אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ידע=כוח=תשואה? צילום: יריב כץ

ידע=כוח=תשואה?

המשקיע הישראלי סומך על תחושת הבטן שלו בביצוע השקעות, אך גם על מידע כלכלי מקצועי

14.02.2012, 07:32 | צחי קורן

בעשור האחרון נרשמה עלייה בהיקף הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור, העומד כיום על כ־2.5 טריליון שקל. במהלך השנים חלו שינויים בתמהיל אפיקי ההשקעה של נכסים אלו, בהתאם לתשואה של שוקי ההון בארץ ובעולם, ובהתאם לשינוי בתיאבון לסיכון שהושפע מהמשבר הפיננסי העולמי של השנים האחרונות.

היקף הנכסים הפיננסיים הממוצע של בית אב בישראל עומד על כ־1.25 מיליון שקל. בהסתכלות ממוקדת על האחזקה המנייתית מתוך הנכסים, עומד שיעור האחזקה במניות סחירות על כ־7%, שהם כ־150 מיליארד שקל - השיעור הנמוך ביותר של אחזקה באפיק השקעות מכלל הנכסים. בנטרול אחזקותיהם של בעלי העניין בחברות הציבוריות מקרב משקי הבית, המוערכת במחצית מהאחזקה של כלל משקי הבית, נגלה כי משקי הבית מחזיקים בנכסים בהיקף של כ־75 מיליארד שקל במניות סחירות.

מדד ת"א־100 החוגג 20 שנה להשקתו הוא נכס מהותי בתיק המניות הסחיר שבידי הציבור, המחזיק בו הן במישרין והן בעקיפין במגוון מוצרי השקעה - תיקי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל ואחזקות ני"ע ישירים.

סומך רק על עצמי

ההתייחסות ההיסטורית להתנהגותם של משקי הבית כמשקיע פיננסי בשוק ההון מתבססת על תפיסה סטריאוטיפית, תחת שם הקוד "גברת כהן מחדרה", שמאפיינה המרכזי הוא התנהגות פיננסית פזיזה, חסרת סבלנות וקצרת רוח, בעלת אופק השקעות קצר טווח, שאינה מבוססת על מידע או ידע מקצועי מספקים וללא תהליך קבלת החלטות מוסדר. "הציבור מוכר בירידות, קונה בעליות והכל כעדר חסר כיוון".

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מגלים תמונה מורכבת יותר על המשקיע הישראלי ועל מערכת השיקולים ואופי קבלת ההחלטות שלו. המשקיע הישראלי מצטייר במחקרים אלה כסומך בעיקר על עצמו ועל רמת הידע שלו לגבי האפיק או הנכס שבו הוא משקיע, נותן משקל גדול למידע שהוא מקבל מערוצי המידע הכלכליים וכן למרכיב תחושת הבטן. נמצא כי קיים קשר הדוק בין הגודל היחסי של הנכס הפיננסי העומד לרשותו לרמת הידע וההבנה והשימוש במקורות המידע לפני ביצוע ההשקעה.

תחושת בטן

רוב המשתתפים במחקרים ציינו כי רמת הידע שיש להם על אפיק ההשקעה או מכשיר ההשקעה הנבחר היא הגורם

הראשון בחשיבותו בהחלטת ההשקעה והערכת הצלחתה. הגורם השני שצוין הוא רמת הסיכון, כשלמרכיב תחושת הבטן חשיבות לא מועטה בתהליך ההשקעות.

מאחר שאין ביכולתנו להעריך את מידת ההשפעה שיש לנו על תחושות הבטן של המשקיעים, נותרה בידינו האחריות להעמקת הידע המקצועי והשבחת מערכת הכלים המקצועיים העומדים לרשות משקי הבית. אחריות זאת מוטלת על משקי הבית עצמם, אשר ראוי כי ישכילו לאמץ תהליכי קבלת החלטות שכלתניים יותר על ידי מתודולוגיה סדורה המבוססת על מפת צרכים פיננסיים המתאימה לאופי ולצרכים האישיים הייחודיים להם. אולם, האחריות להעמקת הידע, זמינות מקורות המידע ושדרוג הכלים המקצועיים העומדים לרשות הציבור מוטלת עלינו - הפעילים המקצועיים, מנהלי השקעות המנהלים כספי ציבור במגוון מוצרי השקעה.

הכותב הוא מנכ"ל אקסלנס נשואה ניהול השקעות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות