אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרגולציה מכווצת את המסחר בתל אביב צילום: יריב כץ

הרגולציה מכווצת את המסחר בתל אביב

מתחילת 2011 ירדו מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה - תיקון 16 מרחיק את החברות הקטנות מהבורסה

20.02.2012, 07:32 | מאיר מזוז

מתחילת 2011 ירדו משמעותית מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה בתל אביב. לדוגמה, בינואר 2012 הסתכם מחזור המסחר החודשי ב־26.8 מיליארד שקל לעומת 49.7 מיליארד שקל בינואר 2011, ירידה של כ־46%. לעומת זאת, בשוק איגרות החוב הממשלתיות גדלו מחזורי המסחר ב־2011 ב־21.3% לעומת 2010. השוק הקונצרני מראה יציבות, עם ירידה של 0.5% בלבד ב־2011 לעומת 2010.

גם בשוק המק"מ חלה ירידה חזקה במחזורי המסחר, המוסברת ביציאה של משקיעים זרים משוק זה. כך, לדוגמה, בינואר 2012 הסתכם מחזור המסחר ב־15.1 מיליארד שקל לעומת 38.6 מיליארד שקל בינואר 2011 - ירידה של כ־60.9%.

הירידה במחזורי הבורסה בשוקי המניות נובעת, בין היתר, ממעבר לחו"ל של משקיעים ישראלים ומיציאת זרים מהשוק המקומי, מגמות שיימשכו עד לשינוי האקלים הכלכלי. גורמים נוספים הם תיקון 16 לחוק החברות והרגולציה הגוברת בשוק ההון.

שליטה מוגבלת

עיקרו של תיקון 16 הנו הסדרת סוגיות בממשל תאגידי שיש בהן כדי לחזק את מנגנוני הפיקוח בתאגיד - דבר מבורך בפני עצמו. עם זאת, תיקון 16 גרם, ונראה כי יוסיף לגרום, למחיקה של קרוב ל־70 חברות ישראליות מהבורסה, בעיקר חברות קטנות.

חלק מהוראותיו של תיקון 16 יביא לחלק מבעלי השליטה בחברות הציבוריות לשקול את המשך דרכו בבורסה בתל אביב. הסיבה העיקרית לכך היא ההחמרה בעסקאות עם בעלי השליטה, אשר בעקבות התיקון מחייבת, בין השאר, רוב של בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.

בנוסף, התקשרות עם בעל שליטה או קרובו בקשר לתנאי העסקתם תחייב אישור מחדש כל שלוש שנים לפחות. לצד זאת, הורחבה וחוזקה עצמאותה של ועדת הביקורת, הנדרשת גם היא לתת את אישורה להתקשרויות עם בעלי השליטה. דירקטור בעל זיקה לבעל שליטה, כפי שהוגדר בחוק, לא יוכל לכהן כחבר בעדת הביקורת ואף לא להיות נוכח בדיוניה.

לאור האמור, בעל שליטה המעוניין להנפיק את חברתו בבורסה ישקול זאת שנית, שכן הנפקה שכזאת יכולה להביא לירידה מהותית ביכולתו לשלוט בעסקי החברה.

דרושות הקלות

הדבר המטריד הוא העמקת הרגולציה בתנאי שוק בעייתיים העשויים לגרום לשפיכת התינוק עם המים, בעוד שלמעשה נדרשות כעת הקלות רגולטוריות ולא הקשחות רגולטוריות.

דוגמה להקשחה רגולטורית היא הקטנת האפשרות לקופות הגמל להשקיע בתעודות סל מקומיות עקב כפל דמי ניהול. גופים רבים משקיעים בחברות קטנות דרך תעודות הסל על מניות היתר. יש לזכור כי לחברות קטנות יש עלויות גדולות לרישום המסחר בבורסה, והיכולת לגייס הון בחברות אלה היא מאוד נמוכה, ולכן הרצון שלהן להמשיך ולהיסחר הולך ויורד.

חזרת המשקיעים הזרים לשוק המניות יכולה להעלות את מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב בצורה משמעותית לרמות שראינו בשנים קודמות, כפי שנעשה בשנים 2004–2005. עם זאת, אפשרות זו אינה סבירה בטווח הקצר.

ביצועי הבורסה בשוק המניות מ־2011 היו חלשים בהשוואה לשווקים המתעוררים ולשווקים המפותחים. מתחילת 2011 עד סוף ינואר 2012 תשואת מניות מדד ת"א־100 היתה -17.1%, בעוד שמדד דאקס השיג בתקופה זו תשואה של -2.5% ו־S&P 100 השיג 10.4%, כולם במונחים שקליים.

בישראל אנו רואים רגולציה חזקה בענף התקשורת, רגולציה מתהווה בשוק כלי הרכב והליסינג (באמצעות ועדת זליכה), בבתי ההשקעות, בבנקים, בענף הכימיקלים ובענפי הגז והנפט.

גם ועדת הריכוזיות לא מוסיפה בריאות לשוק הישראלי, דבר שמקשה על הניהול העסקי של חברות ונותן את אותותיו גם במחזורי הבורסה בתל אביב וגם בביצועי המניות.

הכותב הוא מנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות