אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"השתעבדנו לנתוני התמ"ג ופספסנו את התמונה המלאה" צילום: עמית שעל

"השתעבדנו לנתוני התמ"ג ופספסנו את התמונה המלאה"

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל: "הצמיחה כמספר הפכה לסוג של עגל זהב. הרבה מהצמיחה היא שחורה, לא ירוקה". עכשיו הוא מקווה שסדרת מדדים חדשה שיזם יתרמו לרווחת התושבים וימזערו נזקים סביבתיים. "כלכליסט" חושף אותם כאן לראשונה

28.02.2012, 06:57 | הדס שפר

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה".

כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.

השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.

אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל?

"אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".

בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים של אי־שוויון והגדלת הפערים - קצת מפתיע, בעקבות הקו הכלכלי המובהק של ראש הממשלה. ארדן אולי לא יודה בכך, אך גם לו ברור כי בלי תמיכת האוצר או ראש הממשלה במדדים החדשים, הסיכוי ליישומם קלוש.

"איכות החיים בדרך למטה"

כדי להבחין בין צמיחה לצמיחה ירוקה ארדן משתמש בדוגמה הבאה: "אם מערכות הולכת המים בישראל הלכו והידרדרו ובגלל זה שני שלישים מהציבור לא שותה מים מהברז, כי המים לא טעימים להם או שהם לא בטוחים באיכותם, ומשפחה מוציאה 100–300 שקל בחודש על אלטרנטיבות - אז מצד אחד זה תרם לצמיחה, אך מצד שני זה פגע מאוד בצמיחה הירוקה ובאיכות החיים של כולנו. אנשים צריכים לקנות מאות מיליוני בקבוקי פלסטיק שעשויים מנפט, לשנע אותם ברחבי המדינה, לזהם את הסביבה וליצור גודש בכבישים - זה לא ירוק, זה שחור".

המדדים, שנחשפים כאן לראשונה, אמורים לתרום לרווחת התושבים ולהביא למזעור הנזקים הסביבתיים. חלקם חולשים בבירור על תחומים של משרדי ממשלה אחרים. בין היתר, המדדים כוללים את ההוצאה לשירותים ציבוריים לשמירת איכות הסביבה כאחוז מהתמ"ג, תקציבי התחבורה הציבורית, הוצאה לאומית לבריאות וחינוך כאחוז מהתמ"ג, מדד אי־השוויון, ממוצע שעות עבודה בשבוע, אחוז אוכלוסייה המחוברת לטיפול בשפכים, אחוז חריגות בבדיקות מי השתייה ומי החופים, פליטות פחמן חד־חמצני מרכב מנועי, עומס זיהום בנחלים ועוד.

"ישראל צמחה בעשור האחרון, אבל אם נשאל את הציבור איפה יותר קל או טוב לחיות - ולא מדובר על תחושה סובייקטיבית, אלא על זמני הגעה לעבודה לדוגמה, זמני עמידה בפקקים, כמות שטחים פתוחים, פארקים פר־נפש, כמה משאבי טבע נותרו לך לעתיד, נגלה שהתשובות לא מעודדות. מה שאנחנו מנסים להראות, הוא כי אף שהצמיחה היתה בכיוון מעלה, הרבה דברים שמשפיעים על איכות החיים שלנו היו בכיוון מטה".

כדי להוכיח את הטענות, ריכזו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים משנת 2000 ועד 2010, שמהם עולה כי, למשל, ממוצע חוסר שביעות הרצון ממשך ההגעה לעבודה בין השנים הללו עמד על כ־40%, עומס הזיהום בנחלים ירד בתקופה זו ב־67.7%, אחוז החריגות בבדיקות מי השתייה ירד משמעותית בכ־80%, מה שאומר שמי השתייה שלנו פחות מזוהמים, אבל החופים נהיו מזוהמים יותר - אחוז החריגות במי החופים עלה ב־20%. הקילומטראז' שעשו כלל אזרחי ישראל ברכב פרטי עלה בכ־46.6%, בעוד שבאוטובוסים רק ב־14%. כמו כן, נרשמה ירידה של 3.5% בהוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג.

"מהבדיקות שלנו ניתן לראות שההשקעה עד 2010 בתשתיות לרכבים פרטיים היתה כמעט 6 מיליון שקל לעומת 3.7 מיליון שקל לתחבורה ציבורית. בנושא משאבי קרקע, חרף מצוקת הקרקע יש ירידה עקבית בחלקן היחסי של דירות מגורים בבנייה רוויה. בשנת 2000, 58% מהדירות היו בבנייה רוויה. בנייה רוויה במקום וילות זה אינטרס של המדינה, שהיא הכי קטנה בעולם המערבי עם הגידול הכי גבוה באוכלוסייה. זה מראה שאין פה תכנון לטווח ארוך שישפיע על עתיד המדינה לא פחות מזה שהנתון הגולמי של צמיחה לבדה לא ישפיע.

