חצי שנה חלפה מאז שמינה שר התחבורה ישראל כץ את פרופ' ירון זליכה לעמוד בראש ועדה להסדרת ענף הרכב הישראלי. משרד התחבורה הודיע אז כי הוועדה "תבחן את צמצום הריכוזיות בענף יבוא הרכב, ותגבש המלצות להסרת חסמים שיובילו להגברת התחרותיות ולהוזלת התעריפים לצרכן בכל ענפי הרכב". כעת, שבוע לאחר שהוועדה סיימה את תפקידה והגישה את מסקנותיה לשר, עולה שאלה אחת פשוטה: האם מסקנות הוועדה אכן יביאו להסרת חסמים, לצמצום ריכוזיות ולהוזלת מחירי הרכב? ובכן, התשובה היא: נראה שלא.
קחו, לדוגמה, את מכלול ההמלצות בנושא יבוא אישי של מכוניות, שיהפוך את סוכני היבוא האישי לעוסקים חוקיים. מבדיקת נתוני רשות המסים עולה כי ב־2010 יובאו ארצה פחות מ־3,000 מכוניות ביבוא אישי, וכי המכונית המיובאת ביותר היא מרצדס. היות שרוב המכוניות שמיובאות לישראל ביבוא אישי הן מכוניות יוקרה, קשה שלא לתהות מהם השיקולים שעומדים מאחורי מסקנה כזו, שנועדה להיטיב עם קומץ של בעלי מכוניות יוקרה שהפרוטה מצויה בכיסם.
ומה עם מי שלא יכול להפוך לסוכן יבוא אישי? זה בסדר. על פי המלצות הוועדה, יוכל כל אזרח לייבא שתי מכוניות בייבוא אישי ולמכור אותן מיד. האם כל אזרח ימהר להביא ארצה טויוטה קורולה חדשה? כנראה שלא. סביר יותר שבעלי המכוניות שינצלו את ההמלצה יהיו בעלי מכוניות יוקרה שבידם הקשרים והממון הנדרשים כדי להוציא מבצע שכזה לפועל.
ומה בנוגע להיבט החשוב ביותר של תמחור המכוניות החדשות בישראל - נטל המס? המסקנות שהגישה הוועדה בנושא המיסוי נוגעות רק למכוניות היברידיות בעלות מנגנון טעינה. כמה מכוניות כאלה נמכרו עד כה בישראל? פחות מעשר.
ומה בנוגע לנושא צמצום הריכוזיות? גם כאן אין חדש. מסקנות הוועדה אכן אמורות לפרוק את יבואני הרכב הגדולים מנשקם - ולפיהן יש לאסור על יבואן שמחזיק ביותר מ־8% מהשוק להחזיק יותר מנציגות של תאגיד בינלאומי אחד. אך מה עם היבואנים שהתאגיד הבינלאומי שהם מייצגים מחזיק ביותר מ־8% מהשוק? הם יהפכו למלכי השוק החדשים, כי איתם הוועדה לא רוצה להתעסק.
במקביל, היבואנים שיצטרכו כעת להגביל את נתח השוק שלהם עדיין צריכים להרוויח. האמצעי שיעמוד לרשותם הוא הגדלת הרווחיות על כל מכונית, באמצעות העלאת מחיר. זו לא "הוזלה של תעריפים לצרכן".
אז עם מה בעצם נשארנו? עם עוד הרבה מסקנות שספק אם יתקבלו ועם מחירון רכב ממשלתי שעל הקמתו הצהיר זליכה, מחירון שיתבסס על כנותם של מוכרי הרכב המשומש בישראל. קשה שלא להרגיש שמישהו כאן עבד עלינו.
צילום: אוראל כהן
2 תגובות לכתיבת תגובה