"לא שמעתי על עובד אחד שפוטר בגלל הנושא הסביבתי"

"צריך לעשות את הסוויץ' בשיח שקיים בתעשייה בישראל - בעולם מסתכלים היום על הנושא הסביבתי כמנוע הצמיחה הגדול ביותר ליציאה מהמשבר הכלכלי", פותחת אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ומסבירה מדוע, למרות התדמית שנוצרה לו, המשרד להגנת הסביבה פועל למען המגזר העסקי ולא נגדו.

• להרשמה לוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה לחצו כאן  
  

"כשמסתכלים על הנושא של תעסוקה ב־OECD, סקטור הסביבה והטכנולוגיות הירוקות הוא היחיד שצומח בקצב של 7% בשנה. תסתכלי מה קורה בארץ - התעשייה האווירית התחילה להתמחות במתקני התפלה; המוצר הכי נמכר של כיל הוא מוצר של ברום שמסנן כספית בארובות של תחנות כוח; שיכון ובינוי מפתחת עוד ועוד תחומים סביבתיים והשכונות הירוקות הן השכונות הכי פופולריות בערים".

אלונה שפר | צילום: נועם מושקוביץ'

"לא המצאנו שום דבר"

"העולם הבין שלא ניתן לעצור את הגידול הדמוגרפי, ושצריך לספק מזון, מי שתייה ואוויר נקי לכל האנשים ולעשות משהו עם הפסולת שהם מייצרים. זה פוטנציאל עסקי אדיר", אומרת שפר. "אין לנו שום רצון לפגוע בתעשייה. חשוב לנו שהתעשייה הישראלית תהיה תחרותית וחזקה, כדי להיות סביבתי צריך תעשייה בריאה וחזקה שתוכל לעמוד בנטל. גם משרד התמ"ת, שמשתף איתנו פעולה, זיהה שהנושא הסביבתי הוא בשורה שהוא יכול להביא לתעשייה ולייצר יתרון תחרותי לתעשייה הישראלית. זה מצב של WIN־WIN, אפשר גם להועיל לסביבה וגם להועיל לתעשייה ולכלכלה".

ומה לגבי הטענות העולות מהתעשייה, שהתקינה הירוקה מקשה עליהם, ותגרום בסופו של דבר לכך שלא ישתלם להחזיק מפעלים בארץ?

"אנחנו לא המצאנו שום דבר. בחקיקה אנחנו מתאימים את עצמנו לתקנים האירופיים. אז נכון, זה מצריך מאמץ והוצאה. איכות סביבה עולה כסף. אבל לא שמעתי על מפעל אחד שנסגר בגלל הנושא הסביבתי, לא שמעתי על עובד אחד שפוטר. למפעלים יש היום בעיות גדולות יותר מהנושא הסביבתי. מנגד, אם אתה רוצה לייצא לחו"ל, לאירופה, אתה חייב להיות תחרותי. מפעל שלא עומד בסטנדרטים אירופיים לא יוכל להתחרות בשוק. יש ביקוש למוצרים סביבתיים יותר, הצורכים פחות אנרגיה. בסופו של דבר, בחשבון הכללי, גם המפעלים חוסכים כסף מהתייעלות אנרגטית".

"יש צורך בתכנון רחב"

כדי לקדם את החלטת הממשלה מאוקטובר האחרון, לגבש תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה, החליטו במשרד להגנת הסביבה ובמשרד התמ"ת, האחראים על הנושא, לקיים שולחן עגול בהשתתפות נציגים מהמגזר הציבורי, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה. הדיון הראשון בסדרה התקיים בנובמבר, ושפר מספרת על ההיענות ליוזמה: "יש היענות גדולה מכל הצדדים: התעשייה, השלטון המקומי, הממשלה, ארגוני סביבה. נרצה שהתוכנית הלאומית שתתגבש תיתן מענה לכל הבעיות שעולות מהשטח ותייעל תהליכים של הממשלה מול התעשייה ומול עסקים קטנים ובינוניים בנושאים כגון בנייה ירוקה, רגולציה, הכשרה ופערי ידע. זה שונה ממה שקורה בדרך כלל, כשיושבים פקידים ומנחיתים תוכנית מלמעלה. במודל הזה לא יהיה אפשר לטעון שאנחנו מפילים משהו על התעשייה, כי הכל נעשה בשקיפות ובשיתוף".

למרות היוזמה המבורכת, לא ברור איזה תוקף יש להחלטות שמקבל המשרד להגנת הסביבה בלי שיתוף פעולה וגיבוי של שאר המשרדים הממשלתיים.

"אני בוודאי לא אסנגר על ההתנהלות של כל גופי הממשלה. אנחנו בהחלט מרגישים שיש צורך בתכנון רחב יותר. למשל בנושא האנרגיות הסולאריות — מדובר באינטרס לאומי בעל חשיבות קריטית. התקבלה החלטת ממשלה בנושא קידום אנרגיות מתחדשות, אנחנו חיזקנו את כל המחוזות בכוח אדם כדי שנוכל לתת מענה לתוכניות, ואז לתדהמתנו משרד האוצר עצר לתקופה ארוכה את התקציב, והקפיא את התחום לכמה חודשים. אחר כך רשות החשמל הורידה את התעריף וכך פגעה בפוטנציאל הרווח של היזמים. חשבנו שעברנו את משוכת התעריף, והנה מינהל מקרקעי ישראל מודיע שהוא משנה את כללי חכירת הקרקע.

"כל רשות פועלת בצורה עצמאית, ומה שקורה זה טרגדיה. למדינה שנמצאת במשבר אנרגיה, תוספת האנרגיה הזו בשעות השיא יכולה להביא לשינוי משמעותי. ברגע שנדרש שיתוף פעולה של כמה משרדים הרבה נושאים חשובים נופלים בין הכיסאות. זה פוגע ביכולת הממשלה לקדם את המדיניות שהיא קובעת. מתקבלת החלטת ממשלה לקדם למשל את נושא האנרגיה הסולארית, ואין אפשרות ליישם את ההחלטה. צריך שתהיה אינטגרציה יותר טובה, ושיהיה בעל בית שיקבל החלטות".

למרות הקשיים שפר אופטימית. לדבריה, המהפכה הסביבתית כבר כאן, והיא חוצה מגזרים ומעמדות. "יש איזונים ובלמים מאוד דקים בין כל הגורמים, התעשייה, הרשויות, הארגונים הירוקים ומשרדי ממשלה שונים. לכל אחד יש את האג'נדה שלו, ואני חושבת שהחקיקה שאנחנו מייצרים בסוף היא מאוזנת. יש לנו פער של 15 שנה מול מדינות העולם המערבי, שאנחנו מנסים לסגור בשנים ספורות. התקציבים והרגולציה בשנים הקודמות היו עלובים, ואילו הממשלה הנוכחית משקיעה בסביבה סכומי עתק. ייאמר לזכותו של השר ארדן, שאין ספק שהמשרד להגנת הסביבה בקדנציה הנוכחית קידם חקיקה משמעותית והצליח להביא תקציבים לנושא".

"מהפכה של תפעול"

"יש משהו יפה במהפכה הסביבתית, וזה שזו מהפכה מאוד תפעולית", מסכמת שפר, "תמיד מסתכלים על המנכ"ל, אבל בעצם המהפכה הסביבתית היא מהפכה של תפעול, של התייעלות. ברשויות המקומיות מי שמובילים את המהפכה אלו ראשי אגפי התברואה. במשרדי הממשלה ובצה"ל, מדובר באנשים שמתעסקים בבינוי וברכש. זה הצד הפחות זוהר של המערכות. אם זה בבנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית, התעסקות שונה עם עולם הפסולת, או אם זה רכש - אילו מכוניות ירכשו, אילו ניירות, אם אלו יהיו ניירות ממוחזרים. הנושא הסביבתי מעמיד בקדמת הבמה את כל האנשים בצדדים התפעוליים. עד היום לא היה להם תפקיד במהפכה הסקסית הזאת, והיום הם מלכים".