אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיבוב חוזר צילום: shutterstock

סיבוב חוזר

רכישת תקליטי ויניל החלה כתחביב סנטימנטלי, אך המגמה רשמה ב־2011 גידול של 36% בארה"ב ו־44% בבריטניה. בישראל אין נתונים, אך החנויות המתמחות מדווחות על הכפלת המכירות בשנים האחרונות

21.02.2012, 10:10 | רעות מרים כהן

לפני יותר מ־20 שנה כבר הספידו אותם, את התקליטים השחורים, אך בזמן שבכל העולם אנשים נחשפים לעוד ועוד מוזיקה יש רבים שמתחילים להתגעגע להיבט הפיזי, האספני והסנטימנטלי שברכישת מוזיקה - גם אלה שנולדו אל תוך עידן הדיסקים. התחזקות התקליטים היא עובדה מוכחת בשוק העולמי בשנים האחרונות. בארה"ב הם אמנם היוו רק 1.2% ממכירות האלבומים ב־2011, עם 3.9 מיליון עותקים, אך מדובר בעלייה של 36% לעומת 2010. זו השנה הרביעית ברציפות שבה מכירות התקליטים שוברות את השיא של עצמן מאז החלה המדידה של Nielsen SoundScan בתחילת שנות התשעים. בבריטניה הנתונים מרשימים עוד יותר: עלייה של 44% במכירות התקליטים (לא כולל סינגלים) בשנה האחרונה בהשוואה לקודמת - הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז 2005 לפי חברת המצעדים הרשמית במדינה.

רבים חושבים שקהל היעד של הפורמט הוא תקליטנים של מוזיקה אלקטרונית, או אספנים אובססיביים חובבי נוסטלגיה. אך הנתונים מצביעים דווקא על קהל שרוכש אלבומים חדשים, ודווקא לא מהז'אנר האלקטרוני. בארה"ב, לדוגמה, שלושה מכל ארבעה תקליטים שנמכרו בשנה שעברה קוטלגו כאלבומי רוק. האמנים הנמכרים ביותר בפורמט היו רדיוהד, הבלאק קיז ובון איבר. ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בפורמט היה אפשר למצוא גם את פליט פוקסס, מאמפורד אנד סאנס ואפילו את כוכבת השנה - אדל. גם בבריטניה רדיוהד זכו להצלחה גדולה מאוד, ואחריהם ברשימה דורגו הלהקה החדשה של נואל גלאגר, אדל, פי ג'יי הארווי והארקטיק מאנקיז. כולם אמנים עכשוויים עם אלבומים חדשים ועדכניים.

הטרנד לא פוסח על ישראל. נתונים רשמיים אמנם לא נאספים בארץ, ורק חנויות מעטות טורחות לייבא ולמכור אלבומים חדשים בוויניל, אך אלה מעידות על מגמת עלייה בדומה לזו שבחו"ל. "התקליטים תופסים כיום יותר משליש מהמכירות בחנות", אומר מוטי כהן, שמנהל את סניף האוזן השלישית בחיפה כבר כמעט 20 שנה, "הן יותר מהכפילו את עצמן אצלנו בשנים האחרונות. עד לפני כמה שנים נהגנו להביא אלבומים חדשים רק כשהיה מדובר בדברים 'חשובים', אבל היום אנחנו משתדלים שכל תקליט חדש מעניין שיוצא יהיה על המדף".

עם זאת, לפי כהן, צרכן התקליטים הישראלי הממוצע עדיין אוהב לרכוש יותר אלבומים ישנים בהוצאות מחודשות או ביד שנייה, מאשר אלבומים חדשים. "מכרנו כמות היסטרית של תקליטי ג'ימי הנדריקס", הוא מספר ומוסיף כי גם אלבומים רבים של פינק פלויד ו"כמעט כל זאפה שהיה ברשותנו" זכו לפופולריות. גם כהן מתחזק אוסף מכובד. "תקליט והעטיפה שלו הם יצירות אמנות לכל דבר", הוא אומר. "התקליטים נשמעים, לטעמי, טוב יותר מדיסקים וקבצים, שהם דרך נוחה לשמוע מוזיקה אבל פחות מהנה".

מוטי כהן, האוזן השלישית, חיפה. "התקליטים תופסים כיום יותר משליש מהמכירות בחנות", צילום: אלעד גרשגורן מוטי כהן, האוזן השלישית, חיפה. "התקליטים תופסים כיום יותר משליש מהמכירות בחנות" | צילום: אלעד גרשגורן מוטי כהן, האוזן השלישית, חיפה. "התקליטים תופסים כיום יותר משליש מהמכירות בחנות", צילום: אלעד גרשגורן

 

איכות ועומק סאונד

בניגוד לרוכשי הרוק הקלאסי, יש גם צד אחר, צעיר יותר, לקהל חובבי התקליטים. מארקי פאנק (29) - מוזיקאי, מפיק, תקליטן ואספן תקליטים מירושלים - הוא מודל מייצג שלו. "התחלתי לקנות תקליטים בערך בגיל 14, אחרי שגיליתי את האוסף של אבא שלי", הוא מספר. כיום הוא אמנם רוכש תקליטים רבים לצורכי עבודתו, אך לדבריו "כשליש מהמוזיקה שאני קונה היא להנאה בלבד".

אתה קונה מוזיקה גם בפורמטים נוספים, כמו דיסקים או עותקים דיגיטליים בתשלום?

"היה שלב שבו הייתי צריך לבחור בין תקליטים לבין רכישת תקליטים ודיסקים במקביל. ההחלטה היתה די פשוטה אחרי שגיליתי שלרוב תקליטים משומשים זולים מדיסקים, וזה עוד מבלי לציין את כל ההוצאות המיוחדות והנדירות שלא קיימות בפורמטים אחרים. כאדם שגדל לתוך עידן שיתוף הקבצים, אני מאמין שזה בסדר להוריד מוזיקה מהרשת ובמקביל לתמוך באמנים באמצעות רכישת האלבום הפיזי".

מהו מבחינתך היתרון שבקניית הוצאות חדשות בוויניל על פני פורמטים אחרים?

"הרבה אנשים יספרו לך על איכות ועומק הסאונד. אני מסכים איתם, אבל נקודה אחרת היא שיש מידה מסוימת של רצינות מאחורי מוזיקה. בימינו, אם אמן חדש מוציא את המוזיקה שלו על ויניל, זה אומר שהוא מדמיין את המוזיקה שלו יושבת על המדף לצד האלבומים שהשפיעו עליו. יש בכך ראייה לא רק לעתיד, אלא גם לעבר. אני מעריך כי בשנה האחרונה רכשתי כ־200 תקליטים לפחות, אך לדעתי אין עדיין 'סצנה' אמיתית בישראל בתחום, ויש עוד מקום לשיפור מבחינת ההיצע".

מארקי פאנק. מוזיקאי, מפיק, תקליטן ואספן תקליטים: "בשנה האחרונה רכשתי כ־200 תקליטים לפחות, אך לדעתי אין עדיין מארקי פאנק. מוזיקאי, מפיק, תקליטן ואספן תקליטים: "בשנה האחרונה רכשתי כ־200 תקליטים לפחות, אך לדעתי אין עדיין 'סצנה' אמיתית בישראל בתחום" | צילום: אוראל כהן מארקי פאנק. מוזיקאי, מפיק, תקליטן ואספן תקליטים: "בשנה האחרונה רכשתי כ־200 תקליטים לפחות, אך לדעתי אין עדיין

אז האם התקליטים יצילו את חנויות המוזיקה? האם ישראל תצטרף לחגיגות ה־Record Store Day המתקיימות מדי אפריל בעולם, ובמסגרתן נמכרות הוצאות ויניל מיוחדות של אמני פופ כמו ליידי גאגא? אם המגמה תימשך, נראה שאנחנו בדרך לשם.

"רכישת תקליטים אינה מהווה תחליף לרכישת קבצים - מדובר במעין מוצר משלים", מסכם מארקי. "כשאתה קונה תקליט, אתה מרגיש שהוא באמת שלך. זו דרך להפגין הערכה למוזיקה".

תגיות

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
ילדים
לרוב המגיבים כאן אין שום הבנה מינימלית באיכות מול מחיר. יש לי מערכת קולנוע של אונקיו מהדגמים המפוארים ואליו משודכים סט של JBL איכותי, ועדיין זה בית שימוש בהאזנה למוזיקה... לעומתה יש לי מגבר סטראו שעלה 1400 ש"ח יד שנייה פטפון שגם קניתי ב400 ש"ח ביד שנייה ואליו שידכתי רמקולים מדפיים גדולים של B&W ב900 ש"ח גם כן מיד שנייה. והאיכות? צליל אנלוגי אמיתי, חם, מלא ועגול שעוטף אתכם מכל הצדדים כמו לאכול במסעדת יוקרה וחמתך משלמת על הארוחה... בכדי להגיע לאיכות כזו בצליל דיגיטלי צריך להשקיע במערכות HI END יקרות ברמה של עשרות אלפי שקלים! את זה אני משאיר לנוער הצעיר שעדיין אין לו ילדים וגר אצל ההורים... וזה עוד לפני שדיברתי על חוויית ההתעסקות עם הווניל ואני לא רוצה בכלל להזכיר את הדבר הבזוי הזה שנקרה MP3 שגם מערכות HI END לא יעזרו לו...
מושון , נתניה  |  26.09.12
25.
מסכים עם מרקי
לאור כול התגובות של מביני העניין המקצועניים לגבי הבדלי האיכות והנוחות לטובת הקבצים הדיגטלים למרות שכל אספן תקליטים יגיד לכם שהאיכות וההנאה מרובים בשמיעת תקליט מאשר בדיק וכו' . אז נכון שכל רכב חדש ממשיג סוסיתא ונכון שרוב אספני התקליטים לא מקשיבים לתקליטיהם במערכות הכי משובחות ועוד ועוד . אבל כמאמר הסלוגן על תקליט של אלביס" 50 מיליון מעריצים אינן יכולים לטעות" והמסקנה שאותם חובבי מוזיקה ובכלל לא משנה האם מדובר בתקליטי יד שנייה חבוטים ושרוטים או במאזיני מוזיקה הכי חדשנית וכו' עדיין קהלים גדולים ומגוונים ואני מנמה עליהם בוחרים לרכוש מוזיקה בפורמט הויניל ולכן סביר שהם מחפשים משהו אחר שלא הדיסק ולא קבצי ההורדה נונתים לו מענה . אז נכון שאי אפשר לרוץ בפארק או לשמוע ברכב בפטיפון ולכן סביר שזה לא כזה שחור או לבן ויש לשלב בין הפורמטים לפי צורך השימוש . אבל מי שמחפש רגש ,תחושת שייכות, וקצת מעבר להאזנה כמוזיקת רקע וחשובה לו העטיפה והקרדיטים אז סביר יבחר באופציה זו . והעובדה שצעירים רבים בוחרעם בה ולא בהכרח כטרנד אלא כדרך חיים . אגב לחובבי הטרנד הירוק לפני שאתם מכפשים את התקליטים בזיהום הסביבה בדקתם בכמה מוצרי פלסטיק מזהמים לא צתכלים וחד פעמיים השתמשתם ביממה האחרונה ? יכול להיות שאת הקפה שעכשיו אתם שותים ערבבתם עם כפית כזו ! לא ככה
אספן , עטיפת ניילון  |  22.02.12
24.
ל-20: אמת... דיגיטלי HD מניב צליל נפלא -- אם יודעים איך לעבוד איתו.
ויניל מוסיף לצליל כמה עיוותים מאד נעימים לאוזן, אבל קל להשיג אפקט דומה גם באמצעים מודרניים. אפקט של חלודה (סרט מגנטי) קשה יותר להשיג, אבל לא ממש צריך. 2488.2ks/s ומעלה, ב-24 ביט (או 32!)... יופי של סאונד -- כשיודעים מה עושים.
הבעיה: רק מעטים יודעים  |  21.02.12
לכל התגובות