"לא ניתן לתת דירוג אחיד לכל הקבוצה"

בסוף 2011 הסתכמה יתרת תיק האג"ח הקונצרניות הסחירות בישראל ב־262 מיליארד שקל ערך נקוב — עלייה שנתית של 9%, כאשר רובה מרוכזת בקבוצות האחזקה הגדולות. מטבע הדברים, בפירמידות האחזקה רמת הסיכון גדלה ככל שעולים במעלה הפירמידה ומתרחקים מהנכסים. הדבר בולט במיוחד בקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר שבה האג"ח של כלל תעשיות נסחרות בתשואה של כ־6% בעוד שהאג"ח של החברה־האם, אי.די.בי אחזקות, נסחרות בתשואה גבוהה של כ־15%.

אולם, לחברות הדירוג גישות שונות לדירוג חברות המטה בקבוצת אי.די.בי. בעוד שמעלות מציגה דירוג אחיד לכל חמש החברות — אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פתוח, כלל תעשיות, דיסקונט השקעות וכור — מידרוג מעניקה לכל חברה דירוג ייחודי. העסקה הנרקמת למיזוג כור לתוך דסק"ש מוכיחה שאם יש כסף בחברה אחת בקבוצה, הוא יכול להגיע לחברות אחרות. למרות זאת, סיגל יששכר, ראש תחום חברות במידרוג, מגנה על הענקת דירוג ייחודי לכל חברה בקבוצה.

"כשאנחנו בוחנים את דסק"ש וכור, אנחנו גם מסתכלים למעלה והצדה - בוחנים את צורכי המימון בכל הכיוונים, את לוחות הסילוקין כמו גם את מדיניות הדיבידנד", אומרת יששכר.

ואכן, כ־800 מיליון שקל מיתרת המזומנים של דסק"ש אמורים לצאת מהחברה לטובת המיזוג.

"כן, חלקם עולה לאי.די.בי פתוח וחלקו למחזיקי המיעוט".

אז את רק מחזקת את הגישה שאומרת שצריך להסתכל על החברות בקבוצה כמקשה אחת.

"להסתכל זה דבר אחד, אבל כיצד ניתן לקבוע דירוג אחד לחברה כמו כלל תעשיות שממונפת בשיעור יחסית נמוך ולחברות אחרות כמו אי.די.בי פתוח או אי.די.בי אחזקות שברמות מינוף הרבה יותר גבוהות ומרוחקות מהנכס".

עסקת כור־דסק"ש עשויה להשפיע על אופן הדירוג בקבוצת אי.די.בי?

"מוקדם לומר, בינתיים אנחנו בוחנים את השפעת המיזוג על הדירוג".