דו"ח טכנולוגי: סליחה, גוגל, מה את עושה באייפון שלי?

אופס, גוגל עשתה זאת שוב 

כתבנו בשבוע שעבר על ההיסטוריה המשפטית המרשימה של גוגל, שהצליחה לגרור את עצמה לבתי משפט פחות או יותר בכל מקום, ועל כך שנראה שהנהגת החברה מזלזלת בחוק ובתקדימים חוקיים. עוד זה מדבר וזה בא: בסוף השבוע נחשפה העובדה שגוגל עקפה את הגדרות הפרטיות של דפדפן הספארי, ועקבה כך אחר משתמשי האייפון, האייפד ומחשבי המק. כלומר, אפל הגנה כברירת מחדל על הפרטיות של משתמשיה, וגוגל – לא לבד, כמובן, היו עוד חברות, אבל איכשהו היא תמיד שם – החליטה שלא מתאים לה הדבר הזה, ועקפה את ההגנות.

קוד העוגיות של גוגל – שמיועד לאפשר לה להתאים פרסומות למשתמשי האייפון – התחבא בתוך קוד של כפתורי +1. הוא שלח טופס בלתי נראה שגרם לספארי להאמין שהגולש בא במגע עם פרסומות של גוגל, והתיר על כן לפרסומות לשתול עוגיה אצלו. גוגל, מצידה, טוענת שמדובר ב"תקלה", שמדובר בעוגיות שהופעלו בגלל "חוסר פונקציונליות" של הדפדפן ספארי, אבל עכשיו, כשהיא יודעת עליהן, היא מפסיקה את השימוש בהן.

במילים אחרות, גוגל מצפה שנאמין שהמתכנתים שלה, שכתבו קוד לספארי, שוב שגו לגמרי במקרה, ואופס! קידמו את האינטרסים של החברה על חשבון הפרטיות של הגולשים – סימן ההיכר של גוגל לאורך השנים. איך נאמר בעדינות? קצת קשה להשתכנע.

הארגון Consumer Watchdog כבר הגיש תלונה ל-FTC, רשות הסחר הפדרלית, בדרישה לחקור את החברות שעקפו את ההגנות של ספארי, ובמיוחד את גוגל. הארגון גם ציין שגוגל מוליכה שולל את משתמשי ספארי, כשהיא אומרת להם שברירת המחדל של הדפדפן – זו שהיא עקפה – מקבילה לשירות ה-Opt Out שהיא התאימה לדפדפנים אחרים, ושמחייבת את הגולש להודיע שהוא אינו מעוניין במעקב. בימים האחרונים גוגל ההודעה הזאת הוסרה באופן מסתורי.

ולנו רק נותר לתהות אם בקרוב  תודיע גוגל שהתקלה היתה פרי עבודתו של מהנדס בודד, שלא דיווח לאף אחד, שהיא לא אחראית לו בשום צורה, ושהיא נמנעת במקביל לחשוף את זהותו, לפטר אותו, או להתלונן עליו למשטרה. סתם, תהייה שכזו.

בואו תראו בעצמכם

 

בשנת 1944 הגיע סגן הנשיא של ארה"ב, הנרי וואלאס, לביקור בברית המועצות, שהיתה אז בעלת ברית נגד גרמניה הנאצית. המארחים טרחו לקחת את וואלאס לביקור בגולאג, ביקור שהוכן היטב מראש בהתאם למסורת כפרי פוטיומקין של רוסיה, ו-וואלאס חזר מברית המועצות כשהוא נפעם מהתנאים האנושיים להפליא של הגולאגים.

משהו כזה קרה כנראה לאחרונה לצוות טלוויזיה של ABC: אפל התירה לה, אחרי שנים של שתיקה, גישה למפעלים שלה בסין. אלו לא היה ביקורות פתע, כך שיש להניח שכאשר הצוותים של ABC הגיעו למחנות העבודה האלה, הם היו מצוחצחים ומאוכלסים בעובדים מאושרים שהודו לאפל על הזכות לבנות עבורה מכשירים בשכר מגוחך ובתנאים לא תנאים.

