תעשייה ושמה ניימאר: מי הכדורגלן הכי עשיר מחוץ לאירופה?

לפני כחודש, במלון יוקרתי במונטווידאו, קיבל ניימאר את תואר שחקן השנה ביבשת אמריקה של העיתון האורוגוואיי "אל פאיס". כיוון שהתואר הנחשב, שמקביל ל"כדור הזהב" האירופי, נקרא "el Rey de Futbol" (מלך הכדורגל), משחק המילים היה אך מתבקש, והברזילאי הוצג בפני הקהל בתור "Reymar" - המלך ניימאר. מלכים אולי יש הרבה, אבל עבור הברזילאים מדובר בכינוי מחייב, כזה שמעלה מיד השוואות לשחקן ברזילאי אחר שכונה "המלך", הלוא הוא פלה.

העובדה שניימאר מככב בקבוצת סנטוס, שבה עשה פלה את מרבית הקריירה שלו, רק מחזקת את ההשוואות.

בגיל 20 (חגג ב־5 בפברואר) ניימאר, או בשמו המלא ניימאר דה סילבה סאנטוס ג'וניור, הוא כבר מזמן לא עוד כוכב כדורגל, הוא תעשייה שלמה, המודל הספורטיבי של שנות האלפיים.

ב־2003, כשהיה בן 11, הגיע ניימאר לסאו פאולו והצטרף לקבוצת הילדים של מועדון סנטוס. בגיל 15 הוא כבר קיבל שם את משכורתו הראשונה - 5,000 יורו בחודש. עוד שנתיים עברו ובגיל 17 רשם ניימאר את הופעת הבכורה במדים השחורים־לבנים של סנטוס, ולא יותר משבוע לקח לו כדי להבקיע עבור הקבוצה את שערו הראשון מבין 14 השערים שכבש באותה שנה. שערים אלה, יחד עם כמה דריבלים מסחררים, הפכו את הווירטואוז הצנום לדבר הגדול הבא של הכדורגל הברזילאי. ווסטהאם הקטנה עוד ניסתה בשלב הזה לגנוב אותו מתחת לאף של המועדונים הגדולים והציעה תמורתו 12 מיליון ליש"ט, אבל בסנטוס ידעו בדיוק איזה יהלום יש להם בידיים וסירבו למכור.

בשנתיים הבאות הפך ניימאר לכוכב הבלתי מעורער של ברזיל, עם עשרות שערים במדי סנטוס ועוד שמונה במדי הנבחרת, כשבדרך הוא קוטף כל תואר אישי אפשרי ומוביל את סנטוס לאליפות ולזכייה בגביע הליברטודרס - לראשונה מאז ששיחק בהתקפה שלה המלך המקורי. גם המשכורת שלו צמחה בהתאם והגיעה ל־2 מיליון יורו בשנה.

הכנסות בשמים

עם ההצלחות הגיע הבאזז, שתודלק מן הסתם על ידי סנטוס ועל ידי אנשיו של ניימאר עצמו, במטרה לנפח את שוויו. וכך כל הגדולות של אירופה, ובראשן ריאל מדריד וברצלונה, החלו להילחם על הזכות לשים את הידיים על האוצר מברזיל, ולחולצתו הוצמד תג מחיר שהלך ועלה מ־30 ועד 60 מיליון יורו.

אלא שניימאר, וכאן ההפתעה הגדולה, לא עובר בינתיים לשום מקום. החולשה הכלכלית של אירופה, לצד ההתחזקות הכלכלית של ברזיל, מאפשרות לליגה המקומית לשמור בבית את גדולי הכדורגלנים יותר מאי פעם. אלה, מתברר, מעדיפים לשחק בקרבת חופי הקופקבאנה ולא בקור של לונדון או של מילאנו, בטח כשבארץ הסמבה מציעים להם פתאום שפע של מזומנים.

כך, לאחר שנתיים של ספקולציות, ניימאר חידש בנובמבר את חוזהו בסנטוס עד סוף 2014, כלומר אחרי המונדיאל בברזיל. לפי הדיווחים הוא צפוי להשתכר עכשיו כ־8.5 מיליון יורו בשנה, ויחד עם הכנסות מפרסום עומדת הכנסתו השנתית על כ־18 מיליון יורו בשנה. "אני מאושר להישאר בסנטוס", הודיע במסיבת העיתונאים, "זה מועדון גדול, ואחרי הכל השחקן הטוב בעולם שיחק כאן".

כאן, אגב, לא נגמרה הסאגה, ולאחרונה פורסם שברצלונה שילמה לסנטוס 10 מיליון יורו תמורת הזכות להיות היחידה שתוכל לרכוש אותו לפני 2014. לפי הדיווחים, ניימאר כבר סיכם למעשה את תנאיו העתידיים בברצלונה, שתשלם עליו בסופו של דבר כ־60 מיליון יורו. נחכה ונראה.

