אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבלוג שתקע אותי צילום: איי אף פי

הבלוג שתקע אותי

כך הצליח בלוגר אנונימי לחשוף פשעים פיננסים של הבעלים של הגלזגו ריינג'רס ולנבא את הקריסה של המועדון הסקוטי. וכל זה בזמן שהעיתונאים לא היו אפילו קרובים לסיפור האמיתי

20.02.2012, 11:10 | אוריאל דסקל

בריטניה עדיין בהלם. גלזגו ריינג'רס, קבוצת הפאר הסקוטית שב־140 שנות קיומה מעולם לא סיימה מתחת למקום החמישי, הקבוצה שאין בעולם קבוצת כדורגל שזכתה ביותר אליפויות ממנה (54), הקבוצה שיש לה אוהדים ברחבי העולם - מאוסטרליה ועד ניו יורק - פשטה רגל.

הליך כינוס הנכסים שהקבוצה נכנסה אליו בשבוע שעבר הוביל להורדת 10 נקודות ממאזנה ולגלי הלם ברחבי סקוטלנד. איך קרה שהקבוצה הבריטית, שהיתה "גדולה מדי מכדי לקרוס", הגיעה לפת לחם? ואיך זה קרה בזמן שתקשורת המיינסטרים כמעט לא פרסמה דבר בנידון לפני שהכל מתפוצץ בפנים של כולם, בעוד שבלוג פיננסי הצליח לנבא כמעט במדויק את כל מה שקרה?

כיום ישנן בסקוטלנד קריאות חקירה עצמאית לתוך הנפילה של ריינג'רס. ההתאחדות לכדורגל הסקוטית ציינה ש"אין שום אופציה מלבד לחקור בצורה עצמאית כדי להגיע לעובדות בקשר לעבירה על חוקים בנושא ריינג'רס". וגם המשטרה ורשויות המס מעורבות.

אצטדיון אייברוקס. לקבוצה נכנסים בשווי 70 מיליון ליש"ט וחובות של לפחות 75 מיליון ליש"ט, צילום: רויטרס אצטדיון אייברוקס. לקבוצה נכנסים בשווי 70 מיליון ליש"ט וחובות של לפחות 75 מיליון ליש"ט | צילום: רויטרס אצטדיון אייברוקס. לקבוצה נכנסים בשווי 70 מיליון ליש"ט וחובות של לפחות 75 מיליון ליש"ט, צילום: רויטרס

ריינג'רס חייבת 9 מיליון ליש"ט במסים רק מאז שקרייג ווייט, "משקיע ויזם", רכש את הקבוצה במאי עבור 1 ליש"ט וכיסוי חובות ב־18 מיליון ליש"ט. מרטין ביין, מנכ"ל הקבוצה, פוטר מיד לאחר הרכישה כיוון שאמר כי הוא לא סומך על ווייט. ביין היה איש יד ימינו של הבעלים הקודם, סר דיוויד מארי.

ואולם, על פי ווייט, הקבוצה חייבת לפחות 75 מיליון ליש"ט - עוד מלפני תקופתו כבעלים. "אני לא עשיתי שום דבר לא כשר", אמר ווייט אשר מואשם כי לקח כספים מהמועדון. "לא הוצאתי פני מריינג'רס". אבל גם היו"ר לשעבר,אליאסטר ג'ונסטון, ביקש לאחרונה מהמשטרה לחקור. "צריך לחקור בגלל שיש עדויות לשוחד והונאה", אמר ג'ונסטון.

הצרות הפיננסיות החלו תחת המשטר של סר דיוויד מארי. המועדון הקים עמותה, גבולית מבחינה חוקית, ששילמה את משכורות השחקנים כמעט ללא מס על ההכנסה שלהם. כך, בעצם, ריינג'רס העלימה מס והסתכסכה עם רשויות המס, שהחלו בחקירה. על פניו, חייבת ריינג'רס לפחות 50 מיליון ליש"ט למס הכנסה (35 מיליון ליש"ט במס שלא שולם ו־15 מיליון ליש"ט בריבית) - כשנכסיה, כולל האצטדיון, שווים כ־70 מיליון ליש"ט. חובות קטנים יותר של 2.3 מיליון ליש"ט ועוד קנס של 1.4 מיליון ליש"ט גם כן לא שולמו. וכך גם כספים לקבוצות אחרות. ווייט נכנס לתמונה במאי האחרון והודיע ששילם 18 מיליון ליש"ט לנושים במטרה לקבל שליטה על הקבוצה – אבל זה לא קרה. הוא העביר את החוב לחברה שהוא הקים. כך, בעצם, הוא הרגיע את ההיסטריה שאחזה באוהדים ובתקשורת בנושא של החובות. אבל אלו לא נעלמו. והדו"חות הכלכליים אפילו הצביעו על כך שכספים נעלמו מקופת המועדון.

