לטיפולך, מבקר הפרקליטות

מדוע ראויה הפרשה לביקורת? לא רק בגלל מבחן התוצאה, אבל גם. ספינת הדגל במלחמה שהוכרזה על הלבנת ההון טבעה. בכל שלושת המשפטים לא הושגה אפילו הרשעה אחת בעבירת הלבנת הון. אולי השופטים לא הבינו או היו סלחניים מדי, אולי העדים קלקלו, אולי החוק מעורפל. הכל יכול להיות, אבל ראוי לבדוק גם את התנהלות פרקליטות מיסוי וכלכלה. להלן רשימת תופעות מדאיגות שהתגלו במהלכה. לטיפולך, המבקר שבדרך.

1. חינוך פלילי

המשפט הפלילי הוא גיהינום לנאשמים, לא כלי לחינוך הציבור

בסיום תיק גאידמק הסביר התובע עו"ד שרון פרידמן כי ניצחונה של הפרקליטות מתבטא בהטמעת נורמות התנהגות ראויות, וההצלחה נמדדת בשאלה אם גופי האכיפה הצליחו לשנות כללי התנהגות ומדיניות. תפיסה זו יש לעקור מן השורש. משפט פלילי הוא גיהינום שאליו מוטלים אנשים שחשודים בביצוע עבירות פליליות. הוא אינו מנגנון לחינוך ולהטמעת נורמות. מותר לתובע להצביע על הצלחה חינוכית בתיק שבו הושגה הרשעה או לפחות נחשפה התנהגות עבריינית רצינית. אבל כשלא מתגלה אפילו קצה זנבה של הלבנת הון, לא ראוי לצבוע את הכישלון בהישג החינוכי. זה כמו להוריד לחפים מפשע יד ולהתגאות בעובדה שבעתיד הם לא יגנבו יותר.

2. השמצת השופט

לשונם המתגלגלת של הפרקליטים זקוקה לבלימה

התגובה של עו"ד פרידמן היא בכל זאת שיפור ניכר לתגובת הפרקליטות בזיכוי הקודם, בדסק הרוסי. אז נרשמו ההתבטאויות הבאות במסדרונות פרקליטות מיסוי וכלכלה: "מדובר בפסק דין לא אינטליגנטי, לא משפטי ולא יסודי... אין בפסק הדין שום ניתוח אינטליגנטי של טענת ההגנה מן הצדק... לא מגיע לנו פסק דין כזה שטחי". לתשומת לב המבקר: לא מדובר בחריג. שופטים מזכים (שלי טימן, מנחם קליין ואחרים) זכו תמיד להכפשות אנונימיות מצד התביעה.

3. חומרי חקירה

אי־העברת חומרי החקירה פוגעת מהותית בהגנת הנאשמים

השופט דוד רוזן נדהם לנוכח מחדלי הפרקליטות בתיק הדסק הרוסי: "אלפים רבים של מסמכים - 'חומר חקירה' למהדרין - לא הועמדו לרשות ההגנה. לא מדובר רק בזכות יסוד שהופרה בבוטות על ידי המדינה. מדובר בפגיעה ממשית ביכולת הנאשמים לקיים את הגנתם... התנהגות המדינה הנה התנהגות נפסדת, הצהרות המדינה היו שקריות". אי־העברת חומרי חקירה אינה ייחודית למקרה זה. פרשת רמון העלתה אותה לסדר היום. בכיר בסנגוריה הציבורית אמר לי אז במרירות: "כשזה קרה לרמון התעוררתם, אנחנו נתקלים בזה כל יום בתיקים הפחות מתוקשרים".

משרד המשפטים בירושלים | צילום: מיקי אלון

4. קידום הפרקליטה

קידום פרקליטים בסמוך לתיקים שכשלו פוגע באמון הציבור

אך למרות הביקורת של השופט רוזן, בפרקליטות העניינים כרגיל. הפרקליטה המובילה בתיק, עו"ד טלי נג'רי, קודמה מיד לאחר הזיכוי הביקורתי לתפקיד המשנה לפרקליטת מיסוי וכלכלה. ממש כפי שקודמה התובעת בתיק רמון לפרקליטת מחוז תל אביב, לאחר שמבקר המדינה ובית המשפט מצאו רשלנות רבתי בהתנהלותה. חלילה, אין כאן קריאה לערוף ראשם של פרקליטים. אבל גם קידום מיידי בסמוך לתקלה אינו האופציה שמחזקת את אמון הציבור.

5. קונים הסדר

"תרומה" למדינה - פרקטיקה תמוהה שראוי שתעוגן בחוק

נאשמי התיק השלישי "התנדבו" לשלם 15 מיליון שקל למדינה כדי לסיים את הפרשה, לא כעונש או כקנס. מצד אחד, נטען שמדובר ב"קניית" הסדר - אופציה מגונה שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם. מצד שני, נטען שמדובר בסולם שנועד לרפד קצת את החבטה של הפרקליטות שנפלה מגובה רב. בכל מקרה, ראוי להסדיר מוסד חדש זה של תשלומים וולונטריים כתנאי לסיום תיקים פליליים (כפי שהיה גם בתיק הפלילי נגד פסגות, שנסגר לאחר תשלום של 150 מיליון שקל לקופת המדינה). בנוסף, התנתה המדינה את מחיקת האישומים נגד שניים מהנאשמים, רם לוי וקרן ללום, בכך שלא יתבעו אותה - עוד פרקטיקה תמוהה לקניית הסדר שראויה להתייחסות המבקר.

6. הסדר שוליים

לעתים עדיף לבטל אישום מאשר להיתלות בסעיפים אזוטריים

הסעיפים שגויסו לגיבוש הסדר הטיעון הם הזניחים שבזניחים. סעיף התחבולה בחוק העונשין (ניצול טעות ללא כוונת מרמה) וסעיף 14ב(ב) לפקודת הבנקאות (מנהל שפגע בניהול תקין של עסקי הבנק). אלה נועדו לרפד את הכישלון בהוכחת האישומים המקוריים - מרמה בנסיבות מחמירות והלבנת ההון. נכון שיש בעיות - זיכוי שלישי ברצף, מה תגיד התקשורת ועוד. אבל מצופה מהמדינה להיות חזקה מספיק כדי שתודה "טעיתי", מאשר להתהדר בהסדר מגוחך.

7. מעובדות לאישום

על כתב האישום להיות מושתת על עובדות המקרה ולא להפך

התיק האחרון הוא בכלל סיפור של מו"מ מסחרי. נציגי בנק אמרו ההולנדי לא טענו שרומו, ואין טענה לגבי המכירה עצמה של טרמוסופט לגלמור. כדי להגיע לעבירת הלבנת הון יצרה הפרקליטות עבירת מקור של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ה"דבר" הוא הנחת דעתם של ההולנדים באשר לכסף כדי להתקדם במו"מ. כיוון שמדובר בכסף של גאידמק נעו אמות הסיפים, ומחדל של דיווח התנפח למרמה חמורה והלבנת הון. על המבקר להנחות להבא את התביעה - לכו מהעובדות אל האישום ולא מהאישום אל העובדות.