זהירות, טרנד לפניך
הווירטואליזציה מאפשרת להוסיף שרתים לארגון באופן פשוט, אבל יכולה להביא לאובדן מידע. המעבר לענן הופך את המידע לנגיש בכל מקום, אבל העובדים לא תמיד מקפידים על שיתוף מאובטח. החברות שומרות כמויות עצומות של מידע, אבל קשה למצוא את הנתונים החשובים באמת. כלכליסט ו־HP מציגים את הסכנות שמסתתרות מאחורי הטרנדים של עולם המחשוב ומסבירים איך מתמודדים איתן
1. וירטואליזציה. הפתרון שנחשב למועדף בשנים האחרונות מקשה על השליטה ברשת הארגונית
הארגונים הגדולים עוברים לענן ומאמצים בחום את הגמישות התפעולית שווירטואליזציה מעניקה להם, אבל הטכנולוגיה הזאת טומנת בחובה גם סכנה של ממש. חברת HP הגדירה את המעבר לווירטואליזציה כאחד מחמשת האתגרים החשובים ביותר עבור תחום ה־IT ב־2012.
אחרי שנים שבהן וירטואלזיציה נחשבה לפתרון האולטימטיבי והמועדף על ידי מומחי IT, מזהירה HP מפני הסכנה הנשקפת לארגונים שנסמכים יתר על המידה על טכנולוגיה זו, ויכולים לסבול מבעיות קשות במקרים של חוסר זמינות: "זה לא משאב שהוא כולו עבורך, אלא משהו שמשתנה כל הזמן", מציינים מומחי החברה בנייר עמדה. "הדבר הצפוי ביותר בווירטואליזציה הוא חוסר היכולת לצפות אותה. לחוסר הזמינות הבלתי צפוי יש השפעות פיננסיות משמעותיות, והוא גם יכול לפגוע במודלים עסקיים קיימים וחוזים עם התחייבות לאספקת שירותים".
לפי חברת המחקר IDC, בשנה הבאה 85% מכל האפליקציות החדשות ייכתבו במיוחד לענן, וקריסה, גם זמנית, של המערכת היא מקור לסכנה תפעולית וניהולית. סקר שנערך בקרב 369 מומחי IT בכנס VMworld האחרון הראה שרוב החברות שהחלו לעבור לענן כבר סובלות מאובדן מידע, שנגרם מעודף של מכונות וירטואליות בשילוב עם מחסור של שטחי אחסון פיזיים.
אבל האם חוסר זמינות הוא בעיה שכבר נעלמה מהעולם? ב־2009, שתי הרשתות החברתיות הגדולות - פייסבוק וטוויטר - היו זמינות 97% מהזמן, והממוצע העולמי לזמינות אתרים עמד על 96.7%. ב־2011 עלה הממוצע העולמי ל־99.9% לפייסבוק ולטוויטר, בזכות התקדמות ניכרת בחדירה של פס רחב וסלולר, טכנולוגיות ענן ווירטואליזציה, פישוט תהליכי IT ועוד. לא מעט חברות אירוח אתרים, שירותי אינטרנט ומחשוב ענן אף החלו להתחייב ל"סטנדרט" של 99.9%, ושירותי אינטרנט שבעבר סבלו מחוסר ברוחב פס ושטחי אחסון הקימו חוות שרתים עצמאיות.
"הטכנולוגיה התפתחה מאוד מהר, והיא מאפשרת תגובה מהירה בזכות הגמישות שלה", מסביר עודד שיחור, ארכיטקט פתרונות בכיר ב־HP. "אבל יש בעיות אחרות שנוצרות דווקא בגלל הנוחות והקלות של השימוש בווירטואליזציה. היא מאפשרת ליצור שרת בלחיצת כפתור, וכך מביאה מורכבות ניהולית מאוד גבוהה. כל עובד יכול ליצור שרת ולשכוח ממנו. המורכבות הזאת יכולה לגרום לבעיות. אני בהחלט מכיר ארגונים שקשה להם להשתלט על כמות השרתים שלהם. כתוצאה מכך, הרבה ארגונים משקיעים יותר בחינוך ובהעברת מתודולוגיות ניהול מסודרות בתחום ה־IT".
