הון אנושי: פעורים חברתיים

בצהרי יום שני במרכז המבקרים של הכנסת נערך אירוע הוקרה לקהילת הצעירים המשימתית, אלפי צעירים אידאליסטים ובוגרי תנועות נוער שעברו לגור בפריפריה כדי לעזור לפתח אותה, במעין גלגול מודרני של גרעיני הנח"ל מפעם.

סביב שולחנות עמוסי שומן טרנס ומיץ סינתטי הצטופפו עשרות צעירים בחולצות השומר הצעיר, הצופים ובני עקיבא ובסווטשירטס של סוף מסלול. אחד מהם, צעיר משימתי כבן 30, אמר לי שהוא נגעל לקבל כיבוד מביבי ש"הרס את כל מה שאני חי ונאבק למענו. זה האיש שהרס את מדינת הרווחה". הוא לא יגיד את זה בכנס, הוא אומר, כי זה לא יהיה בוגר מצדו. בעיקר כשהמדינה מקציבה לקהילות הצעירות 10 מיליון שקל, שלהם נוספו עוד כ־20 מיליון שקל מקרן שח"ף. קרן שח"ף היא סינרגיה של כמה קרנות פילנתרופיות, ששתיים מהן, דרך אגב, הן קרן קרב וקרן רש"י שמעסיקות אלפי מורים בתנאים מחפירים שיזעזעו אפילו עובדי חברות קבלן.

הרב שי פירון בכנס | צילום: נועם מושקוביץ

אני שואל את אבי נאור, יו"ר קרן שח"ף וממייסדי אמדוקס, איך הוא חי עם הדואליות הזאת, שבה הוא תורם למדינה ובה בעת מסייע לשבירת שיאי חרפה בשוק העבודה. "תראה", הוא אומר, "בעיקרון אני לא נגד הקונספט של עובדי קבלן, אין לי בעיה עם זה, אבל אני בא מההייטק. שם מבינים שהמשאב האנושי הוא הדבר החשוב ביותר ונותנים לעובד להרגיש בהתאם. אני רוצה שהחשיבה הזאת תאומץ גם בעמותות". מי שלא הגיעו לאירוע הם המנכ"לים של קרן קרב וקרן רש"י, ג'נט אביעד ואלי אלאלוף.

הפילנתרופית יהודית יובל רקנאטי מקרן גנדיר הביעה שאט נפש מהעסקת עובדי קבלן. "אני חושבת שמדובר בחוסר הגינות מובהק להעסיק אנשים בתנאים כאלה. לרוב האלפיון העליון אין הסתייגות מהעסקת עובדי קבלן כי הם מעורבים בזה באופן ישיר. לי אין את הבעיה הזאת כי ההון שלנו מגיע מהשקעות".

את הרב שי פירון, מנכ"ל "הכל חינוך", שאלתי אם הוא עומד להיות מספר 2 אצל יאיר לפיד. הוא השיב: "אני לא הולך לפוליטיקה בשלב זה והשמועות אינן נכונות". אמרתי לרב פירון שגם לפיד הכחיש הרבה זמן שהוא בדרכו לפוליטיקה, ותראה איפה הוא עכשיו. פירון ענה: "אני לא אכחיש שאני חבר טוב מאוד של יאיר ותומך בעמדות של מפלגתו, אבל אני לא מצטרף לפוליטיקה". סיכמנו שניפגש עוד חודשיים ונראה מה יהיה, והוא טפח על שכמי וחייך חיוך ממזרי.

בינתיים כולם ישבו באולם והמתינו לראש הממשלה. יובל שטייניץ נראה קצת חסר סבלנות, אז ניגשתי לשאול אותו מדוע אינו מתערב בנושא הרכבת, והוא השיב: "למזלי התיק נפל על שר התחבורה", והוסיף בשטף: "אני התמודדתי עם השביתה הכללית. בסופה הם נענו לתנאים שהצענו לפני השביתה, עלייה במשכורת אך לא ביטול עובדי הקבלן. עיני עשה את השביתה כדי להראות שהוא עושה משהו, זה הכל". שאלתי אותו אם הוא מתרשם ממסקנות ועדת הריכוזיות. "כן", השיב, "מדובר במסקנות רדיקליות כשם שמסקנות ועדת ששינסקי היו רדיקליות". שאלתי אותו איך זה שממשלת ישראל כל כך חדשנית ורדיקלית, והוא השיב: "זו לא הממשלה אלא שר האוצר שלה".

ראש הממשלה התעכב, והנאומים החלו. הקרינו גם סרט שהגדיר את אנשי הקהילות המשימתיות "הישראלים החדשים". בלי למצמץ, ניכסו את המונח שאיציק שמולי טבע בהפגנת המחאה הגדולה ביותר שנערכה בישראל. אפילו אני, למוד אירועים של הכנסת, הופתעתי קצת.

נתניהו הגיע בדיוק בזמן לנאום שלו. הוא טען שאין פערים חברתיים בישראל, אלא רק הטיה סטטיסטית בדמות גברים חרדים שלא עובדים, נשים ערביות ועולים קשישים. אנחנו נס כלכלי ועוד מעט גם נעלים את הפריפריה עם "רכבת שתגיע עד אילת ולא תשבות כל יומיים", דברי ראש הממשלה. שטייניץ בתורו העלה את המורל: "אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי שכמוהו לא ידע העולם, ורק בנס אנחנו מצליחים לשמור על כלכלה מצליחה. אסור לנו לזעזע את זה, אחרת הכל ייגמר ברע". חדשני או לא?