"פרויקטים סולאריים בנגב יעניקו הזדמנויות למגזר הבדואי"

"המדינה חייבת לטפח את המגזר הבדואי בתחום הסולארי. הבדואים הם חלק מהמדינה גם בתחום הזה ואי אפשר להתעלם מכך", כך טוענת עו"ד אורית מרום־אלבק, ראש תחום הקלינטק במשרד עורכי הדין שבלת ושות', בראיון מיוחד לקראת הוועידה הכלכלית הראשונה לצמיחה כלכלית, שתיערך בסוף החודש בחסות "כלכליסט".

לדברי מרום־אלבק, הקמת פרויקטים סולאריים בנגב יכולה לתת לאוכלוסיה הבדואית הזדמנות טובה לשפר את הכנסותיה ולייצר מקומות עבודה חדשים בנגב. "רק עכשיו קודם פרויקט ראשון של חברת ערבה פאוור עם שבט טראבין. חייבים לקדם עוד פרויקטים כאלה".

על אף האופטימיות שמנסה מרום־אלבק לשדר ביחס לעתיד התחום הסולארי, היא סבורה כי עד היום נעשו על ידי המדינה טעויות משמעותיות בטיפול בתחום. מרום־אלבק מתייחסת בעיקר לשתי החלטות שנתקבלו לאחרונה ונגעו להפחתת התעריפים שבהם מחויבת חברת החשמל לקנות אנרגיה סולארית מיצרנים קטנים ובינוניים (עד 12 מגה־ואט). לדבריה, ההפחתות גרמו לפספוס הזדמנות אדירה לקידום התחום.

"המדינה משדרת ליזמים שהיא לא רוצה אותם, וזה פספוס אדיר. קיבלנו מתנה נהדרת (ימי השמש הרבים לאורך השנה - ל"ג ולב"ד) והמדינה באה ולקחה אותה. עושים הכל כדי להבריח יזמים בתחום הסולארי".

אבל המדינה שינתה את כללי המשחק גם בוועדת ששינסקי.

"ששינסקי זה דוגמה עצובה לשינוי מדיניות בדיעבד. אנשים משקיעים כסף אפילו שאינם יודעים אם יצליחו בסופו של דבר. אם ברגע שהם מצליחים משנים להם את הכללים, אז למה שיבואו?".

מרום־אלבק טוענת גם כי המדינה מפלה בין היזמים הסולאריים. כדוגמה לכך היא מביאה את החלטת מינהל מקרקעי ישראל שהתקבלה לאחרונה להקל בהליכי הרישוי לקבלת היתר להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים. לטענתה, החלטה זו מפלה לרעה בעלי מתקנים סולאריים הנמצאים על גגות, שלא זוכים להקלה דומה.

"הממשלה אמרה בפירוש שצריך לחזק את הנגב והערבה, אבל פגעה למשל בישוב כרם שלום שבו נמצא פרויקט סולארי על גגות. הוא חוטף טילים ונמצא במצב קשה, אז עכשיו באים ומפלים אותו?".