למרות המעבר לווירטואליזציה, IT ימשיך להיות תחום יקר: חברת גרטנר מעריכה שהוצאות ה־IT השנה יעמדו על 2.7 טריליון דולר, עלייה של 3.9% לעומת השנה שעברה. כתוצאה מכך, תחול גם עלייה ברמת הפיקוח המנהלי, וכן ברמת המעורבות של דרג הבכירים שמבקשים להסביר ולהבין את ההוצאות השונות.
המעבר לשרתים מבוזרים וחוות שרתים מרוחקות גם יכול להקשות על ארגונים שקיימים במדינות קטנות יותר כגון ישראל, שנמצאות רחוק גיאוגרפית ממרכזי המחשוב של אירופה, יפן וארצות הברית. זמן ההמתנה (ה־Latency) גדול במיוחד בגלל המרחק בין המשתמש המבקש את המידע ובין מרכז המידע. במקרה של אלפי בקשות מדי שנייה, הדבר יכול להיות משמעותי - בייחוד בשירותים המבוססים על עבודה שיתופית או מוגדרים כקריטיים.
לפי שיחור, זו בהחלט בעיה. "כשאנו מדברים על ארגונים שמעוניינים לעבור לשירותי ענן, הם מאוד מתעניינים באיך פותרים את בעיית ה־Latency. בארץ, חברות כגון בזק בינלאומי - שכבר השיקה שירות ענן, רואות את היתרון המקומי שלהן".
2. בונים ירוק. מרכזי המחשוב בארצות הברית כבר צורכים יותר חשמל מכל מדינת ישראל, והחברות עוברות לטכנולוגיות חסכוניות
צריכת החשמל במרכזי מחשוב ארגוניים בארצות הברית זינקה בשנה שעברה ל־4 מיליארד דולר, יותר מצריכת החשמל של 5 מיליון בתי אב במדינה. כבר היום, היא משקפת 1.5% מסך צריכת האנרגיה בארצות הברית - יותר מצריכת החשמל של כל מדינת ישראל - וצפויה להגיע ל־3.5% בתוך מספר שנים.
חלק ניכר מצריכת האנרגיה הזאת מגיע מחדרי מחשבים, חוות שרתים ומחשבי־על. מחשב־העל המתקדם ביותר בסין, טייהן 1A, מורכב מ־21 מעבדים וצורך מדי שעה 4 מגה־וואט של חשמל - יותר מצריכת החשמל השנתית של 200 בתי אב בישראל. מדענים מקווים ליצור בעשור הקרוב מחשבים עם כוח חישוב גדול פי אלף מהמחשב הסיני, אבל ללא התקדמות טכנולוגית אמיתית המשמעות היא צריכת חשמל גבוהה מזו שמסוגלת לייצר תחנת הכוח הגדולה בחדרה.
חברת HP מזהירה שעלויות החשמל הופכות לאחד האתגרים הכי גדולים בשנים הקרובות, בעיקר בעקבות הצירוף של מיליארדי אנשים ממדינות העולם השלישי לעולם הדיגיטלי. החברה מנהלת כיום 111 מרכזי מידע ברחבי העולם.
מעבר לשימוש בטכנולוגיות ירוקות הוא כלי חשוב - HP כבר עובדת על שימוש במעבדי חברת ARM הבריטית כדי ליצור שרתים שיוכלו לחסוך את עלות צריכת האנרגיה בעד 90%. פתרון אחר ש־HP מתמקדת בו הוא המעבר לחדרי מחשב מוכנים מראש עם בנייה מודולרית, במקום הבנייה הקיימת. הדבר מאפשר בנייה גמישה יותר, חיסכון בעלויות ובאנרגיה ומאפשר לבנות את החדרים במהירות - עד פי 8 מהשיטות הישנות.
אבל חשוב יותר, השימוש בחדרים עם הנדסת חום ושימוש בחומרים מתקדמים מציג שיפור עצום ביעילות ובחיסכון באנרגיה. לפי שיחור, מדד ה־Power Usage Effective (בוחן את יעילות צריכת החשמל של מרכזי מחשבים) של חדר מודולרי נמוך בכ־50% לעומת זה של חדרים שנבנים בשיטה הישנה.
