמו הטכנולוגיה של אנוביט שנמכרה לאפל ומהווה את אחת מאבני הבניין של האייפון.

יכולתה של החברה הזרה להגיע לעמדה שבה היא הופכת לגיטימית ומוכרת לציבור האמריקאי מפריכה את המיתוס שלפיו חברה ישראלית אינה מסוגלת לפתח מוצרי צריכה — טענה שרווחת כבר שנים רבות, והפכה לתירוץ שגור המסביר את חוסר יכולתן של חברות עתירות טכנולוגיה לקבוע אסטרטגיה שיווקית צרכנית.

הבסיס העיקרי לטענה הזו הוא שישראל רחוקה מהשוק האמריקאי, ולכן יכולתה להבין את הצרכים של המשתמש בארה"ב נמוכה. ווייז הבינה מהר מאוד שכדי להצליח באמריקה אתה חייב להיות אמריקה, וכדי להיות אמריקה אתה חייב לעבוד משם ולהתאים את המוצר לצרכן המקומי. לכן תוכנת הניווט שלה מותאמת לחוויה של היאנקי הממוצע שדורש נגישות ונוחות למשתמש, ורוצה לראות על המסך הגדול היכן בדיוק נמצא פקק התנועה שאליו הוא לא רוצה להיכנס.

אם אתה לא שם, אתה לא קיים
  , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן   , איור: יונתן וקסמן

 

את הצד השני של החוויה האמריקאית מייצגת קלוברליף הישראלית שנסגרה השבוע על ידי בעליה, חברת דוט היל. החברה האמריקאית פרסמה השבוע הודעה על שינוי אסטרטגי בפעילותה, שבה נכללה גם פסקה לא ארוכה ולפיה היא בעצם קוברת את המרכז הישראלי שלה. כך, בצורה יבשה וחסרת רגישות, נפרדה החברה מקלוברליף - השלוחה שקנתה רק לפני שנתיים תמורת 12 מיליון דולר - ובאותה דרך הודיעה גם על פיטורי 30 עובדי החברה.

החוויה הטראומטית הזו מדגישה את הצד השני של עבודה מול אמריקה - אם אתה לא שם, אתה פשוט לא קיים. ובבקשה בלי יותר מדי רגשנות, כי הכל עסקים. חברות ישראליות יכולות ללמוד משהו מסיפוריהן של שתי החברות.

הלקח הראשון הוא לא לחשוש, ולנסות לכבוש את השוק האמריקאי. אך חשוב יותר, כדי להצליח בארצות הברית חייבים להיות שם, לחיות את התרבות ולהבין מה האומה הזו אוהבת. חברה ישראלית אינה יכולה להצליח שם אם אינה חיה את ההוויה האמריקאית עד תומה, ולא מבינה את חוקי המשחק מקרוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות