תחזיות כלכליות שלא בתום לב

לפני זמן קצר השמיע איש העסקים ג'ורג' סורוס תחזית קודרת לגבי עתיד הכלכלה הגלובלית. לטענתו, העולם עומד בפני אחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה המודרנית, והמערכות הכלכליות העולמיות עלולות לקרוס עם כל ההשלכות האפוקליפטיות הקשורות בכך. בסוף חודש ינואר האחרון הגדיל לעשות מומחה פיננסי אחר עם כותרת המתארת תסריט אימים, שלפיו סגירת מיצרי הורמוז שבמפרץ הפרסי על ידי האיראנים תקפיץ את מחיר הנפט בעולם עד כדי 300 דולר לחבית.

התירוץ המקובל של הטועים

תחזיות/הערכות כאלה מצד מומחים, אנשי עסקים, כלכלנים ופרשנים למיניהם לגבי התנהגות כלכלית כזו או אחרת ממקדות תשומת לב ציבורית רבה וזוכות בדרך כלל לכותרות ענק בכלי התקשורת, במיוחד בעולם הגדוש באי־ודאות שבה אנו שרויים כיום. כידוע, תחזיות כלכליות שנוגעות להתנהגותם של בני אדם - צרכנים, משקיעים, יזמים, לווים, עובדים וכו' - לוקות מאוד במבחן התממשותן שכן כלכלה אינה מדע מדויק, וההסתייגות "כאשר כל שאר התנאים קבועים", מהווה תירוץ מקובל להסבר ההחטאה.

פעמים רבות התרשמנו מתחזיות מאקרו לגבי אינפלציה, צמיחה, אבטלה, גירעון תקציבי, שערי חליפין, שערי ריבית ועוד, כשהנתונים בפועל היו רחוקים מההערכות המקדמיות מרחק "מזרח ממערב". הבעיה היא שאנשי עסקים, משקיעים ומנהלי כספים נאלצים לפעול על פי המתווה החזוי, ובעוד שחזאי המאקרו "המפספסים" יוצאים ללא פגע, סופגים המשקיעים והיזמים הפסדים כספיים.

כאשר שאלו עתידן אופטימי האם אינו מתוסכל מאי־התממשותן של תחזיותיו, הוא השיב כי תכלית דבריו מכוונת לאוזני מקבלי ההחלטות, ואם הם פועלים כראוי, המערכת מתוקנת והנתונים הפסימיים לא מתרחשים במציאות. הוא חש בנוח. בהיותו חובש כיפה, הזכיר לשומעיו את מקרה יונה הנביא שבא לנינווה בשם ה' והכריז כי נוכח ההתנהגות המחפירה של תושבי העיר, "בעוד ארבעים יום נינווה נהפכת". אנשי העיר נבהלו, חזרו בתשובה, שיפרו דרכיהם והתוצאה: נינווה נשארה על תלה.

לעתים אנו נתקלים בתחזיות שכל תכליתן לשרת אינטרס כלשהו. לדוגמה: תחזיות שמכוונות לנער קבוצות לחץ סקטוריאליות לקראת גיבוש סופי של מסגרת תקציב המדינה. כלי התקשורת מוזנים בנתונים פסימיים לגבי הצמיחה הצפויה ("המשק גולש למיתון"), הצריכה החלשה, האבטלה הגואה, המפולת בהכנסות ממסים ועוד. מיותר לציין כי חלק ניכר מהערכות פסימיות אלה לא יתממש.

ישנם כאלה שמשמיעים תחזית יוצאת דופן ורחוקה משמעותית מהקונצנזוס, רק כדי לזכות בכותרת רעשנית ובעצם, ביחסי ציבור. מיותר לציין כי אין זו דעתם המקצועית. בשיחה עם חזאי אינפלציה מה"מגזימים" הדגיש הכלכלן נקודה זו תוך שהוא מזכיר שמות של קולגות שנוקטים גישה דומה בתחומים אחרים. מקרה פיקנטי קשור בתחזיות הריבית של בנק ישראל. לפני כשנה הנגיד הזהיר מעל כל במה את נוטלי ההלוואות לדיור (משכנתאות) שלא לבחור במסלול ה"מסוכן" של ריבית משתנה, שכן זו עלולה לזנק והלווה יתקשה לעמוד בתשלומים הולכים וגדלים. ומה קרה מאז? נכון להיום, המסלול הזול ביותר לנוטלי המשכנתאות הוא דווקא המסלול בריבית המשתנה, והוא צפוי להיות האטרקטיבי ביותר גם במהלך השנה הקרובה.

החיפזון מהשטן

דוגמה נוספת קשורה בתחזית מאקרו בתחום התקציב של אסטרטג באחד מבתי ההשקעות הגדולים. הוא מציין בסקירתו כי בגלל הגירעון הגדול מהצפוי בתקציב 2012 תיאלץ הממשלה להגביר את גיוסי החוב באיגרות חוב. התוצאה הבלתי נמנעת, לדבריו, תהיה היצע גבוה שילחץ את מחירי האג"ח כלפי מטה ויביא לעלייה ברמת התשואות לפדיון. המלצתו - למכור אג"ח ארוכות ולהמירן בקצרות טווח.

משקיע מוסדי או פרטי שמזדרז לעשות כהמלצת הכלכלן עלול להיווכח כי עשה טעות וכי "החיפזון מהשטן". שכן מצד ההיצע, לאוצר יש דרגות חופש רבות בגיבוש תמהיל ההנפקות - האם אג"ח חו"ל או ישראל, האם אג"ח קצרות או ארוכות ועוד. ומצד הביקוש, נזילותן של קרנות הפנסיה גבוהה ביותר והן "יבלעו" את הסחורה הממשלתית מבלי לזעזע את השוק המשני.

אין ספק כי בשווקים שפועלים בתנאי אי־ודאות ו"רעשים" גיאו־פוליטיים וכלכליים רבים, חייבים היזמים לפעול על פי אזימוט שנקבע מראש. בארצות הברית קיימת אינטראקציה מתמדת בין התחזיות לבין הנתונים בפועל. כך גם לגבי דו"חות כספיים של פירמות. העימות המתמשך הפך לריטואל והשווקים מגיבים מיידית. דו"ח כספי טוב מהחזוי — שער המניה קופץ, וההפך.

בשנים האחרונות רבות מהארצות המפותחות, לרבות ישראל, משתדלות לחקות את השיטה האמריקאית. עם זאת, חשוב להתייחס לתחזיות באיפוק המקצועי הנדרש, לא להיבהל מתחזית גדושת פסימיות ולא לצהול מהערכה אופטימית מדי. חשוב לדעת ולהפנים שחלק ניכר מהעוסקים במלאכה לא מדויקת זו אינו פועל בתום לב מוחלט.

הכותב עוסק בייעוץ פיננסי לחברות ומכהן כדירקטור בכמה תאגידים