מספר ארגונים בארץ כבר עברו לחדרים מודולריים, אך השיטה עדיין אינה מתאימה לכל הארגונים. חלקם עדיין משתמשים בטכנולוגיה משלהם, שמונעת מהם להשתמש בחדר מודולרי. השיטה הזאת - שעובדת על חדרים ללא מגע אדם, מוחשכים, ללא פיקוח - דורשת גם שינוי תפיסה ושימוש בטכנולוגיות חדשות.
פתרון טכנולוגי נוסף הוא המעבר לספקי כוח חכמים, שמאפשרים ניהול דינמי של ההספק והמתח. לפי שיחור: "אנו מוכרים היום ארונות עם ספקי כוח חכמים כמעט בכל המקרים, אבל הארגון צריך ללמוד לעשות בהם שימוש. זו שיטה שיכולה לחסוך עד 40% מצריכת החשמל, אבל ניהולה דורש לא מעט השקעה מצד הארגון".
3. שימור המידע. כמויות המידע שנשמר צומחות בקצב מסחרר ורוב המידע החשוב לא זמין כשצריך אותו
לפי חברת המחקר IDC, במהלך 2011 היקף התעבורה של מידע בענן גדל פי 44. לפי חברת פתרונות האחסון EMC, עד 2020 כמות שטחי האחסון צפויה לגדול פי 100. נשיא חטיבת פתרונות האחסון של EMC, ריץ' נפוליטנו, אמר בעבר: "בכל פעם שניסינו להעריך את קצב הצמיחה טעינו. התחום תמיד צמח מהר יותר". בסקר שערכה HP, יותר מ־30% מהנשאלים הגדירו את התפוצצות המידע כאתגר, ו־65% ציינו כי היא כבר משנה את דרכי העבודה של העסק ושל מחלקת ה־IT.
אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתחום האחסון הגיעה דווקא מטכנולוגיית האחסון המגנטית על טייפים, שבה נעשה שימוש בשנות השישים והשבעים. אבל היום הטייפ זוכה שוב לעדנה, בעיקר בזכות היכולת לאחסן כמויות עצומות של מידע בארכיב. לטייפ עוד יתרון: הוא עמיד וחסכוני מאוד באנרגיה בזמן המתנה לפעולה (Standby), בניגוד לדיסקים קשיחים.
שיחור הוסיף כי החזרה לשימוש במדיה של טייפים קשורה בעיקר לצורך של ארגונים להראות חיסכון כלכלי. "מדובר בפתרון הרבה יותר חסכוני וירוק מבחינת שימוש. הביצועים פחותים לעומת טכנולוגיות מתחרות, אבל יכולת האחסון משתפרת כל הזמן".
הוא מבהיר כי הקידום של טכנולוגיות טייפ אינו בא על חשבון דיסקים קשיחים, גם לאחר משבר הרכיבים שנגרם עקב השיטפונות בתאילנד. "אפשר לראות מחסור. אנחנו מנסים לכוון את הלקוחות לפתרונות שכן זמינים ומנסים לעזור, אבל אני לא חושב שהגענו למצב של מחסור מוחלט".
טכנולוגיית Storage Federation, שמאפשרת שילוב פתרונות אחסון והעברת מידע מפלטפורמה לפלטפורמה במהלך עבודה בלי לפגוע בזמינותו, הופכות את הטייפים לרלבנטיים גם כיום. הטכנולוגיה הושוותה להחלפת גלגל בעת נסיעה מהירה. אבל התפוצצות המידע וההתמודדות עם כמויות המידע העצומות לא מסתכמות בזווית הלוגיסטית. לפי שיחור, התעשייה ביצעה בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת: "התמודדנו עם הצורך באחסון של נפחי מידע מאוד גדולים. היום יש כבר ארכיטקטורה שאפשר להמשיך ולהתאים לכל הצרכים העתידיים, גם עם גדילת נפחי המידע".
הבעיה אפוא היא מציאת המידע הנכון - את המחט בערימת השחת. בסקר של HP, רק 5% ממומחי ה־IT סברו כי המערכת שלהם מסוגלת כיום להציג את "המידע הנכון בזמן הנכון". אחת מהבעיות הגדולות ביותר היא שלא כל המידע מאונדקס. לפי שיחור, רק בין 3% ל־7% מכל המידע שיש לארגון באמת זמין ואפשרי לצפייה. "אני חושב שהמכשול הגדול ביותר הוא פיתוח פלטפורמה משותפת שמאפשרת לגשת ולחקור את כל המידע. צריך להפוך את כל המידע לזמין, וזה יהיה הטרנד החשוב ביותר בתחום בשנים הקרובות".