במקביל,מס ההכנסה הבריטי לא ויתר על הכסף שלו, ולאחר שריינג'רס הודחה מהמשחקים האירופיים כבר בספטמבר (ובכך איבדה הרבה הכנסות), החל לחקור את הנושא. ואולם, הקבוצה נחשבה לגדולה מדי כדי לקרוס, ואף אחד לא חשב שהמצב הפיננסי של הקבוצה בכי רע. עם זאת, מס ההכנסה הבריטי החליט להפוך את מקרה ריינג'רס לדגל אזהרה עבור קבוצות אחרות וחברות שלא משלמות מס ונכנס בריינג'רס בכל הכוח.

קרייג ווייט.  "זה כאילו הילדים המגניבים התחילו פתאום לעשות את שיעורי הבית באלגברה ולדבר על זה", כתב rangerstaxcase.com ל"גרדיאן"., צילום: רויטרס קרייג ווייט. "זה כאילו הילדים המגניבים התחילו פתאום לעשות את שיעורי הבית באלגברה ולדבר על זה", כתב rangerstaxcase.com ל"גרדיאן". | צילום: רויטרס קרייג ווייט.  "זה כאילו הילדים המגניבים התחילו פתאום לעשות את שיעורי הבית באלגברה ולדבר על זה", כתב rangerstaxcase.com ל"גרדיאן"., צילום: רויטרס

לבלוג הפתרונות

התביעה של מס ההכנסה, שהובילה להליכי פשיטת הרגל, הגיעה כהפתעה לרבים. וגם כיום רבים לא יודעים מה צופן עתידה של הקבוצה. "אני, כמו כל אוהד של ריינג'רס, רוצה לדעת מה קרה ומה התשובות לשאלות שלנו", אמר אלי מקויסט, המנג'ר של הקבוצה.

אבל למישהו היו התשובות לאורך כל הזמן הזה. בלוג Rangerstaxcase.com, שכותבו (או כותביו) לא מוכן לחשוף את שמו האמיתי, הפך בחודשים האחרונים לתופעת תרבות. הוא חשף נתונים ועובדות, מסמכים משפטיים ודו"חות כלכליים וייצר דיונים שהעיתונאים לא הצליחו (הפוסט האחרון שלו נקרא: "בלוגר שוב מנצח את תקשורת המיינסטרים. בזמנו החופשי!"). חשיפות אלו הובילו לחקירה ולחץ מהמשטרה. כיום הבלוג מקבל 100 אלף צפיות ביום והקוראים מתדיינים ומתווכחים ב־1,500 תגובות והערות ביום. וכל זה באתר שמתעסק בחוקי חדלון פירעון, מסים וחשבונאות, שאלו, ברשת, לא ממש פופולריים כמו אלבומי תמונות מתאילנד בפייסבוק. "זה כאילו הילדים המגניבים התחילו פתאום לעשות את שיעורי הבית באלגברה ולדבר על זה", כתב הבלוגר ל"גרדיאן".

הבלוג חשף סיפור אחר סיפור, כשכל חשיפה היתה קטלנית מבחינה הבעלים של ריינג'רס, ווייט. בכל פוסט נחשפו מספרים ונתונים שהתקשורת לא נגעה בהם - ואולי בגלל זה הרבה היו בהלם מהעובדה שהקבוצה פשטה רגל.

עיתונות המיינסטרים לא התעסקה במצב הכלכלי של ריינג'רס בגלל מסך עשן של ההנהלה - שהעניקה להם סיפורים משוק העברות השחקנים - אבל גם בגלל שהאינטרס הכללי של העיתונות היה להימנע מסיפורים כלכליים "משעממים". מדוע? ובכן, סלטיק וריינג'רס אולי מביאות את אותו מספר צופים למשחקים, אבל לריינג'רס יש יתרון דמוגרפי גדול על פני הקבוצה בירוק. סלטיק, המזוהה עם הקתולים (מיעוט של 18% בסקוטלנד), היא בעלת הרבה פחות אוהדים מריינג'רס בסך הכל. כך שהאינטרס הכללי היה להימנע מסיפורים רעים על ריינג'רס, במיוחד לאור העובדה שדווקא סיפורים על שחקנים חדשים ומרגשים שיגיעו לקבוצה מוכרים יותר עיתונים.