"האוצר בא הרבה פעמים עם נושאים מסוימים ואומר זה מחולל צמיחה, השקעה בתשתיות למשל. לכאורה אי אפשר להתווכח כי הצמיחה היא דבר חיובי ולא משנה מאיפה היא מגיעה, אתה צריך לומר אמן. המדדים נועדו לתת מענה לזה ולהראות מחירים כלכליים וחברתיים למרכיבים של הצמיחה. יחד עם הרצון לעודד צמיחה אנחנו חייבים גם להראות אם אני באמת צריך להמשיך ולחזק את אותו סעיף תקציבי שממנו באה לי צמיחה או שצריך לחשוב על מקום אחר בתקציב".

לשנות את השיח ה"נכה"

ארדן לא ממש מרוצה ממה שקורה בתחום הקלינטק ובעידוד ההשקעות בתחום. לדעתו יש להשקיע בעידוד תעשיות חדשות שיביאו למנועי צמיחה אמיתיים, יוסיפו מקומות עבודה במשק וישפרו את איכות החיים. אחת הדוגמאות היא תעשיות המיחזור והמים ואנרגיות מתחדשות. "אלו דברים שהיום העולם מחפש פתרונות בהם. צריך לראות איפה העולם היום מחפש פתרונות ואיך אפשר לעודד את התעשייה הישראלית בתחום הקלינטק. גם מזה אני לא מרוצה כי אם אתה בודק את סך ההשקעות, ההשקעות בתחום הקלינטק הם במספרים עלובים, מול התועלות שיכולות להיות לו בעתיד".

שיטת המדדים החדשה של ארדן אמורה לשנות את השיח התקציבי ה"נכה" שמתקיים היום בישראל כפי שהוא מגדיר זאת. "אנחנו מתכוונים לעמוד על כך שמה שהיה בקבלת החלטות של הממשלה לא יהיה", הוא אומר, "כשעושים דיוני תקציב בא משרד האוצר ואומר לך מה המגמות בתקציב השנה הבאה ומה הוא רוצה בעצם שנאשר. הדיון של השרים הוא סוג של דיון נכה, כי אין לך נתונים ממשלתיים שמראים אם אלו המגמות הנכונות.

"ראש הממשלה עצמו הגיע למסקנה שהמחאה החברתית באמת היתה מבוססת על בעיות אמיתיות, שקצת לא שמנו לב אליהן. הנתונים המאקרו־כלכליים היו טובים: ירידה באבטלה, עלייה בצמיחה. מנגד כשבוחנים את ההכנסה הפנויה לנפש, את שביעות הרצון של הציבור, את שעות העבודה ועוד מדדים, כולם הביאו לכך שהציבור היה פחות מרוצה. בסופו של דבר אנו לא נבחרים כדי לייצר נתוני מאקרו מסוימים שבינם לבין איכות החיים אין קשר. אנחנו רוצים לדעת שיש קשר וכדי לדעת שיש קשר צריך לפתח אינדיקטורים נוספים משלימים למדד של התמ"ג והצמיחה".

אתה נשמע כמעט חברתי־רווחתי.

"אני לא חושב שאני כזה. אני חושב שלכל השרים אכפת, כי היעד של נבחרי ציבור הוא להביא למצב שהציבור יהיה מרוצה מהעשייה ולא רק מהשיח. גם דרך קבלת ההחלטות בעשורים האחרונים לא נתנה לנו תמונה מלאה על המצב".

אבל אתה יושב בממשלה שיש לה תפיסה כלכלית ברורה, איך עושים את זה מול ראש הממשלה?

"זה האתגר. הקו שלו זה גם קו שכל העולם המערבי הלך בו ומותר לדבר על איך לשפר אותו. גם ראש הממשלה מבין את זה וכולנו עם הזמן גם משפרים את ההבנה שלנו. המאבק שלי הוא מאבק איך לשפר את תהליך קבלת ההחלטות הממשלתי ואיך להפנים את החשיבה. אני לא מדבר על הקטע החברתי אלא שלסביבה יש ערך כלכלי לטוב ולרע".

גלעד ארדן. אני לא משווה בין האוצר לילד, אבל גם ילד שלומד שפה חדשה לא יודע לומר ביום הראשון את כל המילים. התרגלנו לשפה כלכלית שבעיניי היא נכה", צילום: עמית שעל גלעד ארדן. אני לא משווה בין האוצר לילד, אבל גם ילד שלומד שפה חדשה לא יודע לומר ביום הראשון את כל המילים. התרגלנו לשפה כלכלית שבעיניי היא נכה" | צילום: עמית שעל גלעד ארדן. אני לא משווה בין האוצר לילד, אבל גם ילד שלומד שפה חדשה לא יודע לומר ביום הראשון את כל המילים. התרגלנו לשפה כלכלית שבעיניי היא נכה", צילום: עמית שעל

 

תהליך שייקח עוד זמן

אחת הבעיות שאיתן תצטרך התוכנית של ארדן להתמודד היא פקידי אוצר קשוחים שלא יהססו לאמץ את המדדים החדשים ולהפוך סדרי עולם תקציביים. כשר להגנת הסביבה הוא גם חווה את זה על בשרו לפחות בכל מה שקשור לאנרגיה הסולארית. "אני מתבייש שישראל היא האחרונה בלשלב אנרגיות מתחדשות. זה בגלל שהאוצר אמר שלייצר אנרגיה סולארית עולה כרגע יותר מאשר אנרגיה מפחם או מתחומים אחרים והוא נאבק שלא נשלב יותר ויותר כי זה עולה יותר. יש פה חברות טכנולוגיות עם פיתוחים, שאני מתבייש לומר, מיושמים בקליפורניה ולא בישראל".

אבל המשמעות של המדדים האלה היא השקעה כלכלית?

"אני לא משווה בין האוצר לילד, אבל גם ילד שמלמדים אותו שפה חדשה לא יודע לומר ביום הראשון את כל המילים. התרגלנו לשפה כלכלית שבעיניי היא שפה נכה. היא חלקית ולא משנה מי אחראי לזה ואם זה בגלל שבעולם המערבי הלחוץ לא מקשיבים. צריך להבין שהצמיחה הטעתה והיא לא בהכרח מלמדת על כלל הציבור. כשאתה מקבל נתונים של חוסר שביעות רצון, אתה צריך לשאול את עצמך איפה טעית".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
השר ארדן יכול להעזר בשיטה הכלכלית שפיתחה ומפתחת ד"ר (פרופ'?) ריאן אייזלר. פשוט יצירת מופת.
הרעיונות המרכזיים שלה הם לשים את האדם - ולא מספרים - במרכז, ולא להתייחס לתעשיות כמו בתי לוויות, בתי חולים, סחר בנשק, חברות תרופות כיוב' כאל חלק מהצמיחה - משום שחברות וגופים אלה מרויחים על חשבון סבל והרעת תנאים פיזיים ונפשיים של בני אדם. והכל, כמובן, בנוי כשיטה מעשית וברת יישום, אותה היא פועלת להפיץ.
עדי , צפון  |  28.02.12
12.
Sustainable development
יפה שכבוד השר התעורר ומנסה, אבל זה נשמע קצת פדגוגי... והאמת, מצחיק שהשר לאיכות הסביבה עוד לא הפנים שלא צריך לדבר על צמיחה (זה נועד לצמחים אמיתיים)- אלא על פיתוח בר קיימא!!! מונח שהעולם המודרני כבר מזמן עבר להשתמש בו באופן גורף. בשיקלול כלכלי של ההשפעה הסביבתית העתידית ( ע"י כלכלת סביבה) ניתן לצמצם עד מאוד פגיעה סביבתית ולגרום לפיתוח "ירוק".
האקולוג  |  28.02.12
11.
אזרחי ישראל כנסו!!!!חשוב חשוב!!!!!!!
אזרחי ישראל,חייבים להתאחד! במדינה שלנו שכל היום בוכה על כסף שאין,ישנם מעל 15 מיליארד ש"ח של אזרחים שלא מודעים לזה בכלל! אזרחים שכל חטאם היה שלא ידעו כשעזבו את מקום עבודתם על כל הכספים שהופרשו להם ללא ידיעתם לחברות ביטוח או קופות גמל וקרנות למיניהם,אזרחים ותיקים שלא ידעו שכשנתנו מלוות מדינה,המדינה גם היתה צריכה להחזיר,אזרחים ששינו מקומות עבודה ולא העבירו איתם קופות שלמות יש בהם כסף!! בישראל יש אתר חדש שנקרא: "איילי-החברה הארצית לאיתור ומימוש זכויות ונכסים" יש באתר רשימה מקדימה לחיפוש שיש בה 200000 אזרחים שיש להם כסף!!200000!! הרשימה תאתר לבד את הסיכוי שיש להם כסף באחד מהגופים במדינה,על פי פרמטרים שונים כגון:ת.ז ושם משפחה! עכשיו, למה ?? למה החברה הזאת בשביל להביא לכם את כספכם גובה דמי פתיחת תיק של 49-99ש"ח למה??? זה לא הכסף שלנו?? די!!כואב הלב כבר,אין לאנשים כסף!!אוכלים אותנו ועד מתי נשב בשקט!!והורינו..פשוט מקווים שם שיעבור הזמן..כואב לדעת
שירי  |  28.02.12
לכל התגובות