יותר מסרט מצויר

ביום חמישי יגיע אלינו "הוגו", סרטו החדש והמדובר של מרטין סקורסזה, המועמד ל־11 פרסי אוסקר. אף על פי שסקורסזה צילם את "הוגו" בפילם, יש בו שימוש רב באנימציה ממוחשבת, שתורמת לסגנון הקסום והמעין חלומי של הסרט. אז מילא ספילברג, אבל מה לסקורסזה ולאנימציה? נראה שהוא בחברה טובה. במאים רבים מדלגים כיום בין אנימציה לקולנוע מצולם, וההבחנה בין השניים קשה מאי פעם. הקולנוע מצולם באמצעים דיגיטליים ומסתמך על אפקטים מיוחדים ועל טכניקות דומות לאלו של אנימציה. סרטי האנימציה, מצד שני, מגיעים לרמת דיוק המתקרבת לזו של תמונה מצולמת. "הרפתקאות טין טין", למשל, משתמש בצעקה הטכנולוגית האחרונה ולוכד תנועה של שחקנים אמיתיים כדי ליצור מודלים דיגיטליים מצוירים. החלטתה השערורייתית של האקדמיה לא לאפשר לסרט להתמודד על האוסקר בקטגוריית האנימציה בגלל קרבתו לקולנוע מצולם מעידה על חוסר סנכרון עם התקדמותה המטאורית של התעשייה.

טרנד חדש שכובש את האנימציה הוא גיוס טאלנטים מהשורה הראשונה של הקולנוע המצולם. ווס אנדרסון שבר את חוקי היצירה של טכניקת הסטופ־מושן כשעשה ב־2009 את ״מר שועל המהולל״. גור ורבינסקי (״שודדי הקאריביים״) הפתיע בשנה שעברה עם הלהיט ״רנגו״. גיירמו דל טורו ("המבוך של פאן") הוא יועץ בדרימוורקס, והפיק בפועל שני להיטי אנימציה השנה: ״קונג פו פנדה 2״ ו״החתול של שרק״. טים ברטון פוזל לכיוון בקביעות, ואף החל את הקריירה כאנימטור באולפן דיסני. לאחר שהיה המוח מאחורי ״הסיוט שלפני חג המולד״ וביים את "חתונת הרפאים", הוא עובד כרגע על סרט האנימציה "פרנקוויני". מהצד השני, הפרויקטים המסקרנים של השנה הקרובה יגיעו מיוצרי אנימציה שהחליטו לקחת ליד מצלמת קולנוע.

אסא בארטפילד וקלואי מורץ ב"הוגו". סגנון קסום ומעין חלומי

בחודש הבא אמור לצאת בארה"ב "ג'ון קרטר ממאדים", סרט מצולם של אשף האנימציה מפיקסאר אנדרו סטנטון ("וול אי"). בראד בירד ("רטטוי", "משפחת סופר־על") הוא בוגר פיקסאר נוסף שעובד בימים אלו על סרט מצולם חדש, "1906", שיעסוק ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו. לאחר ההצלחה של "משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים", שגרף עד כה כ־650 מיליון דולר ברחבי העולם, בירד יכול להיות אופטימי. אנדרו אדמסון, מבמאי סרטי "שרק", משתף פעולה עם ג'יימס קמרון על גרסת התלת־ממד ל"סירק דה סוליי", הקרקס הבינלאומי המצליח.

יש כמובן סיבות כלכליות לדילוג בין שני התחומים. כל שנה נמצאים לפחות חמישה סרטי אנימציה ברשימת 20 הסרטים הרווחיים באמריקה. ב־2011 היו אלה "מכוניות 2" (191 מיליון דולר), "קונג פו פנדה 2" (165 מיליון), "החתול של שרק" (149 מיליון), "ריו" (144 מיליון) ו"הדרדסים" (143 מיליון). בעזרתו האדיבה של התלת־ממד, אנימציה היא ביצת הזהב של הוליווד. התחום מאפשר חופש פעולה רב ליוצרים: במאים יכולים להתמקד בדקויות טכניות ולשלוט יותר בתוצר הסופי. אנימציה היא קופסת כלים חדשה ומגוונת שמאפשרת לשנות ולהוסיף כל דבר. צלם הקולנוע האגדי רוג׳ר דיקינס (״אומץ אמיתי״) ייעץ לפיקסאר כשהאולפן עבד על "וול־אי", והסגנון המרשים בסרט אינו נופל בחשיבותו מקלאסיקות מצולמות. השנה ראינו זאת שוב בסצנת המרדף ב"טין טין" או בסגנון המחוספס ב"רנגו". לא הגיע הזמן שהאקדמיה תכיר בהישגים אלו ותחלץ את האנימציה מהגטו שהיא נמצאת בו?