46% מכל מומחי ה־IT ציינו שאיכות המידע וזמינותו הם השיקול הכי חשוב. "גם בטווח הארוך איכות המידע תהיה המטרה החשובה", אומר שיחור". "ככל שיהיה יותר מידע יידרשו יותר כלים מתוחכמים כדי לחלץ ממנו נתונים".
4. אבטחה היקפית. ההגנה כלפי חוץ השתכללה, אבל הבעיה העיקרית היא ההרשאות שיש לעובדים
עד 2016, קובעים בגרטנר, רוב החברות הגדולות בעולם ישתמשו בענן ויאחסנו מידע רגיש של לקוחותיהם על גבי הענן הציבורי, ו־80% יעבירו "יישומיים קריטיים" לענן. אירועי השנה האחרונה - מסדרת הפריצות לסוני ועד מתקפות האקרים על מוסדות ממשלתיים וגניבת כרטיסי האשראי בישראל - הראו את החשיבות של תחום האבטחה.
אין זה מפתיע שחברת HP מגדירה את תחום האבטחה בענן כאחד האתגרים החשובים של השנה הבאה, או כפי שמגדיר זאת שיחור: "לדעת איך לתת לכל משתמש בארגון אפשרות לגשת לכל המשאבים השונים, אבל בלי שהוא חשוף להאקרים".
סקר מומחי ה־IT שערכה HP מצא כי אבטחה היא השיקול החשוב ביותר שעומד בפני מומחי ה־IT כאשר הם בוחרים את פתרונות הענן של החברה שלהם. רובם כבר אמרו כי חוסר הבנה בטכנולוגיה בקרב שכבת המנהלים הוא הסיבה העיקרית לעיכובים באימוץ הטכנולוגיה.
ישנן מספר בעיות אבטחה הנעוצות במעבר לענן, ביניהן הצורך בסגמנטציה של שטחי האחסון על מנת למנוע מקרה שבו מספר חברות משתמשות באותו שרת פיזי. בעיות אחרות נובעות מחוסר הסטנדרטיזציה בתחום, הצורך במערכות ניהול זהויות טובות יותר וכן כלי אבטחה שפועלים על בסיס משתמשים ולא על בסיס נקודות גישה.
לפי שיחור, "יש לאמץ גישה הוליסטית, שמחברת את כל המרכיבים השונים - המשתמשים, מומחי האבטחה והשירותים, בייחוד בעולם הענן". החברה מעסיקה כיום כ־3,000 מומחי אבטחה ומנטרת 210 חברות עם יותר מ־300 אלף שרתים בסך הכל. היא גם משתפת פעולה עם חברת Versign ומציעה מגוון רחב של פתרונות אבטחה, ביניהם כלי אנליטיקס שמסוגלים לבצע סריקות מרחוק עבור פרצות אבטחה, ללא פגיעה בעבודה השוטפת. הכלים יוצרים דו"חות מפורטים, המתעדכנים בזמן אמת ומסמנים את ההתראות המסוכנות ביותר עם המלצות כיצד לפתור אותן.
אבל בעיות האבטחה אינן רק חיצוניות, אלא גם פנימיות - 68% מכל החדירות למערכת מקורן בעובדים לשעבר, שניצלו את ההרשאות שלהם על מנת להיכנס למערכת. סקר ה־IT של החברה מצא גם ש־64% מהעובדים קוראים מידע פנימי מתוך סקרנות, בעיקר מפני שרק 32% מאמינים שתקנות האבטחה בארגון נאכפות ו־15% חושבים שהארגון מסוגל לזהות ולעצור עבירות.
5. המעבר לענן. החברות מנסות לשמור את המידע בפנים, והעובדים משתמשים באתרי שיתוף חיצוניים
המהפכה הבאה כבר כאן, אבל האם אנחנו ערוכים? לפי HP, אחד האתגרים החשובים הוא התמודדות עם המעבר לכלי עבודה שיתופיים, מגמה שמומחים בתעשייה מנבאים כבר מספר שנים. "בזמן שאנחנו חושבים, כותבים ושולחים דואר אלקטרוני - 'ילידי הדיגיטל' עובדים אחרת. הם כבר רגילים לשתף פעולה דרך הענן", קובעים מומחי HP.