המשדר של ABC צפוי להיות משודר מחרתיים. במקביל, ולגמרי בלי קשר, העלתה פוקסקון שוב את שכר עובדיה. פוקסקון, למי ששכח, היא החברה הידועה ביותר לשמצה מקרב הספקיות של אפל, זו שיותר מתריסר מעובדיה התאבדו. זוהי העלאת השכר השלישית מאז 2010, כשפוקסקון התחילה למשוך ברצינות תשומת לב שלילית. בקרוב צפוי גם להגיע הדו"ח של האיגוד שסוקר מטעם אפל את המפעלים שלה בסין, ה-FLA. לפחות לפי הפרומו, יהיה מעניין.

האם טוויטר אחראית לדיבה?

 

חוקי הדיבה בעולם המשפט האנגלי, שישראל שייכת אליו במידה מסוימת, קובעים שני סוגים של אחראים להוצאת דיבה: האדם שמפרסם אותה, וכלי התקשורת שמספק לו במה. עכשיו צריך בית משפט אוסטרלי לקבוע האם טוויטר יכולה להיות צד לתביעת דיבה, כלומר האם יש לרשת החברתית אחריות לתוכן שנכתב בה.

מעשה שהיה כך היה. סלבריטאית אוסטרלית בשם מאריק הארדי פרסמה ציוץ שבו האשימה את ג'ושוע מגיט, תושב מלבורן, בכך שהוא האדם שעומד מאחורי בלוג אנונימי ומרושע כלפיה, שאותו הגדירה כבלוג שנאה. מגיט הכחיש בתוקף. התברר שהארדי אכן שגתה בזיהוי השונא שלה, ולאחרונה הסתיים הליך משפטי שבסיומו פרסמה הארדי התנצלות פומבית בפני מגיט, ואף פיצתה אותו בסכום כספי לא ידוע.

אבל מגיט לא עצר שם: בסוף השבוע הגישו עוכרי הדין שלו תביעת דיבה כנגד טוויטר. לטענתם, שמאחר שרבים מעוקביה של הארדי לקחו את הציוץ הדיבתי שלה והפיצו אותו הלאה, יש לראות בטוויטר סוג של מו"ל – וככזה, אחראי לפרסומים.

מומחים משפטיים אומרים שמגיט יכול לטעון שעד כמה שזה נוגע לו, טוויטר צריכה לתבוע את הגולשים שהפיצו את המידע הדיבתי. החוק האוסטרלי לא לגמרי ברור בנקודה הזו, יש תקדימים לכאן ולכאן, אבל אין ספק שהתקדים שמבקש מגיט לקבוע הוא מזיק וסותם פיות. יש לקוות שהשופטים יבינו זאת.

החוק הזה רחב מדי

 

שופט פדרלי בלואיזיאנה ביטל חוק של המדינה, שאסר על עברייני מין להשתמש בפייסבוק ובשירותים חברתיים אחרים, כשהוא קובע שהחוק רחב מדי ופוגע בזכות הדיבור של עברייני המין. כאן המקום לציין שעברייני מין שנרשמים לפייסבוק עוברים על תקנות השימוש שלה, האוסרות על כך.

השופט, בריאן ג'קסון, מצא שהדרישות של החוק מוגזמות מדי בנסיבות ימינו, ושהוא פוגע ביכולת של העבריינים לפעול ברשת בלי שום קשר לעבירות שבהן הורשעו. הוא ציין שההגדרה של חדר צאט בחוק כה רחבה, שהיא עשויה לכלול גם את האתר של בית המשפט עצמו.

החוק גם דורש מעבריינים שריצו את עונשם לקבל אישור מבית המשפט לגשת לרשת חברתית – וג'קסון ציין בזעף שהדבר מנוגד לעקרונות חוקתיים בסיסיים, משום שלבית המשפט אין שום סמכות על אסיר שכבר ריצה את עונשו. בקיצור, הוא שלח את המחוקקים הרשלנים של לואיזיאנה לעשות מקצה שיפורים לחוק שלהם.

פייסבוק מסרה בתגובה שהיא נאבקת בעקביות בעברייני מין, שתנאי השימוש שלה כבר אוסרים עליהם להירשם אליה – בשעתו, זו היתה נקודה שבאמצעותה היא ניגחה את מייספייס – ושהיא תומכת עקבית בחוקים שמקשים את החיים של הפושעים המדוברים.

קצרצרים

כך ייעשה לעיתון שלא מתאם את הכתבות שלו עם מחלקת היח"צ של אפל: ה"ניו יורק טיימס" פרסם בשבועות האחרונות מספר כתבות ביקורתיות במיוחד על נהלי העבודה של אפל בסין, ולמעשה הציף את הנושא לתודעת התקשורת הממוסדת בארה"ב. התגובה הנקמנית לא איחרה לבוא: בסוף השבוע האחרון הוציאה אפל מערכת הפעלה נוספת למחשבים הכושלים שלה – 28 שנים, והם לא מצליחים לפרוץ את קו שבעת האחוזים – והיא לא טרחה לדבר על זה עם ה"ניו יורק טיימס". עם עיתונים ובלוגרים אחרים, ביקורתיים פחות, דווקא כן. מקור ב"טיימס" האשים את אפל במסע נקמה. לזכור, לפעם הבאה שטים קוק ינסה לטעון שהחברה דווקא מנסה לשפר את גישתה.

אחרי שנה ומשהו נגמר המשפט סביב סערת האנטנה של האייפון 4, הידועה בכינויה "אתה מחזיק את המכשיר לא נכון". 18 תביעות ייצוגיות אוחדו לאחת, והן הסתיימו בקול ענות חלושה: כל הלקוחות שרכשו את הגרוטאה ההיא של אפל יוכלו לבחור בין פיצוי של 15 דולר ובין כיסוי חינם למכשיר. אף על פי שאפל טענה שאין שום בעיה במכשיר, הגרוטאה הבאה שלה, האייפון 4S, לא סבלה מהצרות הללו.

משטר אסד ממשיך לטבוח בתושבי סוריה, ובין לבין הספיק לחסום לאחרונה את שירות ההזרמה Bambuser, שההתמחות שלו היא הזרמת וידיאו באמצעות חיבור סלולרי לא יציב. באמביוזר שימש את המורדים כדי לדווח בזמן אמת על הזוועות של המשטר, בעיקר מאזור חומס. השירות מעצבן באופן כללי את המשטרים הערביים: בחריין, שעדיין מדכאת את הרוב השיעי שלה, חוסמת אותו כבר חצי שנה, ומשטר מובארק חסם אותו לשבוע, ערב קריסתו.

ניצחון לגוגל: מדינת נבאדה, שממילא רגילה להימורים, הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שמאפשרת ניסויים בכלי רכב בלתי מאוישים, וגם תעניק להם לוחות רישוי – בשלב הניסויי, הלוחות הללו יהיו בצבע אדום. גוגל הציגה בסוף 2010 את הרכבים העצמאיים שלה, וטענה שהם כבר נסעו יותר מרבע מיליון קילומטר והיו מעורבים רק בתאונה אחת - שהיתה באשמת הנהג האנושי.

חברת אבטחה בשם SecurEnvoy טוענת ששיעור גבוה עד להדאיג מתושבי בריטניה – כ-66% - סובלים מפוביה קלה המכונה נומופוביה, האימה מפני החשש שיאבדו את המכשיר הסלולרי שלהם. מהבדיקה שערכה החברה, ושיש לקחת בערבון מוגבל, עולה כי השיעור זינק מאז 2008, אז הוא עמד על 53% בלבד. נשים סובלות מנומופוביה בשיעור ניכר יותר מגברים: 70% לעומת 61%. 41% מהנשאלים אף אמרו כי הם נושאים שני מכשירים סלולריים, לא אחד, כדי שתמיד יהיו מחוברים.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"