תאגיד של איש אחד

ניימאר הוא כמובן לא הברזילאי (או הדרום אמריקאי) הראשון שמשגע את אירופה. אלא שניימאר, יותר מכל אחד אחר לפניו, הוא תאגיד מסחרי משוכלל המנוהל על ידי צוות שדואג למיתוג, פרסום, שיווק ומה לא.

לשם כך עוצבה עבורו דמות שלמה ואפקטיבית מאוד מבחינה פרסומית: מצד אחד הוא מוצג כשובב לא קטן עם חיבה למסיבות ולשופינג, ופיוז קצת קצר במגרש. תספורת המוהיקן הייחודית משלימה את התמונה. במקביל הוא משווק גם כילד טוב וחייכן, ומספרים שלמרות המיליונים הוא מקבל מאביו הקצבה חודשית של כמה אלפי דולרים "בסך הכל", כדי שלא יסתנוור ויתרכז במשחק.

עבודת המיתוג נשאה תוצאות וניימאר חתום על חוזים עם נייקי (מיליון דולר בשנה עד 2022), בנק סאנטאנדר, ענקית המשקאות Ambev, רד בול, פנסוניק, נקסטל, חברת מוצרי הטיפוח Tenys Pe Barue וחברת ההלבשה הברזילאית Lupo. לא סופי. בנוסף, משרד התיירות הברזילאי מוכן לשלם לו 400 אלף יורו עבור קמפיין, ומפרו אובולושן הוא צפוי לקבל 120 אלף יורו תמורת הופעה על עטיפת משחק המחשב.

"אפילו לבקהאם אין רשימה כזו של חברות", ציין בגאווה הסוכן שלו ואגנר ריביירו, שעדיין לא מסתפק ברשימה המכובדת והצהיר כי ב"פורטפוליו" של הלקוח שלו יש מקום לשתי חברות נוספות לפחות. אפילו המטרות כבר נקבעו - חברת מכוניות וחברת תעופה.

לבסוף, כיאה לכוכב פופ בסדר גודל הזה, ניימאר (או מישהו מאנשיו) מתחזק גם עמוד טוויטר פופולרי עם קרוב ל־3 מיליון עוקבים (שביעי בקרב הספורטאים בעולם). לצד הפופולריות, הטוויטר הזה גם סיבך את ניימאר, ולאחר ציוץ שבו כינה שופט כדורגל בתואר "גנב" הרשיע אותו בית משפט בסאו פאולו, ואילץ אותו לשלם פיצוי בסך 15 אלף ריאל (כ־8,000 דולר). כסף קטן.

מי עובד עבור מי?

אחד הדברים המרתקים בתעשיית ניימאר הוא האופן שבו הוא וסנטוס השכילו לתעל את החיים המשותפים ליצירת כסף, והרבה.

מתברר שכבר כשהיה ניימאר בן 15 חתמו הצדדים על חוזה שלפיו 70% מההכנסות העתידיות שלו מפרסום ילכו אליו, בעוד שה־30% הנותרים יזרמו לקופת המועדון. סנטוס לא הסתפקה בכך, וב־2010 מכרה 5% מזכויות המכירה העתידית שלו לקבוצת השקעות ברזילאית תמורת 2 מיליון יורו.

הקונץ המעניין בהסכם בין הצדדים הוא שמרבית השכר שניימאר מקבל מסנטוס תלוי בהכנסות המשותפות מפרסום - הכנסות שרק הולכות וגדלות. כך שבפועל סנטוס משלמת מקופתה רק חלק קטן משכרו - בערך שישית. אגב, עם עליית ערכו של ניימאר עלה גם כוח המיקוח שלו, וחלק מן החוזים שלו כבר נחתמו ישירות מולו בלי קשר לסנטוס, ואילו בחוזה שחתם עם בנק סאנטאנדר הוסכם כי 90% מהרווחים ילכו לכיסו.

דוגמה בולטת לתרומה של ניימאר למועדון ניתן לראות בהסכם שחתמה הקבוצה עם נותנת החסות הראשית שלה, Banco BMG, ובמסגרתו ישלם הבנק 14 מיליון דולר בשנה במקום כ־10.5 מיליון ששילם עד עתה. אגב, בחוזה הזה התהפכו היוצרות וניימאר הוא זה שיקבל לא פחות מ־70% מהסכום - כמעט 10 מיליון דולר. "סנטוס מרוויחה הרבה כסף בזכות ניימאר", הודה נשיא המועדון, והוסיף כי בזכות הישארותו של החלוץ "נשיג יותר תארים, יותר אוהדים ויותר ספונסרים. תודות לניימאר, סנטוס עושה עכשיו כותרות בכל העולם", הוסיף ריביירו. לכו תתווכחו איתו.