בלעדי ל"כלכליסט" - תוכנית "יום הדין" של הממשלה לרכבת ישראל: הפעלה על ידי חברת ואוליה

כחלק מכיפופי הידיים בין רכבת ישראל לממשלה, גיבשו בסוף השבוע משרדי התחבורה והאוצר את "תוכנית יום הדין" להקמת חברת רכבת חדשה, שהמתווה שלה הגיע ל"כלכליסט". זאת במקרה שבו המדינה תיאלץ לסגור את הרכבת ולהפעילה מחדש במודל משופר.

אלה עיקרי התוכנית: הפעלת הרכבת על ידי חברה חיצונית; העסקת 85% מהעובדים על ידי חוזה קיבוצי חדש; קליטת עשרות מהנדסים והנדסאים בחוזים אישיים; הפעלת מערך של כאלף אוטובוסים; הוצאת מכרזים לציוד חשמלי חדש בתוך שנה; וקבלת אישור ממינהל מקרקעי ישראל לבניית בנייני משרדים מעל מתחמי תחנות הרכבת. התוכנית היא המשך להצהרת שר התחבורה ישראל כץ מיום שבת, כי שרשרת שביתות פראיות נוספות לא תותיר בידיו ברירה אלא לסגור את רכבת ישראל לאלתר.

בתוך כך, הבוקר (ב') ייפגשו עובדי הרכבת והנהלתה שוב בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לדון בבקשת ההסתדרות לאשר לה להשבית את הרכבת, או לפחות לאיים בהשבתה כזו. אישור כזה נדרש מכיוון שבשבוע שעבר אסר בית הדין על העובדים לפתוח בעיצומים נוספים, לאחר שאלה הפרו צווים של בית הדין שהורה להם לחזור לעבודה.

המועמדת הראשית לתפקיד הפעלת הרכבת, אם תיושם תוכנית משרדי התחבורה והאוצר, היא חברת ואוליה העולמית, מומחית בתחום התחבורה והמפעילה באמצעות חברת קונקס, שהיא זרוע התחבורה של ואוליה ישראל, את מערך הרכבת הקלה בירושלים. בהנהלת הרכבת יקבלו ככל הנראה הוראה לפנות לוואוליה בבקשה להקצות כוח אדם להפעלת הרכבת. אף שמדובר במערכים שונים (רכבת חשמלית בירושלים, רכבת דיזל בארצי), מקורבים לנושא מסבירים שאחת האפשרויות שבוחנים במשרד התחבורה היא הסבת חלק מעובדי הרכבת הקלה בירושלים לעבודה ברכבת ישראל באופן מלא או חלקי, עד קליטת העובדים שפוטרו מחדש. הסיבה העיקרית: פרט לרכבת ישראל, מדובר בחברה היחידה שיש לה מומחיות בהפעלת רכבת עילית.

השר ישראל כץ | ציילום: אריאל בשור

השלב הראשון בסגירת חברת הרכבת הנוכחית חייב להגיע מלשכות כץ ושר האוצר יובל שטייניץ, באמצעות החלטת ממשלה שתורה על סגירת רכבת ישראל ופיטורי יותר מ־2,000 איש. השלב הבא יהיה יישום תוכנית להסעת המונים, שעיקרה הפעלת מערך של כאלף אוטובוסים שינועו בקווי הרכבת.

השלב השלישי יהיה השארת רשת מסילות הברזל ותפעולן בידי הממשלה, תוך הוצאת שאר מערכי התפעול לידיים פרטיות. צעד זה הפך לאפשרי לאחר שבשנה האחרונה שונו תקנות מסילות הברזל, כך שהאחריות על הרשת הארצית יצאה מידי מנכ"ל הרכבת ועברה למנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר.

אף שמדובר כאמור באפשרות "יום הדין", מדובר במהלך בעל תקדים מהעשור הקודם: ב־2003 החליטה ממשלת אריאל שרון על סגירת יחידת הסמך שנקראה מעצ ופתיחת "החברה הלאומית לדרכים" תחתיה. המנצח על המלאכה היה מהנדס אלכס ויז'ניצר, כיום יו"ר מקורות."נכנסתי לתפקיד בספטמבר 2003 והבאתי מודל שנקרא סגירה־פתיחה", אמר ויז'ניצר. "היה ברור שאם לא תהיה סגירה־פתיחה יהיו הרבה הפרעות בדרך לעבודת החברה - קבלנים, הסתדרות ובעלי עניין. בחברה היו כאלף עובדים שעסקו בפרויקטים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל בשנה. להם צורפו עובדים משימתיים שישבו על הפיי־רול של מעצ ותועלת רובם היתה אפס".

לדבריו, כל דרך אחרת של התייעלות לא היתה משיגה את המטרה. "מתוך אלף איש סיכמנו שאני קולט בגוף החדש 180 עובדים", אמר ויז'ניצר. "השאר הולכים הביתה, מפוטרים או מנוידים למקומות אחרים". התוצאה, לדבריו: החברה החדשה העסיקה כ־290 איש, והיקף התקציבים שבהם היא מטפלת קפץ ל־4 מיליארד שקל בשנה.

זה עבר בשקט עם ההסתדרות?

ויז'ניצר: "הגעתי עם ההסתדרות להסכם. הלכתי לעופר עיני שהיה יו"ר האיגוד. ביקשתי לשבת בארבע עיניים. אמרתי לו: 'קודם שמע אותי. אם תשתכנע נלך הלאה'".

צריך לעשות אותו דבר ברכבת?

"לא תהיה ברירה. הטעות היחידה כבר נעשתה לפני כמה שנים - פיצלו את רשות הנמלים והרכבות לחברות שונות ולא סגרו ופתחו כל אחת מחדש".