ולכן הסיפור הכלכלי של ריינג'רס סופר על ידי אנשים שלא היו שם, בעוד שהעיתונאים אשר כיסו את הקבוצה אמרו לאחר הקריסה, "ידענו אבל לא יכולנו להגיד שום דבר בנושא". אבל האמת היא שהעיתונאים הוכנסו ל"אוהל" של הבעלים, שסיפר להם "סיפורים בלעדיים" משוק העברות השחקנים ואנקדוטות מאימונים. עיתונאי לא היה נושך את היד שמאכילה אותו בסיפורים האלה. הוא בחיים לא היה מספר על המצב הכלכלי הרעוע ועל העבירות הכלכליות של הבעלים. הסיפורים הכלכליים היחידיים שפורסמו היו קשורים לדברים שווייט רצה שהקוראים יידעו, לדוגמה שהוא מתכנן הקמת "סופר קזינו" בסביבות אצטדיון הקבוצה. האוהד הממוצע פשוט לא ידע מה קורה, והתקשורת לא רצתה שהוא יידע את הסיפור האמיתי. כשהסיפור האמיתי פוצץ, אז כל העיתונאים ציטטו או הפנו לבלוג, כדי שהקוראים שלהם יידעו מה הוסתר מהם.

אוהדי גלזגו ריינג אוהדי גלזגו ריינג'רס. לא רק מעודדים - "כוח החקירה של הקהל יכול להזיז הרים", כתב הבלוגר האנונימי. "כל מה שצריך זה שיהיה נושא אחד שלמספיק אנשים תיהיה תשוקה לגביו" | צילום: אי פי אי אוהדי גלזגו ריינג

לא רק מעודדים

לבלוג היו כמה מקורות, ולאורך הזמן, כאמור, הוא לא חשש לפרסם את כל מה שהעיתונות פחדה לפרסם. "המטרה היתה לחשוף את האמת", כתב הבלוגר, שהוא בכלל אוהד סלטיק. Rangerstaxcase.com הפך לפלטפורמה שאפשרה לאנשים החדים ביותר ולאנשי מקצוע מצוינים לחלוק אינפורמציה, לנהל וכוח, לגבש דעות – הכל על ידי חשיפה לאמת אשר מגובה במסמכים והבנה יסודית של המצב. בבלוג לא היה מקום לפברוקים של חברות היח"צ. "למדיה של המיינסטרים כבר מזמן אין מונופול על הדעה והיכולת ליצור אג'נדה הסוחפת המונים. הבלוגים והמדיה החברתית העבירו את חלוקת האינפורמציה הליך של דמוקרטיזציה", נמסר מ־Rangerstaxcase.com, שהפך לפורום ל"אזרחים עיתונאים" שחלקו אינפורמציה על מה שהם יודעים וגילו את האמת לקוראים. "כוח החקירה של הקהל יכול להזיז הרים", כתב הבלוגר האנונימי. "כל מה שצריך זה שיהיה נושא אחד שלמספיק אנשים תיהיה תשוקה לגביו".

לא ידוע עד כמה תשפיע הקריסה של ריינג'רס על נושא הבלוגים החוקרים, אבל מה שברור זה שכמעט לכל קבוצה גדולה יש בלוג פיננסי שעוקב אחריה. Swissramble הסופר רציני הוא אוהד ארסנל ושואל שאלות קשות את ההנהלה - שאחר כך גם העיתונאים המסקרים את הקבוצה שואלים. העיתונות האנגלית גם כן מצטטת לא מעט את andersred.blogspot.com, שאין שני לו בכיסוי המהלכים הכלכליים של משפחת גלייזר, הבעלים של מנצ'סטר יונייטד.

הקהל בכדורגל שמורכב מעשרות מיליוני אנשים, מכיל בתוכו אנשים סופר־מקצוענים במה שהם עושים – רואי חשבון ועורכי דין, מנהלים בכירים ואנשי שיווק מבריקים. האנשים האלה יכולים לתרום רבות לקבוצות הכדורגל שלהם. וכיום, יותר מתמיד, הם יכולים לנתח, להציע ולמתוח ביקורת. תפקיד הקהל, בניגוד למה שאלי טביב אומר, הוא כבר מזמן לא "רק לעודד". תעשיית הכדורגל, במיוחד זאת הפרימיטיבית בישראל, צריכה להבין זאת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות