אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראשי הבנקים התלוננו בפני שטייניץ: "יותר מדי רפורמות בזמן קצר מאוד" צילום: נועם מושקוביץ

ראשי הבנקים התלוננו בפני שטייניץ: "יותר מדי רפורמות בזמן קצר מאוד"

חמשת מנהלי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר ודנו עמו על מצב המשק ומחנק האשראי הגובר. "אין צורך לתקן מה שלא שבור", הלינו הבנקאים כשהכוונה היא למסקנות ועדת הריכוזיות, רפורמת דמי הניהול בפנסיה והעלאת דרישות הלימות ההון

26.02.2012, 06:50 | מישל אודי

שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ נפגש ביום חמישי האחרון עם ראשי חמשת הבנקים הגדולים בישראל לשיחה על מצב המשק - וזכה לביקורת מהולה בחששות רבים. "מונהגות במשק יותר מדי רפורמות בזמן קצר, ועוד בתקופה של האטה כלכלית כשקיים חשש אמיתי שהמשק יימצא במצב של חוסר יציבות", אמר לו אחד אחד המשתתפים בפגישה. עיקר חששם של חמשת ראשי הבנקים נגע להיווצרות משבר אשראי במשק.

מצד הבנקאים התייצבו לפגישה יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס ומנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק. שטייניץ לא התייצב לבדו מטעם האוצר, ולצדו ישבו ממלא מקום שר האוצר דורון כהן, המפקח על שוק ההון והביטוח פרופ' עודד שריג, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו וראש אגף התקציבים גל הרשקוביץ.

אחד מראשי הבנקים התייחס לרפורמות האחרונות - מסקנות ועדת הריכוזיות, רפורמת דמי הניהול ו העלאת דרישות הלימות ההון בבנקים - ואמר לראשי האוצר בפשטות כי "אין כל צורך לתקן את מה שלא שבור". אך זה לא היה המשפט השלילי היחיד שנזרק לאוויר.

הבנקאים התריעו בפני שטייניץ ואנשיו מפני מצוקת אשראי במשק, וטענו כי לא יימצאו קונים לחברות שיעלו על המדף בקרוב, בין השאר בשל יישום המלצות ועדת הריכוזיות. לטענת ראשי הבנקים, הסיבה למצוקה זו לא תהיה היעדר רצון לקנות - אלא פשוט חוסר יכולת לעשות זאת בשל מצוקת האשראי. "60%–70% משוק הביטוח נמצאים כעת על המדף ואין קונים", אמר ל"כלכליסט" אחד הנוכחים בפגישה. "קרן פרמירה קיבלה רגליים קרות לאחר שאי־הוודאות גדלה ונוחי דנקנר לא הוריד את המחיר של כלל ביטוח, ג'נרלי מחפשת קונה למגדל כבר שנה וגם על הפניקס אני לא רואה קופצים. מדוע בעצם שמישהו ירצה לקנות כשהרגולציה משתנה דרמטית אחת לכמה שנים?".

ראשי הבנקים התייחסו גם למחנק האשראי הקיים לטענתם בענף הנדל"ן, והסבירו כי בהתאם למצב זה עלו מחירי האשראי, שכן גם הסיכון לקבלנים גדל. הם ציינו בנוסף, כי כי מימון הקרקעות הצטמצם באופן משמעותי בשל המחירים הגבוהים.

למרות זאת, מצבם של הבנקים אינו אחיד בהקשר זה: יונס ממזרחי טפחות וברבר־צדיק מהבינלאומי, למשל, טענו בפני אנשי האוצר כי הבנקים שלהם עדיין יכולים להעניק אשראי בתחום הנדל"ן. בניגוד ללאומי, פועלים ודיסקונט, שני הבנקים הקטנים יותר רחוקים ממגבלת השקעה בתחום הנדל"ן - העומדת על 20% מכלל תיק האשראי הכולל.

