בהסתדרות סימנו את המאבק הבא: מורים ועובדים סוציאליים

בהסתדרות הביעו סיפוק מההסכמות שהושגו עד כה עם המעסיקים הפרטיים ועם המדינה, במו"מ על מעמד עובדי הקבלן. עם זאת, מכיוון שרק חלק קטן של עובדי הקבלן ייקלט להעסקה ישירה במגזר הציבורי, בכירים בארגון אומרים כי המאבק הבא יהיה על העסקה ישירה של כ־30 אלף המורים והעובדים הסוציאליים המועסקים מטעם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות על ידי עמותות וחברות קבלניות.

במגזר הפרטי

המקצוע והוותק יכריע

לגבי המגזר הפרטי סיכמה ההסתדרות עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על הסכם בעל 3 עקרונות, שחלים על כמעט כל עובד קבלן, אך באופן שונה לפי המקצועות והוותק. עובדי ניקיון בעלי ותק של 9 חודשים ומעלה, ש־90% ומעלה ממשרתם הם במקום עבודה אחד, ייקלטו כעובדים מן המניין.

עובדי קבלן שיוגדרו ככאלו העובדים במקצועות הליבה של העסק ייקלטו גם הם להעסקה ישירה. תנאי השכר וההטבות הסוציאליות האחרות של שאר עובדי הקבלן יושוו לאלו של עובד מן המניין שמקצועו דומה — עובדי 'כתף אל כתף'. מקרים של חילוקי דעות בין העובדים והמעסיק ייפתרו באמצעות ועדה מיוחדת שתקום.

ההסכם ייכנס לתוקף לאחר ששר התמ"ת שלום שמחון יחתום על צו הרחבה שירחיב אותו לכל מעסיק פרטי, גם אם אינו חבר בארגונים הכלכליים או אם הוא מתנגד להסכם. לכן, צפויה בשבועות הקרובים עלייה לרגל של אנשי איגוד לשכות המסחר ואנשי תעשיית ההייטק אל משרד התמ"ת, בניסיון לשכנע את הממונה על יחסי העבודה, שלמה יצחקי, שלא להמליץ לשר שמחון להרחיב את ההסכם.

במגזר הציבורי

איך יוגדר עובד "כתף אל כתף"?

במגזר הציבורי התמונה, נכון לשעות הערב אמש, היתה סבוכה יותר. האוצר וההסתדרות כן הצליחו להסכים על שני עקרונות. הראשון הוא מעבר להעסקה ישירה של אותם עובדי קבלן שיוגדרו כ"עובדי כתף אל כתף", כלומר עובדים לצד עובדים מן המניין באותו מקום עבודה ועושים עבודה דומה. המחלוקת היא על אופן ההגדרה וסמכות ההגדרה של אותם עובדים העונים על ההגדרה. באוצר מעוניינים בהגדרה צרה, בעוד בהסתדרות מעוניינים בהגדרה רחבה ככל הניתן. מכאן גם שמספרם של העובדים שייקלטו ינוע בין כמה מאות לכמה אלפים, תלוי בהגדרה.

בנוסף, סוכם עקרונית, אך לא סופית, גם על קליטתם של עובדי ניקיון במוסדות מסוימים של משרד הרווחה וכמה עובדים בתאגידי הבריאות ששייכים לבתי החולים הממשלתיים והוספת כ־100 תקני פקחים האחראים על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת.

אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר הוא זה הקובע את הצמדת שכר עובדי השמירה והניקיון במגזר הציבורי לתוספות השכר שיינתנו בהסכמים עתידיים לכלל עובדי המגזר, ומתן אותם הטבות סוציאליות כמו הפרשות לפנסיה ושי לחג הניתנות לעובדים מן המניין. כלומר, שלמעשה עובדי המגזר הציבורי מוותרים על חלק מתוספת השכר שלהם לטובת המנקים והשומרים.

זאת, משום שמסגרת התקציב שעליה יוסכם למתן תוספת שכר תתחלק מעתה לא רק בין עובדי המגזר הציבורי, אלא גם בין 80 אלף עובדי השמירה והנקיון המועסקים במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות ועוד. על פי הערכות ראשוניות, העלות השנתית של שני העקרונות הללו היא כ־800 מיליון שקל.

שאלה אחת שנותרה פתוחה היא מה מתכוונת ההסתדרות לעשות עם כ־6,000 העובדים בחוזים אישיים בשירות המדינה. אלו מהווים כ־10% מכלל העובדים. בתחילת המאבק דרשה ההסתדרות כי עובדים אלו יוכנסו לתוך ההסכם הקיבוצי, אולם עתה דרישה זו ירדה מעל הפרק. חלק גדול מהעובדים הללו לא חיכו להסתדרות וכפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" בספטמבר 2011 כבר התאגדו בחודשים האחרונים במטרה לנהל משא־ומתן קולקטיבי על תנאי עבודתם.

עובדי המחשוב

החברות הגדולות מאיימות

מנהלי חברות ההייטק וה־IT כבר מודאגים מהסעיף שעשוי לכפות את השוואת מעמדם של עובדי "כתף אל כתף". לפי ההסכם המתגבש עובדי מחשוב במגזר הציבורי אמנם יוחרגו מההסכם, החרגה זמנית, ולאחר מכן יתקיים משא ומתן גם על מעמדם, אך אפשרות השוואת התנאים והמעמד מעוררת ביקורת רבה.

בשיחה שלא לציטוט, אומרים מנהלים בכירים בענף ה־IT כי ההסכם במקרים רבים מנוגד להיגיון, היות שעובדי הקבלן בתחום המחשוב מועסקים במכרזים ממשלתיים בשכר גבוה משמעותית מזה של עובד המדינה. "עובד מדינה מרוויח בממוצע כ־7,000 שקל לחודש, ואילו המתכנת עובד הקבלן שעובד בשולחן לידו מרוויח בממוצע שכר של 14 אלף שקל יחד עם רכב ליסינג", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל של אחת מחברות המחשוב הגדולות בישראל. "איני רואה כל היגיון בהתאמת השכר או גיוס עובדי הקבלן לתוך החברות או המדינה ששוכרת את העובדים. אני מאמין שגם במקרה הזה יוחרגו עובדי המחשוב מההסכם".

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מספר ל"כלכליסט" כי הצליח להוציא מן ההסכם המתגבש את חברות ההייטק הרב־לאומיות, כגון אינטל, מוטורולה וסימנס. "אם יהיה צו הרחבה שכזה אנחנו נפרוש מהאיגודים שבהם אנו חברים כעת. הסכם שכזה עשוי לגרום לסגירה של עשרות חברות, ויגרור פיטורים של עשרות אלפי עובדים", אמר ינאי, שכיהן בעבר כמנכ"ל מוטורולה בישראל.

ינאי מתנגד להתייחסות זהה לעובדי הקבלן בחברות ההייטק ולעובדים בחברות שעוסקות בנושאים כמו אבטחה או ניקיון. "עובדי ההייטק הם לא עובדי קבלן, אלא נותני שירות במודל של מיקור חוץ. אלה חברות שמתמחות במה שהן עושות - בין אם אלה פרויקטי תוכנה או מחשוב, ולא נכון לפתוח בכל חברה מחלקה שתתמחה בפרויקטים שכאלה".