רשות המסים: "למנות חוקר לקריסת אייס"

רשות המסים אגף המכס טוענת כי יתכן שבעלי השליטה הקודמים של רשת אייס - משה גאון ושלמה זבידה - וכן ההנהלה הקודמת של החברה ערב קריסתה, פעלו בצורה המעוררת חשש להעדפת נושים. כך עולה מבקשה למינוי חוקר לקריסת הרשת, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז.

הרשות מבקשת מבית המשפט שיורה על חקירת קריסת אייס באמצעות מינוי חוקר בעל מומחיות פיננסית ומשפטית, מלבד הנאמנים שמונו לרשת. בבקשה דורשת הרשות כי ייבדקו נסיבות הקריסה, לרבות בדיקה של בעלי התפקידים בחברה כגון בעלי השליטה, הדירקטוריון והמנכ"ל.

שאלות לא פתורות

אייס דיפו, מפעילת הרשתות אייס ואוטו דיפו, נכנסה להקפאת הליכים בחודש שעבר בגלל חובות של 452 מיליון שקל. בית המשפט מינה את עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית כנאמני החברה. ביום רביעי אושרה עסקת המכירה של אייס לאלקטרה צריכה על ידי השופט המחוזי אילן שילה. הרשת שקרסה נמכרה לאלקטרה תמורת 115 מיליון שקל - 45 מיליון שקל ועוד כ־70 מיליון שקל תמורת המלאי. נאמני הרשת טענו כי "אלקטרה הציעו הצעה מצוינת הכוללת גם התחייבות לסכום מכובד... וחשוב לא פחות: אף התחייבה להעסיק את מרבית העובדים".

לכאורה, הסיפור גמור. אך כעת רשות המסים טוענת בבקשתה למנות חוקר שיעבוד לצד הנאמנים כי קריסת החברה מותירה כמה שאלות בלתי פתורות באוויר. “היקף החובות שיצרה החברה כלפי הנושים עומד על 450 מיליון שקל ומדובר בתיק שעשוי להשליך רבות על מצבם של הנושים וכפועל יוצא גם על המדינה”, אומרת הרשות בבקשתה לביהמ"ש ומוסיפה כי גם יש לה אינטרס אישי בדמות חובות לאגף המכס ומע"מ בסך 4.9 מיליון שקל בדין קדימה, ועוד 35 מיליון שקל על ניכוי תשומות.

לדברי הרשות, יש צורך ציבורי בבדיקת נסיבות הקריסה, “לרבות סבירות ההחלטות שנתקבלו על ידי בעלי השליטה והדירקטוריון ומנכ"ל החברה ועמידתם בחובות הזהירות החלות עליהם". הרשות מציינת כי בעקבות קריסת אייס ”נושים רבים לא ישובו לאיתנם ויש להניח שאולי אף יקרסו בעצמם כתוצאה מאפקט הדומינו". בכך, טוענת הרשות, ייגרם לקופה הציבורית נזק נוסף בדמות כספי מסים שלא ישולמו על ידי אותם עסקים שיקרסו.

הלוואה לחמש שנים

במרכז בקשתה של הרשות מונחת הלוואה של 110 מיליון שקל למשך חמש שנים שהעניקה החברה־האם במרץ 2008 לחברה־הבת אייס מוצרי צריכה. החברה־הבת פרעה פירעון מוקדם של חלק מההלוואה לחברה־האם במהלך 2011 בעת שכבר היתה במצוקה תזרימית וחודשים ספורים בלבד לפני הגשת בקשת ההקפאה. בצורה זו, טוענים אנשי רשות המסים, עלול להתעורר חשש להעדפת החברה־האם ונושיה, בהם בעלי האג"ח, על פני נושי החברה־הבת ובהם ספקי החברה, ערב ההקפאה.

מעו"ד אמיר פלמר נמסר בתגובה: “לא הגיעה לידי הבקשה ולכן לא אוכל להגיב בשלב זה".

תגובת עורך דין רונן מטרי, המייצג את קבוצת גאון-זבידה, בעלי השליטה באייס: "המדובר בסערה בכוס מים ודין הבקשה של רשות המיסים להדחות. הפירעון כביכול הינו המרה של הלוואה להון כדי להיטיב את מצבם של הנושים וללא נטילת שקל מקופת החברה. כל הפעולות הללו נעשו בשקיפות מלאה, בהתאם לכללים הנהוגים ותוך מתן דיווחים לרשות ניירות ערך כנדרש".