פרשנות הדברים שאותם הבנקים מעדיפים לא לומר ניסיון הבנקים ללחוץ על פישר בנושא הלימות ההון נועד לכישלון. הוא כבר הוכיח בעבר שזה לא עושה עליו רושם אמנון אטד, תגובה אחתלכתבה המלאה

על כל פנים, כפי שנחשף ב"כלכליסט", המפקח על הבנקים דודו זקן שלח באחרונה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ולשטייניץ, שבו טען כי לבנקים יש עוד יכולת להעניק אשראי לתחום הנדל"ן. זאת, במיוחד לאחר שב־2009 הרחיב המפקח את יכולת מתן האשראי לבנייה ולנדל"ן ל־22% מתיק האשראי של הבנק, אם 4% מאשראי זה יופנו לתשתיות.

אלא שלא רק מחנק האשראי עמד על הפרק, כי אם גם העלאת דרישות הלימות ההון מצד המפקח על הבנקים. הלימות הון היא היחס שבין הכספים שבידי הבנק לנכסי הסיכון, וכיום היא עומדת על 7.8% בממוצע. זקן טרם הודיע מה יהיה המתווה המדויק להעלאת הדרישות, שצפוי להתפרסם עד לסוף מרץ. על פי ההערכות, דרישות ההון יעלו ל־11% עד תום 2016 - צעד שמשמעותו תוספת של 30 מיליארד שקל להון הליבה של הבנקים. בבנקים חוששים כי כך לא יוכלו להגדיל את האשראי לציבור באופן משמעותי, וכן תיפגע יכולתם לחלק דיבידנדים.

לדברי אחד הנוכחים בפגישה, למרות חשיבותו של הנושא בעיניהם, ראשי הבנקים לא התמקדו בפגישה בעניין זה בעיקר כיוון שהנושא נמצא בטיפולו של בנק ישראל. עם זאת, הם ציינו את העניין כחלק משרשרת הבעיות הכוללת שאיתה יצטרכו להתמודד לצד ההאטה במשק ובעולם.

"אני מבין את הצורך של הפיקוח להעלות את הלימות ההון, זה גם אינטרס שלנו", אמר אחד מראשי הבנקים. "מצד שני, יש גם עניין של מידתיות. הגדלה דרמטית בתוך זמן קצר עלולה לפגוע בכלל המשק".

"לטובת המשק, יש צורך להגדיל את ההון בבנקים אך בטווח זמן ארוך יותר", הוא טען וציין כי המנדט של הפיקוח הוא אמנם יציבות בבנקים, אך בנק ישראל אחראי גם על יציבות המשק. לדבריו, שינוי הדרישה להלימות ההון בצורה זו יכול לערער את יציבות המשק הישראלי.

דרשו תיקון סעיף

 

בהתייחסם למסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות, שהוגשו לראש הממשלה בשבוע שעבר, ביקשו חלק מראשי הבנקים לשנות את הסעיף שבו הומלץ כי מנפיק בודד - חברה אחת - יוכל לקבל עד 5% מכלל הנכסים המנוהלים של גוף מוסדי (המנהל קרנות פנסיה, קרנות נאמנות וקופות גמל). זאת בעוד שקבוצת לווים (כל החברות הנמצאות תחת בעל שליטה אחד) תוכל לקבל עד 10%, חמישה מנפיקים גדולים יוכלו לקבל עד 20%, וחמשת הלווים הגדולים יקבלו עד 40%. הבנקאים דרשו משטייניץ להחריג את הבנקים ממגבלה זו.

"בנק ישראל רוצה להגדיל את הלימות ההון, והדבר מחייב הנפקת שטרי הון ואולי גם מניות. אי אפשר לדרוש את זה ובמקביל לדרוש גם להקטין את האשראי של המוסדיים. מאיפה נביא את הכסף להגדלת ההון?", התאונן אחד הנוכחים בפגישה בפני אנשי האוצר. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות