אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שהסינים ימשיכו לבנות תשתית בשנגחאי

שהסינים ימשיכו לבנות תשתית בשנגחאי

חוסר הבנה ויכולת ניהולית בינונית ישראלית גורמת להפסדי עתק ופגיעה בציבור בפרויקטים גדולים של תשתיות

17.02.2012, 08:02 | ישראל בוקסר

לאחרונה אמר שר התחבורה ישראל כץ,  בהקשר של תחילת קידוח מנהרת הרכבת לירושלים, משפט חמור "הלוואי שחברה סינית תזכה במכרז, כי הישראלים לא מסוגלים...". זו אמירה שמבטאת חוסר אחריות. מי אחראי למצב של חוסר יעילות, או חשש מזכייה במכרז של חברה ישראלית? השר וחבריו לממשלה.  

תהליכים בלתי יעילים שגורמים לפיגורים בלוחות זמנים, לעלייה ניכרת בעלויות, לבזבוז משאבים, לפגיעה באיכות, לאיבוד יתרון תחרותי, אינם תולדה של נושא מקומי, או לפגם מקרי בתהליך. זוהי תוצאה של תרבות ניהולית קלוקלת, שבאה לידי ביטוי במגוון רחב של מאפיינים. 

1. העדר אסטרטגיה. אסטרטגיה מתבססת על ניתוח מדוקדק של המצב וקביעת דרך מיטבית להשגת היעדים, בתקציב ובלו"ז שנקבעו. ללא ניתוח מדוקדק של המצב, אין סיכוי להשיג את היעדים. הכשלים שיתגלו בתהליך ידרשו פתרונות מקומיים ויביאו לאילוצים חדשים שעשויים לשנות את הקונספט הראשוני.

2. העדר תכנון הנדסי/טכני/לוגיסטי מפורט. העדר תכנון מפורט מביא לפתרונות אד-הוק, לסיטואציות מורכבות. פתרונות אד-הוק הם יקרים, נעדרי זמינות ולעיתים לא מתאימים לדרישות.

3. זכייה במכרזים בכל מחיר. כל הענף הקבלני בישראל מודע למצב שתמיד ימצא מישהו ששובר את השוק, נותן מחיר מתחת לעלויות וזוכה במכרז. האחראים במוסדות הממשלתיים, הציבוריים וגם בסקטור הפרטי, על מסירת העבודות, מתמקדים בעיקר במחיר. יוצא שהקבלן שזוכה במכרז, במחיר מאפשר רווח סביר, לא מסוגל לבצע את העבודה. כאן מתחילה דרך ייסורים של עיכובים, תירוצים ופגיעה באיכות.

4. בקרה ואכיפה: פרויקט אמור להיות מנוהל באמצעות מערכת בקרה ממוחשבת, בזמן אמיתי, שתתריע מראש על כל פיגור או עיכוב בתהליכים. לצערנו, אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של פיגורים קולוסאליים בלוחות הזמנים. דוגמאות הן הרכבת הקלה בירושלים ונתב"ג 2000.

5. אי הסקת מסקנות. פרויקט כושל צריך להביא בעקבותיו תהליך מהיר של למידה והסקת מסקנות, שיגרום לאי חזרה על כשלים דומים בעתיד. כמו לאי פניה מחודשת לקבלנים שכשלו בעבר וגם לשינוי בתהליך בחירת הקבלנים. לא רק המחיר הנמוך צריך להיות הקריטריון.

6. העדר שיתוף פעולה ואגו נפוח. הפעילות של לא מעט ארגונים/אגפים/בודדים במקומותינו מתאפיינת בהשגה של יעד או אופטימום מקומי, על חשבון השגת היעד הכולל. במשחק שותפים כולם, כי האגו הוא ששולט בכיפה.

7. אוריינטציה של הטווח הקצר. הרבה מנהלים ממוקדים היום בהשגת תוצאות לטווח הקצר. זה משתלב גם עם הגשת מכרזים במחירי הפסד. "אחר כך נסתדר". התוצאה-לא מדריכים את העובדים, לא משקיעים בציוד מתקדם, לא רוכשים מערכות מידע חדשניות וחוסכים בכל מה שאפשר. התוצאה איכות ביצוע ירודה.

8. חוסר מקצועיות. התחרות הגלובלית דורשת שחקנים מיומנים, חדשניים, מקצועיים ואמינים. לא מעט שחקנים במקומותינו מתאפיינים לאחרונה בביצועים כושלים, בתספורות, ובמגוון תירוצים שמורידים ערך.

9. אי נטילת אחריות. אנחנו אלופים בתירוצים ובשרידות. התוצאה פחות חשובה. כל זמן ששיטה זו תמשיך אין סיכוי לשינוי.

הדברים אמורים להביא את מקבלי ההחלטות למצב של והסקת מסקנות מהירה. כל הדרך שבה מייצרים פתרונות לתשתיות מקומיות, אזוריות, או לאומיות, במישור הציבורי, הממשלתי ובכלל, טעונה שינוי מהותי.

הכותב הוא ד"ר, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
גם אני מקווה שהסינית יזכו
עם כל הצער בעניין גם אני מקווה שהסינים יזכו. כשהם בנו את מנהרות הכרמל הביצוע הסתיים למעלה משנה לפני המתוכנן . נכון שזו לא הדרך שהממשלה צריכה להתייחס אולם הממשל מתחלף לפני שהוא מצליח להכניס נהלי ודפוסי עבודה חדשים. בחיים לכל אחד יש את החוזקות והחולשות שלו וצריך לקבל אותם. הסינים טובים יותר , אנו נייצא להם את השכל שלנו והם יעזרו לנו בדברים אחרים , אינני רואה בכך בושה כלהי . בכוחות משותפים נמנף את שני הצדדים וכולם ירוויחו. כיהודים קשה לנו להודות בחולשה אולם אני רואה בכך רק גדולה.
דלית , צפון  |  19.02.12
12.
מפולת דומינו של שגיאות
אסטרטגיה שגויה בשילוב עם תכנון הנדסי/טכני/לוגיסטי שגוי או שרלטני, מניעים את מפולת הדומינו. איזה מדינה שפויה מעדיפה להוציא מליארדים מקופת המדינה לחברות בחו"ל במקום ליצור מקומות עבודה כאן בארץ!? איזה שר מחליט כך?! ואם כבר עושים כך, אז אין טעם לתת את המכרז לחברה שנותנת לקבלן משנה במכרז שעושה מכרזים משלו וכן הלאה. המדינה צריכה להתקשר ישירות עם הקבלנים שמצבעים את העבודות בפועל ולוותר על הפקידונים שלוקחים את הכסף בדרך. בסופו של דבר הדבר מתמצה בבעיה חמורה של ניהול בישראל. איכות המנהלים ובמיוחד בחברות הממשלתיות והציבוריות הינה מתחת לכל ביקורת והיא שגורמת לנזק בל ישוער.
ג'ואי , פומפדיתא  |  18.02.12
לכל התגובות