בעולם הטכנולוגיה רגילים לחשוב על כלי עבודה שיתופיים - כלים המאפשרים לעובדים לערוך ביחד מסמכים, למשל, בצורה מקוונת ומסונכרת - ככישלונות. עם זאת, שיחור אומר כי כלי עבודה שיתופיים הם כבר הצלחה, והסיבה לכך היא ההבדל בין הענן הפרטי לציבורי. "כשאתה מדבר על פרויקט כמו גוגל Wave, אתה מדבר בעצם על ענן ציבורי (שירות רשת שפתוח לכולם - ה"ע).
אבל כאן מדובר בענן פרטי, בארגונים שבהם חלק ניכר מהאוכלוסייה הוא כבר דור ה־Y, דור שגדל עם טכנולוגיה. זהו בהחלט טרנד ואנחנו רואים שהוא יתפוס יותר ויותר בשנתיים הקרובות. ב־HP אנחנו כבר היום משתמשים בזה בצורה מסיבית - כמעט כל העבודה מתבצעת בצורה הזאת. אתה אולי לא רואה את זה בתחום הצרכני, אבל עוד ועוד ארגונים כן משתמשים בזה. הצפי הוא שבקרוב גם לקוחות שהם לא טכנולוגיים יתחילו לאמץ את הפלטפורמה הזאת".
על פי החברה, רוב הארגונים הגדולים יתחילו להשתמש השנה בענן פרטי או היברידי, המשלב פתרונות פרטיים וציבוריים. בסך הכל, הפתרונות של החברה נמצאים כיום בשימוש ב־5.6 מיליון מחשבים אישיים. הסיבה העיקרית למעבר המהיר לענן הפרטי היא היתרונות שהוא מציע, ביניהם גם הבטיחות. שיחור מוסיף: "ארגונים מגלים שהיתרון המוביל של הענן הוא לא רק עלות, כפי שנהגו לחשוב בעבר, אלא גם גמישות - זמינות של שירותים ובנייתם של שירותים חדשים".
בסקר שערכה HP בקרב 125 בכירי IT בבריטניה, צרפת, גרמניה, דנמרק, רוסיה, צכ'יה ואיחוד האמירויות, מחצית טענו שהענן מקדם חדשנות ו־60% הודיעו שישתמשו בענן על מנת לתקשר עם הלקוחות בצורה חדשה.
אבל האם הענן הפרטי יישאר איתנו? מארק בניוף, מנכ"ל חברת Salesforce המפתחת מגוון של שירותי ענן, הגדיר את הענן הפרטי, המקודם בידי אורקל ו־HP, כ"ענן מזויף". מומחים אחרים מזהירים מפני "חוסר הבנה גדל והולך" בתעשייה לגבי מהו מחשוב ענן.
"אני לא מסכים עם ההגדרה של בניוף", אומר שיחור. "כשאנו מדברים על ענן, אנו מתכוונים למודל תפעולי ולוגיסטי שבו ארגונים יכולים לנצל מאגרי מחשוב שברשותם, והם לא חייבים לשבת במרכזים ציבוריים כדי שהם יתבצעו בצורה יעילה. ניצול יעיל של משאבי מחשוב: זה הענן. לאט לאט הארגונים מבינים שהענן אינו רק יתרון כלכלי אלא גם יתרון של זמינות, גמישות ועוד. אלו לא בהכרח אלמנטים שבאים למקסום בענן ציבורי לעומת פרטי".
אבל גם HP מסכימה שבטווח הארוך הענן הציבורי ינצח, ולפי סקרים של גרטנר ב־2016 רוב החברות ישתמשו בענן ציבורי. שיחור מרחיב: "בטווח הקצר, ארגונים עדיין פונים לענן פרטי ובטווח הארוך הפתרון ההיברידי - שילוב של פרטי וציבורי - יתפוס. אין עוררין על יתרון היעילות הכלכלית של ענן ציבורי בניצול משאבים ציבוריים".
8 תגובות לכתיבת תגובה